בית משפט השלום הורה לקצין משטרה לשלם פיצויים לילד בן 9 מהישוב היהודי בחברון. זאת לאחר שקבע כי הקצין, יניב רחמים, כופף את אצבעותיו של הילד וגרם לו 'כאב וסבל'.
מדובר באירוע שהתרחש באפריל 05 על רקע ההחלטה של בית המשפט העליון לאפשר למשפחת שרבתי, משפחה ערבית, להכנס לבית הגובל ברובע היהודי בחברון. זאת למרות מעורבותה של המשפחה בטרור. לצורך כניסת המשפחה נבנתה חומת מגן סביב המתחם של הבית. הקצין הוצב בצוות האבטחה על המתחם.
עפ"י העובדות שהובאו בפני בית המשפט, ב 12 באפריל טיפס הילד כבן 9, על הגדר של המתחם. הוא נדרש על ידי הקצין לרדת ולאחר שירד אחז בו הקצין וכופף את אצבעותיו. בעדותו סיפר הילד: "השוטר עיקם לי 2 אצבעות ביד ימין שלי. הוא בא ועיקם לי את האצבעות ככה סתם.. הוא עיקם לי את האצבעות כאב לי ובכיתי".
השופט משה בר עם דחה את גירסת הקצין כי עסק בהורדת הילד מהגדר כדי למנוע את סיכון חייו וכי "בטרם הגיע אל הילד זה החל לבכות מסיבה לא ידועה". השופט קבע כי מהימנה ומקובלת עליו גירסת הילד שיוצג על ידי אביו נועם פדרמן, ועדויותיהם התומכות בגירסת הילד של גב' לנדאו ומר פס.
"הנני קובע כי הקצין כופף את אצבעותיו של הילד לאחר שהורד מהגדר, וזאת מבלי שניתן טעם וצידוק לדבר". עוד כתב השופט כי "אכן נכון התנהגותו של הילד אינה ראויה ועדיף היה לה אילו לא באה לעולם, אך יש לצפות משוטר ולא כל שכן קצין, לאורך רוח ולהתנהגות מאופקת וסבלנית גם כלפי מי שמפר צווים ואיסורים שהוטלו כחוק ובמיוחד כשמדובר בילד קטן".
"יחד עם זאת לא שוכנעתי כי התנהגות השוטר תוכננה מראש או כי היתה זדונית מגובשת והחלטית ובמטרה לפגוע בילד", כתב השופט והוסיף כי "יש לראות בהתנהגותו של הקצין כשלון רגעי ותגובה ספונטנית אם כי פסולה כלפי מי שהפר ביודעין איסור מפורש לעלות על הגדר ואשר העמיד בסיכון ממשי את עצמו ואת השוטרים שחשו לעזרתו".
השופט קבע כי מאחר ולא הוצגה כל תעודה רפואית, על הקצין לשלם לילד בגין ה'כאב והסבל' סכום של 1500 ₪.
מדובר באירוע שהתרחש באפריל 05 על רקע ההחלטה של בית המשפט העליון לאפשר למשפחת שרבתי, משפחה ערבית, להכנס לבית הגובל ברובע היהודי בחברון. זאת למרות מעורבותה של המשפחה בטרור. לצורך כניסת המשפחה נבנתה חומת מגן סביב המתחם של הבית. הקצין הוצב בצוות האבטחה על המתחם.
עפ"י העובדות שהובאו בפני בית המשפט, ב 12 באפריל טיפס הילד כבן 9, על הגדר של המתחם. הוא נדרש על ידי הקצין לרדת ולאחר שירד אחז בו הקצין וכופף את אצבעותיו. בעדותו סיפר הילד: "השוטר עיקם לי 2 אצבעות ביד ימין שלי. הוא בא ועיקם לי את האצבעות ככה סתם.. הוא עיקם לי את האצבעות כאב לי ובכיתי".
השופט משה בר עם דחה את גירסת הקצין כי עסק בהורדת הילד מהגדר כדי למנוע את סיכון חייו וכי "בטרם הגיע אל הילד זה החל לבכות מסיבה לא ידועה". השופט קבע כי מהימנה ומקובלת עליו גירסת הילד שיוצג על ידי אביו נועם פדרמן, ועדויותיהם התומכות בגירסת הילד של גב' לנדאו ומר פס.
"הנני קובע כי הקצין כופף את אצבעותיו של הילד לאחר שהורד מהגדר, וזאת מבלי שניתן טעם וצידוק לדבר". עוד כתב השופט כי "אכן נכון התנהגותו של הילד אינה ראויה ועדיף היה לה אילו לא באה לעולם, אך יש לצפות משוטר ולא כל שכן קצין, לאורך רוח ולהתנהגות מאופקת וסבלנית גם כלפי מי שמפר צווים ואיסורים שהוטלו כחוק ובמיוחד כשמדובר בילד קטן".
"יחד עם זאת לא שוכנעתי כי התנהגות השוטר תוכננה מראש או כי היתה זדונית מגובשת והחלטית ובמטרה לפגוע בילד", כתב השופט והוסיף כי "יש לראות בהתנהגותו של הקצין כשלון רגעי ותגובה ספונטנית אם כי פסולה כלפי מי שהפר ביודעין איסור מפורש לעלות על הגדר ואשר העמיד בסיכון ממשי את עצמו ואת השוטרים שחשו לעזרתו".
השופט קבע כי מאחר ולא הוצגה כל תעודה רפואית, על הקצין לשלם לילד בגין ה'כאב והסבל' סכום של 1500 ₪.