הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק שתסדיר תקופת צינון לבכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון. לפי ההצעה, מרגע שחרורו של אדם שנשא דרגת אלוף ורב-אלוף, תחול תקופת צינון של שלוש שנים עד שיוכל להתמנות לשר או לחבר כנסת.
יוזם ההצעה ח"כ יובל שטיניץ (הליכוד) אמר הערב בכנסת כי "הצעת החוק התקבלה בהסכמת ועדת השרים לחקיקה, לאחר שהתברר שהתופעות של הפוליטיזציה בצה"ל הולכות וגוברות עם השנים, הרדיפה של קצינים בכירים אחרי חשיפה לתקשורת בגלל הסיכוי למעבר מהיר לכורסאות הממשלה או לכיסאות הכנסת הפכה למגיפה. אפילו הרמטכ"ל לשעבר, בוגי יעלון, כאשר הכנתי הצעת חוק דומה בכנסת הקודמת, הגעתי לוועדת החוץ והביטחון, בישיבת הפרידה ממנו אמר, אני מצטט, החוק הזה, אמר רב אלוף בוגי יעלון, חל עליי, אני מגיע כאן לישיבת פרידה, אני המשתחרר הבא. ובשם צה"ל אני קובע, שהחוק הזה חיוני לא רק לדמוקרטיה אלא גם להגנה על צה"ל כצבא מקצועי א-פוליטי, בלתי פוליטי. המצב הזה אמר בוגי יעלון, שפוליטיקאים ממפלגות שונות פוזלים לגנרלים בצבא, או ההפך, גנרלים בצבא פוזלים לפוליטיקאים, חייב להיפסק והוא יכול להיפסק רק עם רצועת צינון משמעותית.
שטייניץ הוסיף כי תיקון נוסף שהוכנס היה בעקבות הערתו של חבר הכנסת מיקי איתן, הוא תיקון שקובע רק לגבי חברות בכנסת, שאם במהלך התקופה היו שתי מערכות בחירות, הצינון לא יחול על השנייה. שטייניץ מסביר, "יכול אלוף או רב אלוף להשתחרר מצה"ל, או דרגות מקבילות בשב"כ ובמשטרה, חצי שנה או שנה לאחר מכן יהיו בחירות, הוא לא יוכל להשתתף, אבל הקואליציה תתפרק שנתיים לאחר מכן ושוב יהיו בחירות. לא הגיוני למנוע ממנו לרוץ בשתי מערכות בחירות. לכן נקבע על ידי הוועדה, שלגבי בחירות לכנסת, אם מדובר במערכת בחירות שנייה, החוק לא יחול גם על מי שיש לו פחות משלוש שנים. כלומר, הצינון יהיה שלוש שנים אבל למערכת בחירות אחת. לגבי שרים אין צורך בתיקון הזה כי ניתן למנות שר בכל עת ולכן מי שהגיע לפז"מ של שלוש שנים מאז שחרורו יכול להתמנות לשר".
ח"כ אורי אריאל אמר כי הצעת החוק שהציג חבר הכנסת שטייניץ היא יותר מראויה. "היא מתבקשת כבר שנים רבות. אני לא מתכוון להזכיר פה רמטכ"לים לשעבר ואלופים לשעבר, שבעודם מנהלים תוכניות, מבצעים ומלחמות, בערב הם מנהלים משא-ומתן פוליטי עם מפלגה זו ומפלגה אחרת, וגם אם לא היתה לזה שום השלכה על החלטותיהם המקצועיות, וכך אני מקווה, ברור לכולנו שהדבר איננו ראוי. נכון עשה חבר הכנסת שטייניץ ואחרים, וגם אני חתום על החוק הזה. ראוי שהכנסת תאשר את זה, ויפה שעה אחת קודם.
גם כיום נשמעים קולות על בכירים בכוחות הביטחון. גם היום יש בכירים לשעבר במערכות הביטחון למיניהן, שנחקרים על כך שבעודם בתפקיד ניסו ללחוץ, להשפיע, לרמוז, לבקש שיסדרו להם תפקיד אחרי הצבא, אחרי המשטרה, אחרי דברים אחרים. אי-אפשר שיהיה לנו חשש, אפילו קל שבקלים, שישנם עוד מבכירי מערכת הביטחון שנוהגים כך היום.
אנחנו אומרים בתפילת שחרית כל בוקר: "אל תביאנו לא לידי ניסיון", וההמשך מיד אחרי זה "ולא לידי ביזיון". בואו נרחיק, נעשה סייג, כך שאנשי הביטחון ברמות הגבוהות לא יעמדו בפני האפשרות, בפני הפתח, החור שקורא לעכבר, לגנב, ונשים סייגים כך שהדברים האלה לא יישנו. אני מקווה שהכנסת תעביר את החוק הזה במהירות ונביא תיקון לעולם".
ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל) בירך על הצעת החוק ואמר "היום ישבו מאות קצינים בכירים בבסיס חצור, כפי שנכתב, ודנו בלקחי המלחמה האחרונה. אני ישבתי בכנסים דומים בבסיס אחר, שהמאפיין שלהם היה שתיקת הקצינים בשלב הדיון. כי הקצינים בצבא למדו שלא לריב עם תקיפים מהם, וגם אם אותו תקיף עומד להשתחרר מכס הרמט"כלות שלו מחר, אי-אפשר לדעת אם מחרתיים לא יהיה שר ביטחון שיחליט מאותו כיסא על הקידום האישי שלהם. וקציני הצבא הבכירים – אני אומר לכם מלפני שש שנים – התקרנפו ושתקו, גם כשהדברים היו לא פוליטיים לחלוטין, גם כשהדברים נגעו בפורמות במבנה הצבא, שהם היו משוכנעים שהן רעות לצבא, משום שהקפיצה הבלתי אפשרית הזאת מתפקיד בכיר בצבא לתפקיד בכיר בפוליטיקה הישראלית הוא בלתי נסבל. אבל הם פחדו והם חששו, והם חוששים גם היום מהתופעה הזאת.
חצי שנה צינון, חברי חברי הכנסת, זה לא צינון, זה פחות מטיול בדרום-אמריקה לאלה שגומרים היום צבא. אבל במחשבה שנייה, אולי החוק לא טוב. אולי אם מי שיושב היום בכס הרמטכ"ל והוביל אותנו לכישלון במלחמה האחרונה, בעוד שישה חודשים יהיה מועמד לתפקיד שר ביטחון, עם ישראל עוד יזכור את הכישלון ולא ייתן למנות אותו לתפקיד כזה. אבל שלוש שנים – מי יזכור בעוד שלוש שנים מה גדול היה הכישלון הזה?
אני ציני, כמובן, חברי הכנסת. החוק ראוי, והצינון חשוב ביותר. אני מקווה שהכנסת הזאת תאמץ אותו כולה, כדי לעשות לפחות תיקון קטן במכשלה הזאת, הרובצת לפתחנו כבר הרבה זמן".