האלוף במילואים, ד"ר יום-טוב סמיה, ממליץ להקים גוף ציבורי אשר יפקח על העיתונאים בישראל, ויהיה מוסמך להדיח מתפקידו עיתונאי שבדה ידיעה מלבו והסתמך על "מקורות" שאינם קיימים כלל.
ביום עיון שערך החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה בנושא "תקשורת במלחמה – הקרב על הכותרות" שלשום, אמר ד"ר סמיה כי לתקשורת ישנה שליחות, ולדבריו - המיקרופון והמצלמה שבידי העיתונאים הם כלי נשק קטלניים בדיוק כמו טנק או רובה. הוא קבל על כי אין כיום צורך שעיתונאי יהיה בעל רישיון לעסוק במקצועו.
סמיה הציע עוד לכונן ועדה שתבדוק את טיפול התקשורת לפני מלחמת לבנון השנייה, במהלכה ולאחריה. הוא ביקר את התקשורת על כי "לא הכתה בפעמונים", כלשונו, בשנים שקדמו למלחמה ולא התריעה על כישלונם של הדרג המדיני ושל הדרג הצבאי בראייה נכונה של ארגון החיזבאללה הפרוס לאורך גדר הגבול הצפוני. ארגון שמצד אחד פועל כארגון גרילה, ובלחיצת כפתור הוא הופך לארגון צבאי סדור שיש לו מדינה וממשלה. "מצב כזה לא קיים בעולם כולו", הדגיש.
כתב ערוץ 2, עמנואל רוזן, טען בדיון כי התקשורת במלחמה לא סיכנה בדיווחיה חיי אדם. "אם היא הייתה מבקרת ומתריעה על כך שהנהגת המדינה משחקת בחיי אדם, היינו מצילים חיי אדם", אמר. "המחשבה שהאויב מנצח במלחמה בגלל דיווח עיתונאי – היא מחשבה ילדותית. הצד השני אינו תוקף יותר או פחות בגלל התקשורת", הוסיף רוזן.
עוד אמר הכתב, כי מסקנתו מהתנהלות התקשורת במלחמה היא שהתקשורת נבהלה מעצמה בגלל הביקורת הציבורית שהוטחה בה. "אם היינו נחושים יותר, המלחמה הייתה מסתיימת מוקדם יותר וחיי אדם היו נחסכים", ציין. לדבריו, היו מקרים שהתקשורת דווקא הקפידה על ערפל קרב, ואז נפוצו בקרב הציבור שמועות על אסונות בקרב חיילי צה"ל שלא היו ולא נבראו. עוד סיפר הכתב כי קצינים רבים "עלו לרגל" אל העיתונאים שהתמקמו בקיבוץ הגושרים, ודיווחו להם על מהלכי המלחמה. רוזן הטעים שלמרות שהיו ניסיונות מצד הממסד לבלבל את העיתונאים במהלך המלחמה, 90% מדיווחיהם היו מדויקים.
נחמן שי, שהיה דובר צה"ל במלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991, מתח ביקורת על התקשורת בישראל, שלא התריעה מספיק, לדבריו, על הנעשה בגבול הצפוני בכל הקשור להתעצמות החיזבאללה ולא ביקרה מספיק את מהלכי המלחמה. שי הדגיש כי הייתה חובה – שלא מומשה - לאפשר לעיתונאים להיכנס ללבנון יחד עם הכוחות הלוחמים, אבל בגלל העדר "מדיניות דברותית", כלשונו, של חטיבת הדוברות של צה"ל, הדבר לא נעשה.
פרופ' גבי וימן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה אמר כי אחד הממצאים שעלו במחקר מקיף שערך על התנהלות התקשורת במלחמת לבנון השנייה, הוא שהציבור לא אהב את התקשורת, וזאת עוד בלשון המעטה. "בתחילת המלחמה התקשורת הייתה מגויסת לממסד, וכשהוא נכשל – התקשורת נכשלה עמו", ציין. פרופסור וימן הדגיש כי צה"ל לא נערך כלל מול דובר תקשורתי כמו מנהיג חיזבאללה, נסראללה. במתחו ביקורת על כלי התקשורת בישראל, טען וימן כי הם פועלים על פי שיקולי תחרות ביניהם. "אנו חיים עם תקשורת מטומטמת, מטמטמת ורדופת רייטינג", אמר.
משתתפי יום העיון היו תמימי דעים שאסור היה לאפשר הכנסת מצלמות ומיקרופונים לבתי חולים ולבתי עלמין, לצלם פצועים ולהקליט משפחות שכולות ברגעים כה אינטימיים ופרטיים. "צריכה להיות אתיקה עיתונאית, אבל אין לקיימה באמצעות חקיקת חוק", אמר נחמן שי.