בג"ץ הורה על יישום הסדר המגביל את אפשרותן של חברות האוטובוסים להסיע בעמידה יותר מ 10 נוסעים בקוים בינעירוניים. עפ"י ההסדר בקוים ישירים וארוכים כמו לאילת, לא תותר הסעת נוסעים בעמידה. ההסדר כולל רישום ההגבלות ברשיונות חברות האוטובוסים ואכיפת ההגבלות על ידי משטרת ישראל.
השופטים נמנעו מהטלת מגבלות גם על הקוים העירוניים אבל הוסיפו כי יש לבחון להטיל מגבלות כאלו כדי למנוע צפיפות
ההחלטה באה בעקבות עתירתה של התנועה להגינות שלטונית אשר דרשה לחייב את משרד התחבורה לרשום מגבלת מספר נוסעים בעמידה גם ברשיונות חברת אגד, ולחייב את משטרת ישראל לאכוף את מגבלות כולל רישום דו"חות.
השופטים ריבלין רובינשטיין וברלינר ציינו בהחלטה כי העתירה תרמה "לרענון" במדיניות שהיתה נהוגה במשך שנים רבות בנוגע להסעת נוסעים בתחבורה ציבורית. "המדיניות עד כה היתה מספר נוסעים בעמידה של עד שמונה למ"ר. המשמעות כפי שנמסר לנו היא עד 70 נוסעים בעמידה באוטובוסים רגילים". עוד כתבו כי בעקבות העתירה נערכה בחינה מחודשת של המדיניות "תוך איסוף נתונים על ידי משרד התחבורה מן המשטרה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מפעילי התחבורה הציבורית, גורם אקדמי, דירקטיבות של הקהיליה האירופית, חוו"ד אינג' ב' צברי, יועץ משרד התחבורה להנדסת רכב תקינה, התייעצות במהנדס הראשי במשרד ופניה ליצרנים וליבואנים של אוטובוסים".
בהחלטה קבעו השופטים כי בתוך שישה חודשים על משרד התחבורה, המשטרה וחברות האוטובוסים להגיש לבית המשפט עדכון על הדרכים לאכיפת המגבלות בהסעת הנוסעים ועל דרך הבטחת התקנתם של בתי אחיזה ראויים במספר מספיק בכל אוטובוס שנוסעים בו בעמידה.
במסגרת ההסדר לא הוטלו מגבלות על הסעת נוסעים בעמידה באוטובוסים עירוניים, אך השופטים הוסיפו כי "יש לערוך בדיקה האם בגדרי התרבות הציבורית הישראלית, העדר הגבלות בקוים עירונים מוכיח עצמו כמתאים, לא רק מבחינת תאונות אלא גם בכל הנוגע לצפיפות יתר ולמצבם של קשישים, ילדים ואנשים בעלי מוגבלויות בהקשר זה".
יוזם העתירה, יו"ר התנועה להגינות שלטונית, מרדכי איזנברג, בירך על החלטת בג"ץ "בכך ייפסקו המחזות המזעזעים של נוסעים דחוסים בנסיעה ארוכה תוך זלזול בבטיחותם ובנוחותם. בנוסף תילקח מגבלה זו בתכנון תדירות קווי הנסיעה ולמעשה תוגבר תדירות האוטובוסים באופן שיתרום לרווחת המשתמשים בתחבורה הציבורית".
השופטים נמנעו מהטלת מגבלות גם על הקוים העירוניים אבל הוסיפו כי יש לבחון להטיל מגבלות כאלו כדי למנוע צפיפות
ההחלטה באה בעקבות עתירתה של התנועה להגינות שלטונית אשר דרשה לחייב את משרד התחבורה לרשום מגבלת מספר נוסעים בעמידה גם ברשיונות חברת אגד, ולחייב את משטרת ישראל לאכוף את מגבלות כולל רישום דו"חות.
השופטים ריבלין רובינשטיין וברלינר ציינו בהחלטה כי העתירה תרמה "לרענון" במדיניות שהיתה נהוגה במשך שנים רבות בנוגע להסעת נוסעים בתחבורה ציבורית. "המדיניות עד כה היתה מספר נוסעים בעמידה של עד שמונה למ"ר. המשמעות כפי שנמסר לנו היא עד 70 נוסעים בעמידה באוטובוסים רגילים". עוד כתבו כי בעקבות העתירה נערכה בחינה מחודשת של המדיניות "תוך איסוף נתונים על ידי משרד התחבורה מן המשטרה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מפעילי התחבורה הציבורית, גורם אקדמי, דירקטיבות של הקהיליה האירופית, חוו"ד אינג' ב' צברי, יועץ משרד התחבורה להנדסת רכב תקינה, התייעצות במהנדס הראשי במשרד ופניה ליצרנים וליבואנים של אוטובוסים".
בהחלטה קבעו השופטים כי בתוך שישה חודשים על משרד התחבורה, המשטרה וחברות האוטובוסים להגיש לבית המשפט עדכון על הדרכים לאכיפת המגבלות בהסעת הנוסעים ועל דרך הבטחת התקנתם של בתי אחיזה ראויים במספר מספיק בכל אוטובוס שנוסעים בו בעמידה.
במסגרת ההסדר לא הוטלו מגבלות על הסעת נוסעים בעמידה באוטובוסים עירוניים, אך השופטים הוסיפו כי "יש לערוך בדיקה האם בגדרי התרבות הציבורית הישראלית, העדר הגבלות בקוים עירונים מוכיח עצמו כמתאים, לא רק מבחינת תאונות אלא גם בכל הנוגע לצפיפות יתר ולמצבם של קשישים, ילדים ואנשים בעלי מוגבלויות בהקשר זה".
יוזם העתירה, יו"ר התנועה להגינות שלטונית, מרדכי איזנברג, בירך על החלטת בג"ץ "בכך ייפסקו המחזות המזעזעים של נוסעים דחוסים בנסיעה ארוכה תוך זלזול בבטיחותם ובנוחותם. בנוסף תילקח מגבלה זו בתכנון תדירות קווי הנסיעה ולמעשה תוגבר תדירות האוטובוסים באופן שיתרום לרווחת המשתמשים בתחבורה הציבורית".