שרת החינוך, פרופסור יולי תמיר, המכהנת כיושבת ראש מועצת קרן וולף, הודיעה כי פרס וולף במתמטיקה תשס"ז-2007 יוענק במשותף לפרופסור הלל פורסטנברג, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, "על תרומותיו המעמיקות לתורה האֶרגודית, הסתברות, דינאמיקה טופולוגית, אנליזה על גבי משטחים סימטריים וזרימות אחידות", ולפרופסור סטפן ג' סמייל, מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, ארה"ב, "על תרומותיו פורצות הדרך, שמילאו תפקיד בסיסי בעיצובן של הגיאומטריה הדיפרנציאלית, המערכות הדינאמיות, הכלכלה המתמטית ונושאים אחרים במתמטיקה", נאמר על ידי ועדת השופטים הבין-לאומית בתחום זה.
במשרד החינוך מציינים ששניהם יחד יקבלו את הפרס בסך 100,000 דולר מידי נשיא המדינה בטקס ממלכתי, שייערך במשכן הכנסת, ביום כ"ה באייר תשס"ז, 13 במאי 2007 .
פרס וולף בפיסיקה תשס"ז-2007, אף הוא בסך 100,000 דולר, יוענק במשותף לפרופסור אלברט פֶרט מהמרכז הלאומי למחקר מדעי (CNRS), אורסיי, צרפת, ולפרופסור פטר גרינברג מהמכון לפיסיקה של חומר מעובה, מרכז יוליך למחקר, יוליך, גרמניה, "על התגלית של אפקט "מגנטו-התנגדות ענק" (GMR) שסללה את הדרך לתחום חדש של מחקר ושימושים בשם "ספינטרוניקס", המנצל את הספין של האלקטרון כדי לאגור ולהעביר אינפורמציה", קבעה ועדת השופטים.
שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר אומרת: "אני שמחה לברך על החלטת השופטים להעניק את פרסי וולף במתמטיקה ובפיסיקה לשנת תשס"ז-2007 לארבעת הזוכים המהווים מופת בתרומתם המשמעותית למען האנושות. הישגיהם הייחודיים בתחומי המדע יקדמו מדינות ויקרבו לבבות בין תרבויות ועמים ברחבי העולם".
השפעה משמעותית בתחומי מתמטיקה רבים:
במשרד החינוך מציינים כי פרופסור סטפן ג' סמייל (יליד ארה"ב, 1930) קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת מישיגן, ארה"ב. בשנים 1964 - 1994 כיהן סמייל כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, והוא פרופסור אמריטוס משנת 1994. הוא היה פרופסור באוניברסיטה של הונג-קונג בשנים 1995-2001. הוכחתו למשפט פואנקרה עבור ממדים 5 ומעלה היא אחד ההישגים המתמטיים הגדולים ביותר של המאה העשרים. במשך שנות השישים עיצב סמייל מחדש את עולם המערכות הדינאמיות, והיסודות המתמטיים של מה שנקרא "תורת הכאוס" אף הם הונחו על ידו. בשנות השבעים הפנה סמייל את מחקרו למכניקה ולכלכלה והחיל עליהן את רעיונותיו על טופולוגיה ודינאמיקה. בשנות השמונים המוקדמות עסק בקטע הארוך ביותר בקריירה שלו - עבודתו על תורת החישובים והמתמטיקה החישובית. סמייל קיבל בשנת 1966 את מדלית "פילדס" היוקרתית והוא חבר באקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב.
פרופסור הלל פורסטנברג (יליד גרמניה, 1935), קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת פרינסטון, ארה"ב. משנת 1965, הוא מכהן כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. לתרומותיו הייתה השפעה מרבית בשטחים שונים. הוא אחד מרבי האמנים של תורת ההסתברות, התורה הארגודית והטופולוגיה הדינאמית. בין תרומותיו: השימוש ברעיונות מהתורה האֶרגודית בתורת המספרים ובקומבינטוריקה, והשימוש ברעיונות הסתברותיים בתורת חבורות לי ותת-חבורותיהן הבדידות. פרופסור פורסטנברג הוא חבר באקדמיה הישראלית הלאומית למדעים וכן באקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב. הוא קיבל את פרס ישראל, את פרס רוטשילד ואת פרס הארווי, המוענק על ידי הטכניון.
תחום מחקר חדש בפיסיקה:
גילוי אפקט ה"מגנטו-התנגדות ענק" (GMR) ב-1988 על ידי הקבוצות של פרופסור אלברט פֶרט (יליד צרפת, 1938) מהאוניברסיטה של פאריס, ושל פרופסור פטר גרינברג (יליד הרפובליקה הצ'כית, 1939) מהמכון לפיסיקה של חומר מעובה ביוליך, גרמניה, לא היה צפוי כלל. התגלית גרמה להתקדמות ניכרת במחקר וביישום, ומיקדה את עיקר ההתעניינות בספין של האלקטרון במקום במטען של האלקטרון (שכידוע אחראי לזרם החשמלי). בתחום החדש, הנקרא ספינטרוניקס, מתמקדים בספין של אלקטרונים כדי להעביר ולאגור אינפורמציה. תחום חדש זה מכיל היום תת-תחומים רבים, כמו אפקט המגנטו-התנגדות כתוצאה מאפקט המינהור, אפקט המגנטו-התנגדות הקולוסאלי, הזרקת ספין, זרמי ספין, שימוש בספין לחישוב קוואנטי, והתפתחות משפחת חומרים חדשה: מוליכים-למחצה מגנטים.
בתחום הטכנולוגיה אפקט ה-GMR גרם למהפכה בתעשיית ההקלטה המגנטית: הרגישות הגבוהה ביותר של ראשי הקלטה המבוססים על אפקט ה-GMR מאפשרת הקטנת גודל כל ביט זיכרון, ולכן הגדלה משמעותית של נפח הזיכרון והגדלת מהירותם של דיסקים מגנטיים קשיחים. היום, כשמונה עשרה שנים לאחר תגלית זו, כל הדיסקים הקשיחים במחשבים מצוידים בראשים-קוראים המבוססים על אפקט ה- GMR.
במשרד החינוך מציינים ששניהם יחד יקבלו את הפרס בסך 100,000 דולר מידי נשיא המדינה בטקס ממלכתי, שייערך במשכן הכנסת, ביום כ"ה באייר תשס"ז, 13 במאי 2007 .
פרס וולף בפיסיקה תשס"ז-2007, אף הוא בסך 100,000 דולר, יוענק במשותף לפרופסור אלברט פֶרט מהמרכז הלאומי למחקר מדעי (CNRS), אורסיי, צרפת, ולפרופסור פטר גרינברג מהמכון לפיסיקה של חומר מעובה, מרכז יוליך למחקר, יוליך, גרמניה, "על התגלית של אפקט "מגנטו-התנגדות ענק" (GMR) שסללה את הדרך לתחום חדש של מחקר ושימושים בשם "ספינטרוניקס", המנצל את הספין של האלקטרון כדי לאגור ולהעביר אינפורמציה", קבעה ועדת השופטים.
שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר אומרת: "אני שמחה לברך על החלטת השופטים להעניק את פרסי וולף במתמטיקה ובפיסיקה לשנת תשס"ז-2007 לארבעת הזוכים המהווים מופת בתרומתם המשמעותית למען האנושות. הישגיהם הייחודיים בתחומי המדע יקדמו מדינות ויקרבו לבבות בין תרבויות ועמים ברחבי העולם".
השפעה משמעותית בתחומי מתמטיקה רבים:
במשרד החינוך מציינים כי פרופסור סטפן ג' סמייל (יליד ארה"ב, 1930) קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת מישיגן, ארה"ב. בשנים 1964 - 1994 כיהן סמייל כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, והוא פרופסור אמריטוס משנת 1994. הוא היה פרופסור באוניברסיטה של הונג-קונג בשנים 1995-2001. הוכחתו למשפט פואנקרה עבור ממדים 5 ומעלה היא אחד ההישגים המתמטיים הגדולים ביותר של המאה העשרים. במשך שנות השישים עיצב סמייל מחדש את עולם המערכות הדינאמיות, והיסודות המתמטיים של מה שנקרא "תורת הכאוס" אף הם הונחו על ידו. בשנות השבעים הפנה סמייל את מחקרו למכניקה ולכלכלה והחיל עליהן את רעיונותיו על טופולוגיה ודינאמיקה. בשנות השמונים המוקדמות עסק בקטע הארוך ביותר בקריירה שלו - עבודתו על תורת החישובים והמתמטיקה החישובית. סמייל קיבל בשנת 1966 את מדלית "פילדס" היוקרתית והוא חבר באקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב.
פרופסור הלל פורסטנברג (יליד גרמניה, 1935), קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת פרינסטון, ארה"ב. משנת 1965, הוא מכהן כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. לתרומותיו הייתה השפעה מרבית בשטחים שונים. הוא אחד מרבי האמנים של תורת ההסתברות, התורה הארגודית והטופולוגיה הדינאמית. בין תרומותיו: השימוש ברעיונות מהתורה האֶרגודית בתורת המספרים ובקומבינטוריקה, והשימוש ברעיונות הסתברותיים בתורת חבורות לי ותת-חבורותיהן הבדידות. פרופסור פורסטנברג הוא חבר באקדמיה הישראלית הלאומית למדעים וכן באקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב. הוא קיבל את פרס ישראל, את פרס רוטשילד ואת פרס הארווי, המוענק על ידי הטכניון.
תחום מחקר חדש בפיסיקה:
גילוי אפקט ה"מגנטו-התנגדות ענק" (GMR) ב-1988 על ידי הקבוצות של פרופסור אלברט פֶרט (יליד צרפת, 1938) מהאוניברסיטה של פאריס, ושל פרופסור פטר גרינברג (יליד הרפובליקה הצ'כית, 1939) מהמכון לפיסיקה של חומר מעובה ביוליך, גרמניה, לא היה צפוי כלל. התגלית גרמה להתקדמות ניכרת במחקר וביישום, ומיקדה את עיקר ההתעניינות בספין של האלקטרון במקום במטען של האלקטרון (שכידוע אחראי לזרם החשמלי). בתחום החדש, הנקרא ספינטרוניקס, מתמקדים בספין של אלקטרונים כדי להעביר ולאגור אינפורמציה. תחום חדש זה מכיל היום תת-תחומים רבים, כמו אפקט המגנטו-התנגדות כתוצאה מאפקט המינהור, אפקט המגנטו-התנגדות הקולוסאלי, הזרקת ספין, זרמי ספין, שימוש בספין לחישוב קוואנטי, והתפתחות משפחת חומרים חדשה: מוליכים-למחצה מגנטים.
בתחום הטכנולוגיה אפקט ה-GMR גרם למהפכה בתעשיית ההקלטה המגנטית: הרגישות הגבוהה ביותר של ראשי הקלטה המבוססים על אפקט ה-GMR מאפשרת הקטנת גודל כל ביט זיכרון, ולכן הגדלה משמעותית של נפח הזיכרון והגדלת מהירותם של דיסקים מגנטיים קשיחים. היום, כשמונה עשרה שנים לאחר תגלית זו, כל הדיסקים הקשיחים במחשבים מצוידים בראשים-קוראים המבוססים על אפקט ה- GMR.