הנהלת רשת המשקאות 'ג'וסלנד' פנתה אל שר התמ"ת אלי ישי, בבקשה לחייב את יצרני המיצים והמשקאות הקלים לפרט ברשימת הרכיבים את כל שמות הרכיבים במשקה ולא להסתפק בהגדרות כלליות כמו 'חומרי טעם וריח', או 'צבעי מאכל טבעיים'. "זכותם הלגיטימית של הצרכנים לדעת מה הם שותים, ויצרניות המיצים בבקבוקים מתחבאות מאחורי כיתוב כוללני. חומרים המוגדרים על האריזה כ'טבעיים' עלולים להיות מופקים מחרקים, או ממוצרים שיש אליהם רגישות מזון, והצרכן איננו מודע לכך"
בפנייה לשר התמ"ת כותבת הנהלת רשת ג'וסלנד: "יצרני מיצים ומשקאות קלים בבקבוקים או פחיות מציינים לעיתים קרובות ברשימת הרכיבים כי המשקה מורכב בין השאר מ"חומרי טעם וריח וצבעי מאכל טבעיים", מבלי לפרט מה הם אותם חומרים. בעולם התזונה ידוע כי ישנו מגוון רחב של חומרי טעם וריח וצבעי מאכל טבעיים, אך לעיתים הם עלולים להיות מופקים מחרקים, דבר שלא סותר את הגדרתם כטבעיים."
במכתב לשר ישי מציינים אנשי החברה לדוגמא את צבע המאכל המוכר E120, המכונה גם כרמין, המשמש לעיתים במיצים אדומים, ומופק מזן חרקים בשם קוצ'יניל. הנהלת הרשת מוסיפה בפנייתה: "מיותר לציין, כי ציבור הצרכנים בכלל, וציבור שומרי הכשרות והציבור הצמחוני בפרט, איננו חושד כלל כי תחת ההגדרה התמימה "צבע מאכל טבעי" עלולים להסתתר גם חומרים המופקים מחרקים, וכי גילוי זה עלול להסב עוגמת נפש רבה לציבור תמים שחשב שהוא שותה מיץ מפירות, ולא חשד כלל שמדובר במיץ מפירות וחרקים."
בנוסף, טוענת הנהלת הרשת בפנייתה לשר אלי ישי, כי ידוע שלעיתים "מניפולציות" שונות שעושים על הרכיבים על מנת להפיק מוצר שיענה לדרישת שוק הצרכנים, הופכות אותם ללא בריאים או אף מזיקים, למרות שהם אכן מופקים מחומרים טבעיים. כמובן, בהקשר זה כדאי לציין כי ישנם חומרים טבעיים רבים אשר גם ללא מניפולציה מהווים רעלים קטלניים או חומרים מזיקים המשפיעים על הגוף לרעה. כמו כן, אנשים רבים סובלים מרגישויות אלרגניות למוצרי מזון טבעיים שונים, וההגדרה הכללית של "חומרי טעם וריח טבעיים" מונעת מהם את האפשרות לבדוק האם חומרים אלו הופקו ממוצר אליו הם רגישים או לא. בחו"ל, במדינות בהן הנושא נבדק בצורה מסודרת יותר, כבר אירעו מספר מקרים בהם הסתבר כי מיצים טבעיים ומשקאות קלים הכילו חומרים כמו גומי, בנזן (נגזרת של נפט) וחומרים מתחלבים המשמשים גם בתכשירי חיטוי וחומרי ניקיון. אומנם מדובר במוצרים שמקורם בחי או בצומח והגדרתם כ"טבעיים" אינה שקרית, אך ההגדרה המתחמקת מונעת מהצרכן את היכולת הבסיסית לפקח על החומרים שהוא מכניס לגופו.
לפיכך, מבקשת הנהלת רשת ג'וסלנד משר התמ"ת לאסור על יצרני המשקאות הקלים והמיצים להשתמש בהגדרה הכללית כאמור, ולדרוש מהיצרנים לפרט ולציין את כל שמות הרכיבים של המשקאות הקלים והמיצים.
לדברי אמיר יצקן, מבעלי הרשת: "הגיע הזמן שצרכנים ידעו מה הם שותים ויופסק הערפול השיטתי בו נוקטים יצרני המשקאות באשר לרכיבים בהם הם משתמשים כדי להאריך את אורך חיי המדף של המיץ. צריך להיות ברור לכל אדם שמיץ תפוזים טבעי מחזיק מעמד במקרר רק כמה שעות, וכל המיצים ה"טבעיים" הנמכרים בבקבוקים בסופר מרקטים עוברים מניפולציות שונות, כמו למשל פיסטור אשר הורג את ויטמין ה- c, או הוספה של חומרים משמרים".
בפנייה לשר התמ"ת כותבת הנהלת רשת ג'וסלנד: "יצרני מיצים ומשקאות קלים בבקבוקים או פחיות מציינים לעיתים קרובות ברשימת הרכיבים כי המשקה מורכב בין השאר מ"חומרי טעם וריח וצבעי מאכל טבעיים", מבלי לפרט מה הם אותם חומרים. בעולם התזונה ידוע כי ישנו מגוון רחב של חומרי טעם וריח וצבעי מאכל טבעיים, אך לעיתים הם עלולים להיות מופקים מחרקים, דבר שלא סותר את הגדרתם כטבעיים."
במכתב לשר ישי מציינים אנשי החברה לדוגמא את צבע המאכל המוכר E120, המכונה גם כרמין, המשמש לעיתים במיצים אדומים, ומופק מזן חרקים בשם קוצ'יניל. הנהלת הרשת מוסיפה בפנייתה: "מיותר לציין, כי ציבור הצרכנים בכלל, וציבור שומרי הכשרות והציבור הצמחוני בפרט, איננו חושד כלל כי תחת ההגדרה התמימה "צבע מאכל טבעי" עלולים להסתתר גם חומרים המופקים מחרקים, וכי גילוי זה עלול להסב עוגמת נפש רבה לציבור תמים שחשב שהוא שותה מיץ מפירות, ולא חשד כלל שמדובר במיץ מפירות וחרקים."
בנוסף, טוענת הנהלת הרשת בפנייתה לשר אלי ישי, כי ידוע שלעיתים "מניפולציות" שונות שעושים על הרכיבים על מנת להפיק מוצר שיענה לדרישת שוק הצרכנים, הופכות אותם ללא בריאים או אף מזיקים, למרות שהם אכן מופקים מחומרים טבעיים. כמובן, בהקשר זה כדאי לציין כי ישנם חומרים טבעיים רבים אשר גם ללא מניפולציה מהווים רעלים קטלניים או חומרים מזיקים המשפיעים על הגוף לרעה. כמו כן, אנשים רבים סובלים מרגישויות אלרגניות למוצרי מזון טבעיים שונים, וההגדרה הכללית של "חומרי טעם וריח טבעיים" מונעת מהם את האפשרות לבדוק האם חומרים אלו הופקו ממוצר אליו הם רגישים או לא. בחו"ל, במדינות בהן הנושא נבדק בצורה מסודרת יותר, כבר אירעו מספר מקרים בהם הסתבר כי מיצים טבעיים ומשקאות קלים הכילו חומרים כמו גומי, בנזן (נגזרת של נפט) וחומרים מתחלבים המשמשים גם בתכשירי חיטוי וחומרי ניקיון. אומנם מדובר במוצרים שמקורם בחי או בצומח והגדרתם כ"טבעיים" אינה שקרית, אך ההגדרה המתחמקת מונעת מהצרכן את היכולת הבסיסית לפקח על החומרים שהוא מכניס לגופו.
לפיכך, מבקשת הנהלת רשת ג'וסלנד משר התמ"ת לאסור על יצרני המשקאות הקלים והמיצים להשתמש בהגדרה הכללית כאמור, ולדרוש מהיצרנים לפרט ולציין את כל שמות הרכיבים של המשקאות הקלים והמיצים.
לדברי אמיר יצקן, מבעלי הרשת: "הגיע הזמן שצרכנים ידעו מה הם שותים ויופסק הערפול השיטתי בו נוקטים יצרני המשקאות באשר לרכיבים בהם הם משתמשים כדי להאריך את אורך חיי המדף של המיץ. צריך להיות ברור לכל אדם שמיץ תפוזים טבעי מחזיק מעמד במקרר רק כמה שעות, וכל המיצים ה"טבעיים" הנמכרים בבקבוקים בסופר מרקטים עוברים מניפולציות שונות, כמו למשל פיסטור אשר הורג את ויטמין ה- c, או הוספה של חומרים משמרים".