ביקורה של קונדוליסה רייס בישראל לא השיג כל תוצאה חיובית, כך אומרים חוגים מדיניים בירושלים, בסיכום ביקורה של שרת החוץ האמריקנית.
ישראלים שנועדו עם השרה האמריקאית אומרים כי זיהו שרת חוץ אמריקנית מיואשת למדי. שרת החוץ האמריקנית הגיעה לישראל מגובה בהחלטת בוש כי יש להתמקד בקידום התהליך המדיני בין ישראל והפלשתינים, אבל לא היה לה שום רעיון איך מבצעים את ההחלטה. באמתחתה לא היתה שום תוכנית מדינית חדשה. וכטובע הנאחז בכל קנה קש היתה מוכנה בייאושה לקנות כל רעיון שמישהו מהצדדים זרק לעברה. "מדינה פלשתינית זמנית" – בסדר. "התכנסות" – הולך. מה שתגידו, רק שיהיה "משהו".
בין שרת החוץ האמריקנית לשותפיה לשיחות, בישראל וברשות הפלשתינית, שררה הסכמה שצריך לחזק את אבו-מאזן, ואסור לחזק את החמאס. רק שלאף אחד לא היה רעיון מעשי, איך באמת עושים את זה. איך מחזקים את יו"ר הרשות הפלשתינית ולא מחזקים באותה הזדמנות את הממשלה הפלשתינית, ממשלת החמאס. הרעיונות שעלו בשיחות היו שוב ושוב אותן הצעות נדושות, טחונות עד דק, משומשות להפליא: הקלות בתנועה, שיחרור כספים, הקלות במעברים. שום רעיון מקורי חדש לא עלה בשיחות עם קונדוליסה בשלושת הימים האחרונים.
גם הרעיונות הישנים, כבר לא ממש מציאותיים. תוכנית ההתכנסות ירדה מהפרק, שיחות דו צדדיות עם אבו-מאזן אפשריות, אבל מה כבר אפשר לצפות מדיונים עם אדם שאין לו כוח בציבור שלו?
כדי להצביע על "משהו חיובי", סוכם על מפגש משולש בין אולמרט, אבו-מאזן וקונדוליסה. אולם לכל ברור שפריצת דרך מדינית לא תצא מהמפגש הזה.
הפלשתינים פסלו מראש את רעיון ה"מדינה פלשתינית בגבולות זמניים", שעלה פה ושם בשיחות, ומופיע כאחד השלבים בתוכנית "מפת הדרכים". מקורות פלשתינים גילו השבוע, שאת ההצעה הזו העלתה שרת החוץ הישראלית ציפי לבני, בפגישה חשאית שקיימה לפני כחודש ברבת עמון עם סלאם פיאד שר האוצר לשעבר, ויאסר עבד רבו חבר הוועד הפועל של אש"ף. מעניין, אגב, עד כמה היה אולמרט מעודכן בעובדה ששרת החוץ שלו מקיימת מגעים חשאיים עם בכירים פלשתינים, ומציעה להם הצעות מדיניות מרחיקות לכת.
הפלשתינים, כאמור, דחו כבר אז את הצעת לבני. למודי ניסיון, הסבירו כי ניסיון העבר עם ישראל מלמד כי כל מציאות זמנית מול הצד הישראלי הופכת למציאות קבע. לכן רעיון זה פירושו הורדת סוגית האסירים ונושא ירושלים מסדר היום המדיני. בפגישה עם קונדוליסה אמר אבו מאזן במפורש: "כל פתרון חד צדדי או זמני לבעייה הפלשתינית-ישראלית הוא דחוי על הסף".
בסגנונה הדיפלומטי, נתנה השרה רייס ביטוי לחוסר התוצאות כשאמרה במסיבת העיתונאים שקיימה עם אבו-מאזן אחרי פגישתם: "אני כאן כדי להאיץ את המאמצים המושקעים ולדחוף אותם קדימה, וכדי לדון את פגישתם האחרונה של עבאס ואולמרט."
כך נשארו ההקלות. בפגישה עם אבו-מאזן, שמעה השרה רייס מהפלשתינים כי למרות ההבטחות של אולמרט, לא חלו שינויים משמעותיים בתנועה הפלשתינית מאיזור לאיזור, ואין שינוי אמיתי בכמות המחסומים או במשך הבדיקות. "התורים נשארו אותם תורים במחסומים" התלוננו הפלשתינים.
רייס דרשה מאולמרט כי ישראל תבצע את ההקלות המובטחות. אולמרט סיפר לרייס שבכוונתו לסייר במחסומים ולבדוק את ביצוע ההקלות. הבוקר יצא אולמרט לסיור במעבר "שער-אפרים" ליד טול-כרם, על קו התפר שבגדר ההפרדה, כדי לעמוד מקרוב אחר ההקלות לפלשתינים במעברים. לשכת אולמרט זימנה לסיור את כל הכתבים המדיניים, במטרה להציג לתקשורת הישראלית והעולמית כי ישראל עומדת בהתחייבותה לבצע את ההקלות המובטחות.
במערכת הביטחון אומרים כי למרות התחייבות אולמרט, הם אינם יכולים להקל בהרבה את הבדיקות במחסומים, בגלל המשך ההתראות והמשך ניסיונות הפיגועים בישראל. למרות זאת כבר אתמול, שעות ספורות אחרי פגישת קונדוליסה ואולמרט, החל צה"ל בשלב השני של תוכנית ההקלות שהבטיח אולמרט לאבו-מאזן בפגישתם לפני כשלושה שבועות: הסרת עשרות חסמי עפר בכניסות לכפרים ביו"ש. הורדת החסמים מאפשרת לכלי רכב פלשתינים לצאת בקלות מהכפרים ולנוע בחופשיות על צירי תנועה ראשיים ביו"ש.
בצה"ל לא מאושרים מההנחיה החדשה, שכן החשש הוא שהגישה הקלה של כלי רכב פלשתינים לצירי תנועה בהם נעים ישראלים, אזרחים וחיילים, יקל על אירגוני הטרור לבצע פיגועים – כולל פיגועי ירי. בתקופה האחרונה חל גידול משמעותי ביידויי האבנים ובקבוקי התבערה ביהודה ושומרון.
בצה"ל אומרים במפורש, שבשטח אין שום רמז לרגיעה כלשהי. ניסיונות הפיגוע בכוחותינו גם ביו"ש וגם בגבול הרצועה לא פחתו כהוא זה גם אחרי ה"רגיעה" המדומה. קצין בכיר בפיקוד המרכז מגלה, שאין שמץ של ירידה בניסיונות פיגועי הטרור. השבח לאל וגם לשב"כ, לחיילים ולמפקדים, כל הניסיונות הללו מסוכלים מראש. ההקלות לפלשתינים, מסיבות פוליטיות לחלוטין, הם סכנה אמיתית לחיי ישראלים.
ישראלים שנועדו עם השרה האמריקאית אומרים כי זיהו שרת חוץ אמריקנית מיואשת למדי. שרת החוץ האמריקנית הגיעה לישראל מגובה בהחלטת בוש כי יש להתמקד בקידום התהליך המדיני בין ישראל והפלשתינים, אבל לא היה לה שום רעיון איך מבצעים את ההחלטה. באמתחתה לא היתה שום תוכנית מדינית חדשה. וכטובע הנאחז בכל קנה קש היתה מוכנה בייאושה לקנות כל רעיון שמישהו מהצדדים זרק לעברה. "מדינה פלשתינית זמנית" – בסדר. "התכנסות" – הולך. מה שתגידו, רק שיהיה "משהו".
בין שרת החוץ האמריקנית לשותפיה לשיחות, בישראל וברשות הפלשתינית, שררה הסכמה שצריך לחזק את אבו-מאזן, ואסור לחזק את החמאס. רק שלאף אחד לא היה רעיון מעשי, איך באמת עושים את זה. איך מחזקים את יו"ר הרשות הפלשתינית ולא מחזקים באותה הזדמנות את הממשלה הפלשתינית, ממשלת החמאס. הרעיונות שעלו בשיחות היו שוב ושוב אותן הצעות נדושות, טחונות עד דק, משומשות להפליא: הקלות בתנועה, שיחרור כספים, הקלות במעברים. שום רעיון מקורי חדש לא עלה בשיחות עם קונדוליסה בשלושת הימים האחרונים.
גם הרעיונות הישנים, כבר לא ממש מציאותיים. תוכנית ההתכנסות ירדה מהפרק, שיחות דו צדדיות עם אבו-מאזן אפשריות, אבל מה כבר אפשר לצפות מדיונים עם אדם שאין לו כוח בציבור שלו?
כדי להצביע על "משהו חיובי", סוכם על מפגש משולש בין אולמרט, אבו-מאזן וקונדוליסה. אולם לכל ברור שפריצת דרך מדינית לא תצא מהמפגש הזה.
הפלשתינים פסלו מראש את רעיון ה"מדינה פלשתינית בגבולות זמניים", שעלה פה ושם בשיחות, ומופיע כאחד השלבים בתוכנית "מפת הדרכים". מקורות פלשתינים גילו השבוע, שאת ההצעה הזו העלתה שרת החוץ הישראלית ציפי לבני, בפגישה חשאית שקיימה לפני כחודש ברבת עמון עם סלאם פיאד שר האוצר לשעבר, ויאסר עבד רבו חבר הוועד הפועל של אש"ף. מעניין, אגב, עד כמה היה אולמרט מעודכן בעובדה ששרת החוץ שלו מקיימת מגעים חשאיים עם בכירים פלשתינים, ומציעה להם הצעות מדיניות מרחיקות לכת.
הפלשתינים, כאמור, דחו כבר אז את הצעת לבני. למודי ניסיון, הסבירו כי ניסיון העבר עם ישראל מלמד כי כל מציאות זמנית מול הצד הישראלי הופכת למציאות קבע. לכן רעיון זה פירושו הורדת סוגית האסירים ונושא ירושלים מסדר היום המדיני. בפגישה עם קונדוליסה אמר אבו מאזן במפורש: "כל פתרון חד צדדי או זמני לבעייה הפלשתינית-ישראלית הוא דחוי על הסף".
בסגנונה הדיפלומטי, נתנה השרה רייס ביטוי לחוסר התוצאות כשאמרה במסיבת העיתונאים שקיימה עם אבו-מאזן אחרי פגישתם: "אני כאן כדי להאיץ את המאמצים המושקעים ולדחוף אותם קדימה, וכדי לדון את פגישתם האחרונה של עבאס ואולמרט."
כך נשארו ההקלות. בפגישה עם אבו-מאזן, שמעה השרה רייס מהפלשתינים כי למרות ההבטחות של אולמרט, לא חלו שינויים משמעותיים בתנועה הפלשתינית מאיזור לאיזור, ואין שינוי אמיתי בכמות המחסומים או במשך הבדיקות. "התורים נשארו אותם תורים במחסומים" התלוננו הפלשתינים.
רייס דרשה מאולמרט כי ישראל תבצע את ההקלות המובטחות. אולמרט סיפר לרייס שבכוונתו לסייר במחסומים ולבדוק את ביצוע ההקלות. הבוקר יצא אולמרט לסיור במעבר "שער-אפרים" ליד טול-כרם, על קו התפר שבגדר ההפרדה, כדי לעמוד מקרוב אחר ההקלות לפלשתינים במעברים. לשכת אולמרט זימנה לסיור את כל הכתבים המדיניים, במטרה להציג לתקשורת הישראלית והעולמית כי ישראל עומדת בהתחייבותה לבצע את ההקלות המובטחות.
במערכת הביטחון אומרים כי למרות התחייבות אולמרט, הם אינם יכולים להקל בהרבה את הבדיקות במחסומים, בגלל המשך ההתראות והמשך ניסיונות הפיגועים בישראל. למרות זאת כבר אתמול, שעות ספורות אחרי פגישת קונדוליסה ואולמרט, החל צה"ל בשלב השני של תוכנית ההקלות שהבטיח אולמרט לאבו-מאזן בפגישתם לפני כשלושה שבועות: הסרת עשרות חסמי עפר בכניסות לכפרים ביו"ש. הורדת החסמים מאפשרת לכלי רכב פלשתינים לצאת בקלות מהכפרים ולנוע בחופשיות על צירי תנועה ראשיים ביו"ש.
בצה"ל לא מאושרים מההנחיה החדשה, שכן החשש הוא שהגישה הקלה של כלי רכב פלשתינים לצירי תנועה בהם נעים ישראלים, אזרחים וחיילים, יקל על אירגוני הטרור לבצע פיגועים – כולל פיגועי ירי. בתקופה האחרונה חל גידול משמעותי ביידויי האבנים ובקבוקי התבערה ביהודה ושומרון.
בצה"ל אומרים במפורש, שבשטח אין שום רמז לרגיעה כלשהי. ניסיונות הפיגוע בכוחותינו גם ביו"ש וגם בגבול הרצועה לא פחתו כהוא זה גם אחרי ה"רגיעה" המדומה. קצין בכיר בפיקוד המרכז מגלה, שאין שמץ של ירידה בניסיונות פיגועי הטרור. השבח לאל וגם לשב"כ, לחיילים ולמפקדים, כל הניסיונות הללו מסוכלים מראש. ההקלות לפלשתינים, מסיבות פוליטיות לחלוטין, הם סכנה אמיתית לחיי ישראלים.