בחברון מתקיימות למעשה שתי רמות של אכיפת חוק כלפי שתי האוכלוסיות בעיר: היהודית והערבית. כלפי האוכלוסיה היהודית מונהגת אכיפת יתר, המעוגנת בנהלי אכיפה מחמירים, בהנחיית פרקליטות המדינה, כך קובע דו"ח חדש של מתיישבי חברון, שהופץ היום. הדו"ח נמסר היום לחברת הכנסת אמירה דותן מ"קדימה", בסיור שערכה בעיר.
על פי נהלים אלה נדרשת המשטרה להשקיע משאבים חסרי תקדים בכח אדם, אמצעים וניידות, ומתנהל מעקב צמוד של גורמים בכירים ביותר בפרקליטות אחר כל הפרת חוק - ולו המינורית ביותר – מצד יהודים. התוצאה הישירה של אכיפת יתר זו היא פתיחה סיטונית של תיקי חקירה בגין עבירות מינוריות ודברים של מה בכך, והגשת כתבי אישום וניהול משפטים אשר מסתיימים פעמים רבות בזיכויים או בסגירת תיקים טכנית.
התוצאה העקיפה היא פגיעה אנושה ויום – יומית בחרויות הפרט של תושבי חברון היהודים ,ונזק מצטבר בדמות תיקים פליליים המכתימים את המרשם הפלילי שלהם - תיקים שלא היו נפתחים בשום מקום אחר במדינת ישראל .
לעומת זאת, כלפי האוכלוסיה הערבית קיים מצב של תת – אכיפה ומראית חוק. בדרך כלל הפרות חוק של ערבים מטופלות רק אם הן מגיעות לרמה של פעילות חבלנית עויינת, אך עשרות התנכלויות יום – יומיות של ערבים כלפי התושבים היהודים בחברון, כגון ידוי אבנים, הטרדות מיניות ונזק לרכוש - אינן מטופלות.
הדבר נובע הן מנהלים כתובים של הפרקליטות הצבאית , והן ממחסור בכח אדם משטרתי , עקב העובדה שרובו ככולו מופנה לאכיפת החוק על התושבים היהודים.
התוצאה הישירה של תת האכיפה היא שלילת זכותו של התושב היהודי בחברון לקבל הגנה משטרתית מפני התנכלויות, הצקות ותקיפות שונות.