אנשי "שלום עכשיו" הוציאו לאחרונה דו"ח המוכיח לטענתם כי 40% משטחי ההתנחלויות הוקמו על אדמות פלסטיניות פרטיות. בתגובה מועצת יש"ע שוקדת בימים אלו על הכנת מצגת מצגת מפורטת, שבה הם עוקבים אחר הפער שבין השקרים למציאות שלב אחרי שלב.
שמה של המצגת הוא "הפרוטוקולים של שלום עכשיו – התרמית הגדולה". במצגת מפרטים אנשי מועצת יש"ע את השקרים בצד העובדות – מפות, מסמכים, ציטוטים, בנוסף מפורטים נתונים שלטענתם הם טעויות שנובעות מרשלנות. "נתונים אלו הם פשוט טעויות מגוחכות הממחישות את הרשלנות הפושעת שמאפיינת את הדו"ח הזה, שכל מניעיו שנאה ומטרתו הכפשה ", אומרים במועצת יש"ע ומוסיפים, "חברי שלום עכשיו מתרוצצים עם הדו"ח הזה בעולם כדי להוציא את דיבתה של מדינת ישראל רעה, הדו"ח מלא שקרים ועובדות מסולפות. הכל כשר במלחמת החורמה בהתנחלויות, וכמה טוב שהעולם קונה את הסחורה הממוחזרת".
במועצת יש"ע אומרים כי ידידי ההתיישבות בארה"ב מספרים שבימים אלה עמלים נציגי "שלום עכשיו" הנמרצים בארה"ב, לשכנע את חברי הקונגרס לנקוט הליכים נגד ישראל. לטענתם, אנשי שלום עשיו מצוידים בדו"ח מנופח ומלא-שקרים, מבקשים מחברי הקונגרס להתנות את אישור התקציב הבא בהפסקת כל תמיכה ביישובים שעל אדמה פלסטינית פרטית, ובפינוי המאחזים.
"העובדות בדו"ח רחוקות מן המציאות כרחוק ארה"ב מהמזרח התיכון", אומרים גורמים במועצת יש"ע. לדבריהם, נקודת המוצא של אנשי "שלום עכשיו" היא כי כל אדמות יהודה ושומרון הם קרקע פלסטינית פרטית, אלא אם הוכח אחרת.
בדו"ח לא מופיעות אדמות מדינה, לדוגמא: רב שטחה של מעלה אדומים מופיע בדו"ח כקרקע פלסטינית פרטית, אך למעשה אלו אדמות מדינה. אחד מראשי מועצת יש"ע, פנחס ולרשטיין מסביר כי אנשי שלום עכשיו לא מכירים במציאות של אדמות מדינה בשטחי יהודה ושומרון ולכן הם מתעלמים ממנה.
בנוסף בדו"ח ניתן לראות כי גבולות היישובים אינם דומים לגבולות במציאות "קרקעות נוספות מסביב ליישובים סופחו אליהם בהינף יד כדי להוכיח שהיישובים יושבים על קרקע גזולה", אומרים במועצת יש"ע ומסבירים "אלה קרקעות שלמעשה היישובים לא שואפים להגיע אליהם כלל".
דוגמא נוספת ניתן למצוא ביישוב עץ אפרים, ליישוב זה ניתן פסק בבית המשפט על ידי השופט אהרון ברק הקובע כי היישוב יושב על אדמה יהודית. בדו"ח מופיע היישוב עץ אפרים כשוכן על אדמה ערבית. "מכך יוצא ששלום עכשיו לא מכירים בהחלטת בית המשפט ובהחלטתו של השופט ברק" אומר ולרשטיין.
גם יישובים שרכשו את כל אדמותיהם מפלסטינים כדת וכדין ובכסף מלא מצויינים בדו"ח כיושבים על אדמה פלסטינית. כך לדוגמא היישוב כפר האורנים, יישוב שכל אדמותיו נרכשו מופיע בדו"חות שלום עכשיו כיישוב שרובו ככולו יושב על אדמה פלסטינית פרטית. (ניתן לראות בתמונה את תצלום היישוב כפר אורנים כפי שמופיע בדו"ח - האדום מסמן אדמה פלסטינית).
כאמור בדו"ח מופיעות עובדות מגוחכות שמקורן בטעות וברשלנות לדוגמא התצ"א (תצלום האויר) של היישוב קרית נטפים והיישוב רבבה זהים בדו"ח. למעשה מדובר בשני יישובים שונים לחלוטין אך בדו"ח מופיע אותה תמונה.
בסוגיית המאחזים עובדים במועצת יש"ע בימים אלו על עבודת מחקר נוספת שתוצאתה מצגת מפורטת שמסבירה את כל הנחות היסוד המעוותות, את המגמתיות וחוסר תום הלב שבהגדרת המאחזים כ"לא חוקיים", המצגת עושה סדר במונחים ובעובדות.
בפתח המצגת מובא ציטוט "עצם ההחלטה לפנות מאחזים, לקול תשואות הפלסטינים, כשיעור משמעת בכיתה ג', בנוסח: תצאו, תעמדו בפינה, תגישו ניירות מסודרים ואז תחזרו, בלי לבחון פעם אחת ברצינות מה מטרת המאחזים האלה, למה נועדו, וכיצד יתרמו לפחות חיכוך בעתיד וליצירת אווירה נוחה יותר בהמשך התהליך – על כך מגיע אי האימון, ולא פחות מכך". דברים אלו אמר חבר הכנסת אריאל שרון (אז ליכוד), בישיבת הכנסת מיום 18.10.1999.
לאחר דברים אלו הוא מפרט את כל אותן סיבות ביטחוניות אסטרטגיות הכרחיות לקיומם של המאחזים. למשל: "הכרחי לחבר את הישובים האלה בדרכים לעת חירום אל צירים עורפיים שיהיו תמיד בשליטתנו, כמו חיבור אלון מורה, איתמר, יישובי גוש שילה, לציר אלון, הנמצא ממזרח להם, ציר שיהיה תמיד בשליטתנו. ואם לא נשב על צירים אלה בכמה נקודות שולטות, מי יגן עליהם?", כך אמר שרון.