בעדה החרדית בירושלים, יעלו היום להר הזיתים, לקברו של המהרי"ל דיסקין. זאת, לציון יום פטירתו.
ר' משה יהושע יהודה לייב דיסקין – בן הרב בנימין, נולד בגרודנו - שברוסיה הלבנה. הוא נודע בילדותו כעילוי, וכבר בגיל 14 התחתן עם בת הרב ברוידא, רבה של וולקוביץ' ועבר לבית חותנו. קיבל סמיכה בגיל 18 ומשנת תר"ד עד תרמ"ז שימש כרב בקהילות מרכזיות ברוסיה: במזריץ', קובנו, לומז', מינסק ובריסק. קיבל הזמנה לכהן כרב בניו יורק, אך סירב לה, וטען, שארצות הברית מדינה טריפה. במשך חייו שמר על קשרים טובים עם רבני קהילות יהודיות באירופה, עם הרב ספקטור, הרב עזריאל הילדסהיימר, ורבנים נוספים. בשנת תרמ"ז עלה לארץ התיישב בירושלים ונהיה מנהיג עדת הפרושים. בארץ קיבל כינוי "הרב מבריסק" על שם מקום רבנותו האחרון.
בירושלים עמד בראש ישיבת "אהל משה", והיה למנהיג הפלג הקנאי בעדה האשכנזית. נחשב לאחד מגדולי הדור. היה קנאי ונלחם בנחרצות נגד כל המבקשים לחרוג מהמסורת והמנהגים המקובלים מדורות קודמים בירושלים. לכן הוא נאבק בקנאות נגד ייסוד בתי ספר וספריות בירושלים. היה גם מן המחמירים בפסקי הלכה, והתנגד להיתרים לעבוד את האדמה בשנת השמיטה.
ר' משה יהושע דיסקין היה איש ציבור ופעל רבות להקמת מוסדות לנזקקים, היה ממייסדי בית היתומים הגדול בירושלים שנקרא על שמו.
הרב יצחק אלחנן ספקטור למד אצל אביו וזכה להכיר גם את ר' יהושע לייב, על קשריהם הם שמרו במשך כל חייהם. הנהיג חרם נגד המשכילים והמחדשים. אשתו השנייה הביאה נדוניה של 40,000 זהובים, ממנה הקים את בית היתומים דיסקין בשנת תר"מ ואת ישיבת אוהל משה.
ספריו בפרשנות "תורת אהל משה" ו"פני משה", הם חידושים על ספר שמות ואגדות הש"ס.