שרת החוץ ציפי לבני אומרת כי עליית החמאס יכולה לשנות את מאפייני הסכסוך בין ישראל לפלסטינים מסכסוך לאומי לדתי. הפתרון הוא פתרון לאומי כי סכסוך דתי הוא כבר מלחמה מסוג אחר.
ישראל לדבריה צריכה לחזק את האלטרנטיבה המתונה אצל הפלסטינים ולהמשיך את הלחץ על הקיצונים כדי "שהציבור שם יבין שהקיצונים אינם מהווים אלטרנטיבה כלכלית או מדינית". הידברות עם הפלסטינים לדבריה משרתת את האינטרסים הישראליים, אין זה ויתור חולשה או קפיצה של שלבים 'כל עוד הצד השני יודע שלא נהסס להפעיל כוח באם יווצר הצורך".
לא צריך לדבריה לבחור בין דיאלוג למלחמה בטרור, אפשר לעשות את שניהם. 'האיום האיראני חידד את ההבנה כי איראן היא האיום ולא ישראל. אירן מייצגת את האיום הדתי קיצוני. הסכסוך הישראלי פלסטיני אינו הסיבה לקיצוניות ופתרונו לא ישנה אידיאולוגיה איראנית'.
בעבר ישראל ציפתה מהקהיליה הבינלאומית שלא להתערב ולא ללחוץ ולכל היותר לשמש מתווכים הוגנים, כיום ישראל דורשת לתרגם את עמדות העולם החופשי לחיזוק המתונים מתוך הבנה שזה מה שיכול ליצור שינוי 'אם לא רוצים השתלטות הקיצוניים'.
לבני ציינה כי בעבר לא היתה הבנה להתנגדות הישראלית לזכות השיבה לתוך ישראל. היו ועדות שעסקו בכך ו"ישראל אפילו התחילה לדבר על מספר הפליטים". אבל משקיבלה ישראל את עקרון שתי מדינות לאום, כשאחת מהן היא מדינת לאום לעם היהודי ו'מכאן המענה לפליטים הוא במדינה הפלסטינית', ורק כאשר הוצג הענין כך, "קיבלנו את הצהרת הנשיא בוש ערב ההתנתקות". היא מוסיפה כי אחרי עליית החמאס לשלטון, ישראל אמרה כי על הקהיליה להתערב, אם אינם רוצים שההנהגה הפלסטינית "תחזיר אותנו לא לקוי 67 אלא לגבולות 47".
גם היום העולם מגוייס לדבריה למנוע נשק גרעיני מאיראן, מתוך הבנת הסכנה של אפקט הדומינו שישפיע על מדינות אחרות, ויגרום לעברת נשק להשמדה המונית גם לארגוני הטרור.
בסיכום דבריה ביקשה לבני למסור מסר "לבית פנימה", כלשונה, "ישראל שקופה יותר, מודעת יותר למגבלותיה, מתקנת את ליקוייה וחזקה מספיק כדי לעשות זאת. אני מאמינה שישראל היא התקווה לישראלים, ולעם היהודי כולו, וזה תלוי רק בנו".