ועדת הכספים דנה היום בכוונת חברת 'אינטל' לסגור את המפעל בירושלים, ובסיכום הדיון החליטה על הקמתה של ועדת משנה בראשות ח"כ רובי ריבלין, שתסייע באיתור פתרון שיימנע את המהלך ופיטורי מאות עובדים הצפוי בעקבותיו.
בדיון השתתפו מנכ"ל 'אינטל' ישראל וגורמים נוספים בחברה, שטענו כי במסגרת ההסכמים עם המדינה ומרכז ההשקעות מילאו אחר כל התחייבויותיהם החוזיות, ואין בסגירת המפעל משום הפרה כלפי המדינה. לדבריהם, המפעל שהוקם בשנות השמונים, מספק עבודה לכ-300 עובדים ואין כוונה מצד החברה לפטרם או לשנות את סטטוס ההעסקה שלהם, עם סגירת המפעל.
מנכ"ל החברה בישראל, הסביר שהמהלך מחוייב המציאות, גם משום שחידוש פסי היצור פעם אחר פעם מוגבל ואינו ישים לאורך זמן, וגם משום שפוטנציאל התרחבות המפעל מזערי . משכך אין ברירה בפני החברה אלא לסגור את קווי יצור, ולפתח חדשים במקומות אחרים בארץ. לגבי גורל העובדים, אמר המנכ"ל, כי הם יישארו בתוך מצבת העובדים של החברה וינוידו לקרית גת או לצרכים חיוניים אחרים.
בדיון נמתחה ביקורת מצד מספר ח"כים, לפיה ניהלה המדינה את ההתקשרויות מול חברת אינטל (דרך מרכז ההשקעות), מתוך פרספקטיבה צרה שאינה נוטלת בחשבון את סגירת המפעלים ביום מן הימים, ואת הנזק הנגרר בעקבותיה.
ח"כ ריבלין אמר בדיון, כי "כל איש ירושלים, גם מי שאינו בקיא בנבכי עולם ההיטק, הוכה בתדהמה, משום שהמסר הוא - ש'אינטל' עוזבת את ירושלים! 'אינטל' היא סמל בתחום ההיטק, וירושלים היא סמל במדינת ישראל ובעולם כולו. משום כך, כשאישרנו העברות בסכום כולל של 2.5 מיליארד ש"ח למרכז ההשקעות עבור 'אינטל', חשבנו שהחיבור הזה בין הסמלים ירומם את שמה של ירושלים כעיר שיש בה גם פיתוח וייצור ברמה גבוהה".
ריבלין פנה למנכ"ל החברה וביקשו למרות מחדלי הממשלה, "לא להשאיר בירושלים מוזיאון שיסקור את תולדותיה והתפתחותה של 'אינטל', אלא לייצר אמירה ש'אינטל' נשארת בירושלים, ורואה בה יעד עסקי וטכנולוגי."
כאמור, בסיכום הדיון הפנתה הועדה בקשה לאינטל ברוח זו, ויו"ר הועדה ח"כ ליצמן הכריז על הקמתה של ועדת משנה בראשה יעמוד ח"כ ריבלין, על מנת שתאתר פתרון הולם שיענה על הצרכים של 'אינטל' בעיר, שיאפשר את התפתחות המפעל ולא את סגירתו.
בדיון השתתפו מנכ"ל 'אינטל' ישראל וגורמים נוספים בחברה, שטענו כי במסגרת ההסכמים עם המדינה ומרכז ההשקעות מילאו אחר כל התחייבויותיהם החוזיות, ואין בסגירת המפעל משום הפרה כלפי המדינה. לדבריהם, המפעל שהוקם בשנות השמונים, מספק עבודה לכ-300 עובדים ואין כוונה מצד החברה לפטרם או לשנות את סטטוס ההעסקה שלהם, עם סגירת המפעל.
מנכ"ל החברה בישראל, הסביר שהמהלך מחוייב המציאות, גם משום שחידוש פסי היצור פעם אחר פעם מוגבל ואינו ישים לאורך זמן, וגם משום שפוטנציאל התרחבות המפעל מזערי . משכך אין ברירה בפני החברה אלא לסגור את קווי יצור, ולפתח חדשים במקומות אחרים בארץ. לגבי גורל העובדים, אמר המנכ"ל, כי הם יישארו בתוך מצבת העובדים של החברה וינוידו לקרית גת או לצרכים חיוניים אחרים.
בדיון נמתחה ביקורת מצד מספר ח"כים, לפיה ניהלה המדינה את ההתקשרויות מול חברת אינטל (דרך מרכז ההשקעות), מתוך פרספקטיבה צרה שאינה נוטלת בחשבון את סגירת המפעלים ביום מן הימים, ואת הנזק הנגרר בעקבותיה.
ח"כ ריבלין אמר בדיון, כי "כל איש ירושלים, גם מי שאינו בקיא בנבכי עולם ההיטק, הוכה בתדהמה, משום שהמסר הוא - ש'אינטל' עוזבת את ירושלים! 'אינטל' היא סמל בתחום ההיטק, וירושלים היא סמל במדינת ישראל ובעולם כולו. משום כך, כשאישרנו העברות בסכום כולל של 2.5 מיליארד ש"ח למרכז ההשקעות עבור 'אינטל', חשבנו שהחיבור הזה בין הסמלים ירומם את שמה של ירושלים כעיר שיש בה גם פיתוח וייצור ברמה גבוהה".
ריבלין פנה למנכ"ל החברה וביקשו למרות מחדלי הממשלה, "לא להשאיר בירושלים מוזיאון שיסקור את תולדותיה והתפתחותה של 'אינטל', אלא לייצר אמירה ש'אינטל' נשארת בירושלים, ורואה בה יעד עסקי וטכנולוגי."
כאמור, בסיכום הדיון הפנתה הועדה בקשה לאינטל ברוח זו, ויו"ר הועדה ח"כ ליצמן הכריז על הקמתה של ועדת משנה בראשה יעמוד ח"כ ריבלין, על מנת שתאתר פתרון הולם שיענה על הצרכים של 'אינטל' בעיר, שיאפשר את התפתחות המפעל ולא את סגירתו.