שרת החינוך ומנכ"ל המשרד הנחו היום את בתי הספר לקיים שיחות עם התלמידים אודות האישומים המיוחסים לנשיא המדינה. מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב אמר: "אנו נמצאים בפרשה רגישה ביותר שבמרכזה עומד לראשונה נשיא מדינה בפני אישומים חמורים כל כך. כתב האישום נגד הנשיא המכילה שורה של עבירות חמורות גרמה לטלטלה עזה בציבור. מציאות זו מחייבת את מערכת החינוך לקיים שיח עם התלמידים בנושא".
שרת החינוך יולי תמיר קראה לנשיא המדינה להתפטר ולחסוך את המבוכה מילדי ישראל ומאנשי מערכת החינוך: "במצב הנוכחי אי אפשר לחנך תלמידים לכבד את מוסד הנשיאות ולבקש מהם לתלות בכל בי"ס תמונה של נשיא המואשם בעבירות חמורות".
המנכ"ל הנחה את השירות הפסיכולוגי להכין מערכי שיעור שיסייעו בידי אנשי החינוך בשטח.
השירות הפסיכולוגי הכין חומרי הסברה, וממליץ להתייחס בשיח עם התלמידים לשלושה היבטים:
א. ההיבט המנהיגותי - נשיא המדינה הוא בעל התפקיד הרם ביותר – עיני העם נשואות אליו כמי שמהווה דוגמא אישות וכדמות מוסרית וחינוכית; הוא דמות ייצוגית במדינה ומחוצה לה. הגשת טיוטת כתב אישום מהווה פגיעה במוסד הנשיאות כסמל.
ב. ההיבט החוקי - ישראל היא מדינת חוק. במדינה דמוקרטית נשיא המדינה הוא אזרח ראשון בין שווים. האירוע מדגיש את חוזקו של המשטר בישראל המחייב הגשת כתב אישום גם לדמות הרמה ביותר. יש להזכיר כי על פי החוק אדם מוחזק חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו.
ג. ההיבט הפלילי - כל עבירה פלילית מעוררת תגובות רגשיות מגוונות, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בנושא של עבירות בהן מואשם הנשיא.
צירוף שלושת ההיבטים הללו מעורר רגשות סותרים ומורכבים: מבוכה, בלבול, חוסר אונים, הכחשה ואי אמון, כעס, פחד ועלבון.
חובתנו כמערכת חינוך להתייחס לנושא זה, כדי לסייע לתלמידים להבין, לעבד ולהכיל את גודש המידע אליו הם נחשפים.
השיח עם התלמידים צריך להיות מותאם התפתחותית ולקונטקסט התרבותי בו הם חיים.
עוד נכתב בהנחיות כי תפקיד המחנך הוא: לאפשר את השיח המוצע תוך הבחנה בין עובדות לדעות, לתת לגיטימציה למגוון רגשות, ולהדגיש לקחים ומסרים בוני חוסן כגון:
• לראות בחשיפה של האירוע ובטיפול בו מנגנון בריא שבו מדינת חוק דמוקרטית מתקנת את עצמה, ושואפת לטוהר מידות.
• חוסנה של המדינה מאפשר לה להתמודד עם מורכבות ההשלכות של מצב עדין זה.
• הפרכת עמדות של האשמת הקורבן במעשים שנעשו בו.