העוני בישראל מהווה איום אסטרטגי חברתי. כאשר שיעור המשפחות העניות מתוך כלל המשפחות בישראל הוא 20.6 אחוז, ומדובר בשיעור הגבוה ביותר מבין מדינות העולם המערבי זה מחייב את החייאת האג'נדה החברתית, ושינוי רציני בחשיבה ובמדיניות הכלכלית, כך הגיב ח"כ הרב מאיר פרוש, על דו"ח העוני המתייחס למחצית הראשונה של שנת 2006 ולמחצית השניה של שנת 2005.
הרב פרוש מוסיף, כי מוכח שוב שהגידול במספר הילדים העניים הוא תוצאה ישירה של הקיצוץ שבוצע באכזריות בקצבאות המשפחות ברוכות הילדים. "הסכנה הגדולה היא בכוונת הממשלה לחסל לחלוטין את שיטת הקצבאות, כפי שחשף שר האוצר אברהם הירשזון בכנס הרצליה. ברור לכל מי שעיניו בראשו, כי מס הכנסה שלילי, כפי שמוצע עתה, אינו יכול להוות חלופה לקצבאות, אלא רק השלמה להן. ואם יוסיפו חלילה לעשוק את הקצבאות – יגרמו רק להגדלת מספר המשפחות העניות".
לדבריו, יש גם לדחות את הרפורמה במיסוי ולצמצם את ההורדה הדרסטית של המיסים לבעלי ההכנסות הגבוהות. עלות הפחתת המיסים נאמדת ביותר מ-12 מיליארד שקל עד שנת 2010, כלומר הפחתה של 3 מיליארד שקל בשנה. סכומים אלה יש להוסיף לקצבאות הילדים, במטרה להחזיר אותן לרמתן ב-2001.
"מוכח שהמדיניות הכלכלית-חברתית של הממשלה מסרסת את תפיסת הצדק החלוקתי, ונוגדת את מוסר היהדות", מדגיש הרב פרוש. "הנורמות החדשות שעלינו לאמץ צריכות להבטיח חלוקה הוגנת יותר של ההכנסות, באמצעות מערכת מיסוי המבטיחה בעיקר קיום עקרונות מדינת הרווחה ורשת הבטחון הסוציאלי".
עוד אמר, כי צמצום הפערים החברתיים יחייב גם הנהגת מס עיזבון, כפי שנהוג כמעט בכל המדינות המפותחות. שיעורי המס בהן מגיעים עד ל- 80% בבלגיה, והמינימום הוא 60% באוסטריה. מס עיזבון למעשה הוא אחד המיסים הצודקים: הוא מוטל על יורשים שזכו ללא עמל בהכנסה המגדילה את יכולתם להוסיף לצבור הון; המס מצמצם את העברת אי השוויון מדור לדור, תוך הגדלת המשאבים החברתיים העומדים לרשות המדינה; והמס הזה גם מעודד עשירים לגלות בחייהם יותר נדיבות לב, כדברי התפילה שבאור פניו "נתן לנו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה".