ילדים בעלי לקויות למידה המודעים ללקותם יכולים להגיע להישגים גבוהים יותר בלימודים אם לא יעסקו בלקות יתר על המידה - כך עולה ממחקר שערכה ליאת פיינגולד, בהנחיית ד"ר מיכל שני ופרופ' אביגדור קלינגמן מהחוג ללקויות למידה באוניברסיטת חיפה. "עד כה לא נבדק אם המודעות ללקות היא כוח אשר תמיד עוזר להתמודד עם הבעיה או שבמקרים מסוימים היא יכולה להיות גורם מעכב שמלווה ברגשות שליליים", אמרה החוקרת.
במחקר נבדקו 85 תלמידי כיתות ה'-ו' בעלי לקות בקריאה, שהיא לקות הלמידה השכיחה ביותר. המחקר נועד לבדוק האם מודעות עצמית ללקות למידה יכולה לתרום לשיפור ההישגים הלימודיים. לשם כך נבדקה השפעה של שני המרכיבים של "מודעות עצמית": הידע על הלקות ורמת העיסוק של הילד בליקוי. הממצאים הראו שידע על הלקות מביא להישגים גבוהים יותר, אולם עיסוק חוזר ונשנה בבעיה מביא לירידה בהישגים ולעליה בתחושות חרדה.
"חשוב שילדים לקויי קריאה ידעו מהי לקות קריאה, מהן השלכותיה ודרכי ההתמודדות עמה. עם זאת, חשוב שמידת העיסוק בלקות לא תהיה גבוהה", הדגישה החוקרת שציינה כי כשמידת העיסוק גבוהה - הילד מוטרד מהלקות, חושב על ההשלכות של הלקות על חייו ורמת החרדה שלו עולה. "בעקבות כך, נוצר עומס על תהליכי עיבוד המידע ומתקבלת הנמכה בתפקוד האקדמי של תלמידים בעלי לקות קריאה", אמרה פיינגולד.
עוד הוסיפה כי ממצאי המחקר עומדים בניגוד לתפיסה המקובלת שגורסת כי יש חשיבות להתערבות רבה של ההורים בהתמודדות עם לקות למידה. לדבריה, המחקר מלמד שגם אבחונים וניסיונות טיפול רבים יכולים לגרום להתעסקות מנטאלית מופרזת של הילד בלקות שלו וכך לגרום דווקא לפגיעה בסיכויי ההצלחה שלו בלימודים.
במחקר נבדקו 85 תלמידי כיתות ה'-ו' בעלי לקות בקריאה, שהיא לקות הלמידה השכיחה ביותר. המחקר נועד לבדוק האם מודעות עצמית ללקות למידה יכולה לתרום לשיפור ההישגים הלימודיים. לשם כך נבדקה השפעה של שני המרכיבים של "מודעות עצמית": הידע על הלקות ורמת העיסוק של הילד בליקוי. הממצאים הראו שידע על הלקות מביא להישגים גבוהים יותר, אולם עיסוק חוזר ונשנה בבעיה מביא לירידה בהישגים ולעליה בתחושות חרדה.
"חשוב שילדים לקויי קריאה ידעו מהי לקות קריאה, מהן השלכותיה ודרכי ההתמודדות עמה. עם זאת, חשוב שמידת העיסוק בלקות לא תהיה גבוהה", הדגישה החוקרת שציינה כי כשמידת העיסוק גבוהה - הילד מוטרד מהלקות, חושב על ההשלכות של הלקות על חייו ורמת החרדה שלו עולה. "בעקבות כך, נוצר עומס על תהליכי עיבוד המידע ומתקבלת הנמכה בתפקוד האקדמי של תלמידים בעלי לקות קריאה", אמרה פיינגולד.
עוד הוסיפה כי ממצאי המחקר עומדים בניגוד לתפיסה המקובלת שגורסת כי יש חשיבות להתערבות רבה של ההורים בהתמודדות עם לקות למידה. לדבריה, המחקר מלמד שגם אבחונים וניסיונות טיפול רבים יכולים לגרום להתעסקות מנטאלית מופרזת של הילד בלקות שלו וכך לגרום דווקא לפגיעה בסיכויי ההצלחה שלו בלימודים.