בג"ץ דן הבוקר (ב) בדרישת מורחקים בצווים מנהליים מיו"ש להורות למשטרה להתיר להם להפגין מול ביתו של מפקד פיקוד מרכז יאיר נווה.



מדובר בהפגנה שמקיימים המורחקים, ותומכיהם בכל מוצאי שבת מול ביתו של נווה בגבעת שמואל, במחאה על כך שהוא חתום על הצווים המרחיקים אותם מבתיהם.



המורחקים עתרו לאחר שהמשטרה הודיעה להם כי היא אוסרת על קיום ההפגנות הללו. עו"ד נפתלי ורצברגר, בא כוחו של ארגון הלב היהודי, המסייע למורחקים, אומר כי המפגינים רוצים להפגין מול ביתו של נוה כי "בשעה שנווה יושב עם משפחתו בביתו ובקהילתו, הוא מרחיק ללא משפט אנשים מביתם לחודשים ארוכים, ובתואנות בטחוניות. כולנו יודעים שאין בכך ממש אלא בצעדים פוליטיים לפגיעה במאחזים ובהתיישבות ביו"ש", אומר ורצברגר.



למרות הסכמת המפגינים למגבלות על ההפגנה, "מפקד מחוז תל אביב אסר באופן טוטאלי על קיום ההפגנות, בטענה כי הן מטרידות את האלוף משפחתו ושכניו", אומר ורצברגר. זאת למרות שבשנים האחרונות אושרו הפגנות ליד בתי אישי ציבור כולל מפקדים בצה"ל. אחת מהן היתה הפגנת גורמי שמאל בזמן המלחמה ליד ביתו של הרמטכ"ל דן חלוץ. ורצברגר מוסיף כי כי מפסק דין שניתן לאחרונה בעתירה למתן אישור להפגנה מול ביתה של פעילת מסיון, נקבע כי "בית פרטי לא נמצא מחוץ למסגרת ההפגנות", ושניתן להפגין אך צריך לעשות זאת במידה. מפסק דין זה עולה כי "אזור פרטי ובית מגורים אינם חסיני הפגנות", אומר ורצברגר. לדבריו כל ההפגנות הנערכות בכיכר רבין גורמות מטרד וסבל אדיר לכל אזור המגורים בסביבה, ובכל זאת, קיימת הבנה שכל מי שגר במקום מסוג זה, נוטל על עצמו מגבלות של נוחות וסבירות. "מי שגר ליד אלוף הפיקוד 'חלק ממחיר התהילה' הוא שמידי פעם יהיו שם הפגנות".



הפגנה נוספת אשר זכתה לדבריו לאישור המשטרה היתה זו שהתקיימה לפני הסכמי אוסלו מול ביתו של מנהיג ש"ס הרב עובדיה יוסף. ההפגנה נמשכה 24 שעות ביממה, ולאחר חודשיים המשטרה סירבה לתת אישור אומר ורצברגר. בעקבות עתירה לבג"ץ נקבע כי לכל דבר צריך לקצוב מידה וכמות. 'יום ולילה זה מטרד אבל אי אפשר למנוע באופן טוטאלי.'

ורצברגר מעריך כי לא יהיה מדובר בדיון סטרילי שכן מי שעומד בראש ההרכב שדן בעתירה הוא השופט אליקים רובינשטיין אשר בעצמו היה מושא להפגנות. "החשש שלנו הוא שתהיה לכך השפעה עליו", אומר ורצברגר. הוא מציין עוד את המודעות 'החריגות בגודלן' אשר התפרסמו בסוף שבוע האחרון ב'עתונות המגזרית' כלשונו, הצפה, בשבע וכו', שהביעו תמיכה באלוף נוה.



ההפגנה מול ביתו של נווה אינה אישית מדגיש ורצברגר, יחד עם זאת, "הוא חובש כיפה ולכן התרעומת כלפיו קשה יותר כי הוא בא מקרבנו". יתירה מכך בעתירה נטען כי למעשה נווה הוא "הריבון באיו"ש ומעמדו ביחס לתושבי איו"ש הינו מעבר להיותו קצין צבאי מן השורה או פקיד ממשלתי זוטר ואפור. ..מיקומה של ההפגנה סמוך למעונו לכשלעצמה הינה בעלת משמעות ומסר נוכח צעדיו של נווה לפגיעה במגורים של שמורחקים מאיו"ש. ..הרחקת העותרים מתשומת הלב הציבורית ודחיתם לאזור בו לא יהא סיקור ולא תהא תשומת לב, ובאורח אשר יעקר כל אפקטיביות של המחאה".



ורצברגר מעריך כי בית המשפט ילחץ על המשטרה למצוא פתרונות ואיזונים באמצעות מיקום ההפגנה, הגבלה על מספר אנשים ושעות. "אם בג"ץ לא יתיר את ההפגנה, פירוש הדבר שמדובר בדמוקרטיה בערבון מוגבל, שכן לימין לא מאפשרים כלל להפגין, אומר ורצברגר, "גם פועלים נגד המורחקים בצעדים קשים ובעייתיים מבחינת משטר דמוקרטי, וגם מונעים מהם את זכות הצעקה".