פרופ' למדעי המדינה אבי דיסקין ממליץ למשנה לרה"מ שמעון פרס שלא להזדקק ל'תעלולים פתטיים' לצורך בחירתו לתפקיד נשיא ולסיים את הקריירה כאשר זכויותיו בחלקן עומדות לו.
בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס דיסקין לשאלה האם ראוי לקראת בחירת נשיא לחוקק חוק אשר יהפוך את הבחירה לגלויה, מהלך שיכול להעלות באופן משמעותי את סיכוייו של שמעון פרס להבחר.
למרות שהדבר נעשה בעבר, באופן עקרוני לא ראוי לחוקק חוקים שנועדו לשפר מהלך פוליטי, בעיקר שמדובר בשינוי חוקים קונסטיטוציוניים, אומר דיסקין. לדבריו ישנן אף מדינות שכדי לשנות 'הלכה חוקתית צריך לשנות אותה בשני פרלמנטים עוקבים כדי שהשינוי לא יהיה מיידי. כך נהגה גם ישראל כאשר עברה לבחירה ישירה. החוק החל לפני בחירות 1992, אבל הופעל רק ב 1996.
בשאלת הבחירה הגלויה או החשאית לנשיא, יש פנים לכאן ולכאן ו'זו דילמה' הוא מדגיש, "לא לכבודו של נשיא שיודע שאינו יכול להבחר בהצבעה שבה המצביעים כנים עם עצמם, אבל כשההצבעה גלויה ופתוחה ואפשר להפעיל לחצים, סיכוייו גדלים". מאידך חשאיות בהצבעה היא מעין הסתתרות של נבחר ציבור.
לא נכון לשנות דברים מהסוג הזה כדי לפתור קונסטלציה פוליטית נוכחית שהיא לא ענין של חיים ומוות, אומר דיסקין, "מדובר בשינוי נורמה חוקתית בגלל נוחות של אדם או מפלגה, וזה לא ראוי".
את הקריירה של שמעון פרס מגדיר דיסקין כ"מעין קומי דרגדיה". פרס לדבריו הוא אדם שלפי הערכות מוקדמות ניצח בהתמודדויות ומערכות רבות ולעיתים כל כך מזומנות נכשל בהתמודדות עצמה. גם בבחירות כלליות וגם במפלגתו הקודמת. 'רק בזו לא עמד לבחירה'.
"זוהי תופעה החוזרת על עצמה כך שאינה יכולה להיות מקרית ואולי היא מעידה שאנשים חושבים באמת שונה ממה שהם מביעים כשמופעלים עליהם לחצים. פרס אדם בעל זכויות אבל איני חושב שכדאי לו להזדקק לתעלולים מסוג זה ועדיף שיסיים קריירה כשזכויותיו בחלקן עומדות לו מאשר להשתמש בתעלול פתטי כזה".
בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס דיסקין לשאלה האם ראוי לקראת בחירת נשיא לחוקק חוק אשר יהפוך את הבחירה לגלויה, מהלך שיכול להעלות באופן משמעותי את סיכוייו של שמעון פרס להבחר.
למרות שהדבר נעשה בעבר, באופן עקרוני לא ראוי לחוקק חוקים שנועדו לשפר מהלך פוליטי, בעיקר שמדובר בשינוי חוקים קונסטיטוציוניים, אומר דיסקין. לדבריו ישנן אף מדינות שכדי לשנות 'הלכה חוקתית צריך לשנות אותה בשני פרלמנטים עוקבים כדי שהשינוי לא יהיה מיידי. כך נהגה גם ישראל כאשר עברה לבחירה ישירה. החוק החל לפני בחירות 1992, אבל הופעל רק ב 1996.
בשאלת הבחירה הגלויה או החשאית לנשיא, יש פנים לכאן ולכאן ו'זו דילמה' הוא מדגיש, "לא לכבודו של נשיא שיודע שאינו יכול להבחר בהצבעה שבה המצביעים כנים עם עצמם, אבל כשההצבעה גלויה ופתוחה ואפשר להפעיל לחצים, סיכוייו גדלים". מאידך חשאיות בהצבעה היא מעין הסתתרות של נבחר ציבור.
לא נכון לשנות דברים מהסוג הזה כדי לפתור קונסטלציה פוליטית נוכחית שהיא לא ענין של חיים ומוות, אומר דיסקין, "מדובר בשינוי נורמה חוקתית בגלל נוחות של אדם או מפלגה, וזה לא ראוי".
את הקריירה של שמעון פרס מגדיר דיסקין כ"מעין קומי דרגדיה". פרס לדבריו הוא אדם שלפי הערכות מוקדמות ניצח בהתמודדויות ומערכות רבות ולעיתים כל כך מזומנות נכשל בהתמודדות עצמה. גם בבחירות כלליות וגם במפלגתו הקודמת. 'רק בזו לא עמד לבחירה'.
"זוהי תופעה החוזרת על עצמה כך שאינה יכולה להיות מקרית ואולי היא מעידה שאנשים חושבים באמת שונה ממה שהם מביעים כשמופעלים עליהם לחצים. פרס אדם בעל זכויות אבל איני חושב שכדאי לו להזדקק לתעלולים מסוג זה ועדיף שיסיים קריירה כשזכויותיו בחלקן עומדות לו מאשר להשתמש בתעלול פתטי כזה".