ח"כ עמי אילון (עבודה) חושף היום כי בסדרת פגישות שקיים עם רבנים ומנהיגים בציבור החרדי, הוסכם עקרונית על שילוב תלמידי הישיבות במערך העורף, כחלק מתיקון לחוק טל.
ההתעוררות המחודשת סביב החוק הייתה בעקבות כך שתוקף חוק טל עומד לפוג בעוד כחצי שנה, בגלל שהתקבל לפני כארבע וחצי שנים לחמש שנים בלבד, אך אם הכנסת רוצה להאריך את תוקפו ללא הצבעה בשלוש קריאות היא תצטרך לעשות זאת ביומיים הקרובים. נזכיר, כי הסעיף המרכזי בחוק טל מביא כי בחור ישיבה יוכל לצאת החל מגיל 22 ל"שנת הכרעה" בו יוכל להחליט על יציאה לעבודה לאחר עשיית שירות צבאי מקוצר.
אילון סרב למסור את שמות הרבנים והמנהיגים עמם נפגש, אך גורמים המקורבים אליו אמרו כי מדובר בדמויות מובילות בציבור החרדי ובדמויות מובילות בשטח ההתנדבות והעזרה לזולת, שהתבטאו במלחמה האחרונה בצפון, "התהליך עוד לא הסתיים, ומתוכננות פגישות נוספות", אמרו.
בעקבות הפגישות הניח היום אילון על שולחן הכנסת הצעה לתיקון חוק טל, המתבססת על העקרונות לפיהם כל צעיר חרדי המעוניין לדחות את שירותו, חייב לקחת חלק במערך החירום של העורף (פיקוד העורף, משטרה, כיבוי אש ובתי חולים). בעת שגרה, ישרתו תלמידי הישיבות שירות של חודש בשנה, בתקופת "בין הזמנים" (תקופת החופשות מהלימודים בישיבה), למטרת שמירת כשירות ורענון. בעת חירום, יגויסו לשירות מילואים במערך גופי החירום של העורף, למשך כל זמן שיידרש.
וכי תוקם "מנהלת שירות אזרחי" לארגון וניהול מערך השירות האזרחי והשירות במערך החירום של העורף שתהיה באחריותו של השר לביטחון פנים, וכי האפשרות לצאת ל"שנת ההכרעה" תוקדם בשנה – לגיל 21, לאחר שלוש שנות פטור – וניתן יהיה לממשה עד גיל 23 ולאחר שנת ההכרעה, יוכל תלמיד הישיבה לבחור באפשרות של שירות צבאי מקוצר, לתקופה של שנה אחת, וזאת בנוסף לאפשרות לשירות אזרחי, הקיימת בחוק כבר כיום.
אילון הוסיף כי "במבחן התוצאה, חוק טל, אינו משיג את תכליתו, ונכון לסוף שנת 2005, רק כ-3% מבני הישיבות בחרו לצאת לשנת ההכרעה, ורובם חזרו ללמוד לאחר מכן בישיבה. בפועל, פחות מ-1% מבני הישיבות שבהסדר, שירתו בסופו של דבר בשירות צבאי או אזרחי... החוק הנוכחי ודרכי ישומו נגועים כבר עתה ב"וירוס" אי החוקיות, ואם השינוי לא יבוא, קיימת אפשרות, שבג"צ יפסול את החוק".
"התיקון לחוק נותן מענה לצורך העמוק, שהתגלה במהלך מלחמת לבנון השנייה, בכוח אדם מסייע לפעילות מערך העורף... וגם יקדם את איחוי הקרעים בעם ויפחית את האנטגוניזם בציבור החילוני כלפי הציבור החרדי, ויקדם את שילובו בחברה, הן בחובות והן בזכויות, החוק החדש מושתת על ההכרה בלימוד התורה כערך חשוב בחברה בישראל, ועל ההכרה שחובת השירות של כל אזרח במדינה היא אבן יסוד בגיבוש דמותה של החברה הישראלית".
ההתעוררות המחודשת סביב החוק הייתה בעקבות כך שתוקף חוק טל עומד לפוג בעוד כחצי שנה, בגלל שהתקבל לפני כארבע וחצי שנים לחמש שנים בלבד, אך אם הכנסת רוצה להאריך את תוקפו ללא הצבעה בשלוש קריאות היא תצטרך לעשות זאת ביומיים הקרובים. נזכיר, כי הסעיף המרכזי בחוק טל מביא כי בחור ישיבה יוכל לצאת החל מגיל 22 ל"שנת הכרעה" בו יוכל להחליט על יציאה לעבודה לאחר עשיית שירות צבאי מקוצר.
אילון סרב למסור את שמות הרבנים והמנהיגים עמם נפגש, אך גורמים המקורבים אליו אמרו כי מדובר בדמויות מובילות בציבור החרדי ובדמויות מובילות בשטח ההתנדבות והעזרה לזולת, שהתבטאו במלחמה האחרונה בצפון, "התהליך עוד לא הסתיים, ומתוכננות פגישות נוספות", אמרו.
בעקבות הפגישות הניח היום אילון על שולחן הכנסת הצעה לתיקון חוק טל, המתבססת על העקרונות לפיהם כל צעיר חרדי המעוניין לדחות את שירותו, חייב לקחת חלק במערך החירום של העורף (פיקוד העורף, משטרה, כיבוי אש ובתי חולים). בעת שגרה, ישרתו תלמידי הישיבות שירות של חודש בשנה, בתקופת "בין הזמנים" (תקופת החופשות מהלימודים בישיבה), למטרת שמירת כשירות ורענון. בעת חירום, יגויסו לשירות מילואים במערך גופי החירום של העורף, למשך כל זמן שיידרש.
וכי תוקם "מנהלת שירות אזרחי" לארגון וניהול מערך השירות האזרחי והשירות במערך החירום של העורף שתהיה באחריותו של השר לביטחון פנים, וכי האפשרות לצאת ל"שנת ההכרעה" תוקדם בשנה – לגיל 21, לאחר שלוש שנות פטור – וניתן יהיה לממשה עד גיל 23 ולאחר שנת ההכרעה, יוכל תלמיד הישיבה לבחור באפשרות של שירות צבאי מקוצר, לתקופה של שנה אחת, וזאת בנוסף לאפשרות לשירות אזרחי, הקיימת בחוק כבר כיום.
אילון הוסיף כי "במבחן התוצאה, חוק טל, אינו משיג את תכליתו, ונכון לסוף שנת 2005, רק כ-3% מבני הישיבות בחרו לצאת לשנת ההכרעה, ורובם חזרו ללמוד לאחר מכן בישיבה. בפועל, פחות מ-1% מבני הישיבות שבהסדר, שירתו בסופו של דבר בשירות צבאי או אזרחי... החוק הנוכחי ודרכי ישומו נגועים כבר עתה ב"וירוס" אי החוקיות, ואם השינוי לא יבוא, קיימת אפשרות, שבג"צ יפסול את החוק".
"התיקון לחוק נותן מענה לצורך העמוק, שהתגלה במהלך מלחמת לבנון השנייה, בכוח אדם מסייע לפעילות מערך העורף... וגם יקדם את איחוי הקרעים בעם ויפחית את האנטגוניזם בציבור החילוני כלפי הציבור החרדי, ויקדם את שילובו בחברה, הן בחובות והן בזכויות, החוק החדש מושתת על ההכרה בלימוד התורה כערך חשוב בחברה בישראל, ועל ההכרה שחובת השירות של כל אזרח במדינה היא אבן יסוד בגיבוש דמותה של החברה הישראלית".