בי"ד לעבודה בתל אביב ביטל כתבי אישום בגין עבודה בשבת נגד מספר חברות מסחריות בנימוק כי הן זכאיות מטעמי הגנה מן הצדק. זאת בשל הפעלת אכיפה סלקטיבית נגדן.
בהחלטה מותחת השופטת אריאלה גילצר כץ ביקורת קשה על מדינית האכיפה של משרד התמ"ת וקובעת כי "חלק גדול מהעסקים במדינת ישראל זוכים לחסינות מפני הכתמה בפלילים עפ"י שיקול דעתם של עובדים בכירים במשרד התמ"ת". הרושם שנוצר הוא כי נושא אכיפת עבודה בשבת הוא "תחום פרוץ אשר כל מנכ"ל משרד, לעיתים אף פקידים בדרג נמוך יותר, עושה בו כבשלו", ועדותו של ראש ענף היתרי עבודה במשרד התמ"ת צביקה רוזנצווייג, "מעידה על שיקול דעת פגום במדיניות האכיפה".
במהלך הדיון נחשפה העובדה כי למעשה אחד המקומות שאין אוכפים בו את חוק העבודה בשבת הוא נמל התעופה בן גוריון. על סוגיה זו נשאל במהלך עדותו מנכ"ל משרד התמ"ת דינור:
ש: האם הדו"חות שאתה התיחסת אליהם שמגיעים אליך מעת לעת, צויין בהם אי פעם שהוגשו כתבי אישום נגד עסקים הפועלים בנתב"ג 2000?
ת: אינני יודע את החומר ברזולוציה הזו, מכל מקום לא זכור לי.
ש: האם לא מצאת לנכון לשאול את היועצים המשפטיים, מדוע לא מוגשים כתבי אישום בנתב"ג 2000 שזה ריכוז עסקים גדול מאוד הפועלים בשבת בעוד שנגד עסקים בפאואר סנטר כן מוגשים כתבי אישום?
ת: לא נדרשתי לשאלה זו ואפשר ואני מפיק תועלת של ממש מעדותי זו. אולי אני צריך לשאול מדוע לא אוכפים בביג בבית שמש. עד היום לא נדרשתי לשאלה זו.
ש: האם לא נראה לך מוזר שרשות שדות התעופה פירסמה מכרז שמחייב כתנאי לקבלת זכיון את העסקים לעבוד בשבת ולמרות זאת לא הוגשו כתבי אישום כנגד העסקים הפותחים את שעריהם בשבת?
ת: כבר השבתי קודם שהצלחת לעורר סקרנותי בנושא. אני מניח שיש לכך תשובות ואפילו טובות, אך אשיבך בכנות אינני יודע..."
ש: מי יודע להשיב על שאלה זו?
ת: כפי שציינו במכתבנו אליכם ואל בית הדין היועץ המשפטי למשרד הוא בוודאי אחד מאלה שיוכל לזרוק אור בנושא ואני אבדוק איתו ועם מנהל אגף האכיפה אצלי, מי יוכל לתת תשובה זו עבורי.
ש: מה שמו של מנהל אגף האכיפה?
ת: אלי פז.
ש: כמדיניות נכונה של הגשת כתבי אישום האם נראה לך נכון להבחין בין עסקים שפועלים במרכזי הערים ומחוצה לו?
ת: כן ראוי משום אוירת השבת, בשים לב לכך שבית המשפט העליון סבר שכך ראוי להבחין.
ש: האם בפועל הדבר נעשה?
ת: כן..."
השופטת הוסיפה ושאלה מדוע אין אוכפים את החוק ואין מוגשים כתבי אישום נגד בתי קולנוע, תאטראות, משחקי כדורגל, טלויזיה מסחרית וכו'.
ת. בחוק ובתקנות שעות עבודה 1951 יש החרגה למוסדות תרבות ועינוגים.
תא. נקבע בצווים ובתקנות שלענין חוק שעות עבודה ומנוחה רשאים לפעול מסעדות, בתי אוכל, תאטראות וכו', אינני יכול לצטט ישירות מהחוק אבל במקרה הבאתי עמדי מסמך, במכתב שהוצאתי למר אייל פישמן מיום 23/5/04, כתבתי לו בסעיף י'(3) ..."לאחר שבדקתי עם היועץ המשפטי למשרד כדלקמן..."
כותבת השופטת, "חוק שעות עבודה ומנוחה איננו מתיר את עבודה התיאטראות ומעולם לא ניתן היתר כללי לפי סעיף 12 לחוק המתיר את פעולתם. על כן העבדת עובדים בעסקים אלו בשעות המנוחה השבועית, מהווה לכאורה עבירה פלילית. אין לי אלא לתמוה מדוע פקחי משרד התמ"ת האוכפים את איסור העסקה במנוחה השבועית ביד רמה, נעצרים בשערי נמל התעופה והתיאטראות".
גם מנהל ההסדרה והאכיפה וסמנכ"ל בכיר במשרד התמ"ת אלי פז, נשאל לגבי האכיפה בנתב"ג ואמר:
"ש. מפנה אותך לעדותו של מר דינור בביה"ד זה, שנשאל מדוע לא נאכף חוק שעות עבודה ומנוחה על עסקים בנתב"ג. הוא השיב שמנהל האכיפה – אתה – יכול לתת תשובה בשאלה זו.
ת. אני עוסק באכיפה בזמן שנשאל. בתקופה שלא עסקתי בנושא אני לא יכול להעיד, אני יכול לומר, שאחת הסיבות לפרישתי מתפקיד האכיפה הייתה העובדה שמשרד העבודה בחר לשכור את שירותי מספר מפקחים שאינם יהודים, מתוך כוונה לשסות אותם במערכות ישראליות יהודיות ולכן חשבתי שאני לא צריך לעמוד בראש המע' הזאת, ובקשתי להשתחרר מהנושא."
כשפז נשאל האם נשלחו לאחרונה פקחים לנתב"ג, הוא ענה את התשובה הבאה, "אשר ממנה ניתן ללמוד מעט על שיקולי מערכת האכיפה", כותבת השופטת: "ת. אנחנו עובדים על תכנית עבודה בתחום האכיפה, התכנית מבוססת על שורת מרכיבים לרבות טענות שיש כלפי המערכת של אירגוני הסוחרים, שטוענים שפתיחת הפעילות המסחרית במרכזים מסחריים כגון שפיים גורמת להתמוטטות עסקים, פגיעה במשפחות, אי היכולת של אותם סוחרים קטנים להתמודד באופן ממשי עם מרכזי הקניות, למול רשתות שיכולות למנף עסקים וימי מנוחה ומול ההתמוטטויות של אותם עשרות אלפי סוחרים, אנו בונים את התכנית שלנו. לפי סדר היום שלנו יגיע הרגע שבו גם נשלח מפקחים לנמל התעופה, בסדר העדיפות הנוכחי שהוא סוציאלי מעיקרו, וכפי שקבע כב' השופט ברק חוק שע' עבודה ומנוחה הוא חוק שיש לכבד גם בהיבט הסוציאלי וגם בהיבט הדתי, הואיל והנטל הגדול הוא הפעילויות במרכזי הקניות אנו מבצעים אכיפה מאוד מסיבית במרכזים הללו, ובסופו של דבר נגיע לסדר עדיפות נמוך יותר שהוא אכיפה בנתב"ג או בנמלים. יש בידי פניה של נציג ארגוני הסוחרים שפנתה לממשלה וקבלה תשובה ממזכיר רה"מ בשם רה"מ שרון, שהממשלה רואה לעצמה לתמוך בסוחרים קטנים..."
הוסיפה השופטת וכתבהכי למעשה מדובר ב"פרשנות מרחיבה במיוחד של חוק שעות עבודה ומנוחה".
גם פז נשאל מדוע לא נאכף החוק בנתב"ג:
ש: אני לא מדברת על אוירונים ואוניות אלא על המרכז המסחרי שבנתב"ג, במה הוא שונה ממרכז מסחרי אחר
ת: אני לא רוצה להכנס לזה.
ש: מדוע נתב"ג נמצא בעדיפות שנייה? מה ההבדל בין המרכז המסחרי...
ת: אני זוכר שפעמים רבות כשהגעתי לנמל המוצא בין בניו יורק בין בישראל אתה עומד בהתלבטות בין לקנות במקום א' או ב', מי שטס דרך נמל התעופה עומדות שתי חלופות - לרכוש בנמל הזה, או במהלך הטיסה או בנמל היעד, למרות הכל הנושא לא נפסל על ידו, כשנסיים את נושא מרכזי קניות במפורש נושא הנמלים יעמוד על הפרק ולא רק נתב"ג"
"מדברים אלו למדים" כותבת השופטת, "כי ייתכן מאוד ומשרד התמ"ת אינו אוכפת את החוק בנתב"ג לאור שיקולי רווח והפסד, המעסיקים לכל הפחות את ראש מנהל ההסדרה והאכיפה בתמ"ת".
נוכחתי לראות כי שיקול הדעת של מקבלי ההחלטות במשרד התמ"ת הינו פגום ומבוסס על נימוקים שאינם ממין העניין" כותבת השופטת בהחלטה. "נוכחנו לראות כי הדרך בה מבצע משרד התמ"ת את חוק שעות עבודה ומנוחה פגום באופן הוכח בפני באופן חד-משמעי כי כנגד חלק ניכר ומהותי מהעסקים במשק הפתוחים בשבת לא מתבצעת כל אכיפה בשבת. פקחים אינם נשלחים לבתי הקולנוע, לתיאטראות, למועדונים וגם לנמל התעופה הראשי במדינת ישראל, גוף ציבורי המעסיק אלפי עובדים".
"משרד התמ"ת הינו גוף ציבורי עליו חלים כללי המינהל הציבורי. כל החלטה המתקבלת אצלו שומה עליה להיות סבירה, מידתית, נקייה משיקולים זרים ומשרירות. במקרה דנן, נוכחתי לראות כי שיקול הדעת של משרד התמ"ת נשען על שיקולים זרים וכן לא היה מבוסס דיו על שיקולים ענייניים", כתבה עוד השופטת.
בנימוקיה לביטול כתבי האישום כותבת השופטת כי מצב בו ערכאה משפטית מחליטה לבטל כתב אישום מבלי למצות את הדין עם אדם החשוד כי פגע באחד מערכיה המוגנים של החברה 'הינו אנומלי', "יחד עם זאת, אל מול הערכים המוגנים המקודשים לציבור ניצבים זכויותיו של החשוד והנאשם. אותו אדם, אשר עד אשר יקבע אחרת הינו חף מפשע, אשר עליו להתמודד לבדו אל מול עוצמתה של המדינה. כאשר השימוש שעושה המדינה, או מי מזרועותיה, בכוח זה הינו פסול באופן גורף כל כך, לא ניתן לעבור על כך לסדר היום ...כפי שנוכחתי לראות בעדותו של פז, שיקולי האכיפה של משרד התמ"ת אינם רק סוציאליים או דתיים, אלא גם מסחריים. הרושם שיצרה רשימת ההיתרים המיוחדים שהועברה לבית הדין הינו כי היתרים אלו ניתנים במקרים רבים מבלי שיש לכך כל הצדקה שהיא".
בהחלטה מותחת השופטת אריאלה גילצר כץ ביקורת קשה על מדינית האכיפה של משרד התמ"ת וקובעת כי "חלק גדול מהעסקים במדינת ישראל זוכים לחסינות מפני הכתמה בפלילים עפ"י שיקול דעתם של עובדים בכירים במשרד התמ"ת". הרושם שנוצר הוא כי נושא אכיפת עבודה בשבת הוא "תחום פרוץ אשר כל מנכ"ל משרד, לעיתים אף פקידים בדרג נמוך יותר, עושה בו כבשלו", ועדותו של ראש ענף היתרי עבודה במשרד התמ"ת צביקה רוזנצווייג, "מעידה על שיקול דעת פגום במדיניות האכיפה".
במהלך הדיון נחשפה העובדה כי למעשה אחד המקומות שאין אוכפים בו את חוק העבודה בשבת הוא נמל התעופה בן גוריון. על סוגיה זו נשאל במהלך עדותו מנכ"ל משרד התמ"ת דינור:
ש: האם הדו"חות שאתה התיחסת אליהם שמגיעים אליך מעת לעת, צויין בהם אי פעם שהוגשו כתבי אישום נגד עסקים הפועלים בנתב"ג 2000?
ת: אינני יודע את החומר ברזולוציה הזו, מכל מקום לא זכור לי.
ש: האם לא מצאת לנכון לשאול את היועצים המשפטיים, מדוע לא מוגשים כתבי אישום בנתב"ג 2000 שזה ריכוז עסקים גדול מאוד הפועלים בשבת בעוד שנגד עסקים בפאואר סנטר כן מוגשים כתבי אישום?
ת: לא נדרשתי לשאלה זו ואפשר ואני מפיק תועלת של ממש מעדותי זו. אולי אני צריך לשאול מדוע לא אוכפים בביג בבית שמש. עד היום לא נדרשתי לשאלה זו.
ש: האם לא נראה לך מוזר שרשות שדות התעופה פירסמה מכרז שמחייב כתנאי לקבלת זכיון את העסקים לעבוד בשבת ולמרות זאת לא הוגשו כתבי אישום כנגד העסקים הפותחים את שעריהם בשבת?
ת: כבר השבתי קודם שהצלחת לעורר סקרנותי בנושא. אני מניח שיש לכך תשובות ואפילו טובות, אך אשיבך בכנות אינני יודע..."
ש: מי יודע להשיב על שאלה זו?
ת: כפי שציינו במכתבנו אליכם ואל בית הדין היועץ המשפטי למשרד הוא בוודאי אחד מאלה שיוכל לזרוק אור בנושא ואני אבדוק איתו ועם מנהל אגף האכיפה אצלי, מי יוכל לתת תשובה זו עבורי.
ש: מה שמו של מנהל אגף האכיפה?
ת: אלי פז.
ש: כמדיניות נכונה של הגשת כתבי אישום האם נראה לך נכון להבחין בין עסקים שפועלים במרכזי הערים ומחוצה לו?
ת: כן ראוי משום אוירת השבת, בשים לב לכך שבית המשפט העליון סבר שכך ראוי להבחין.
ש: האם בפועל הדבר נעשה?
ת: כן..."
השופטת הוסיפה ושאלה מדוע אין אוכפים את החוק ואין מוגשים כתבי אישום נגד בתי קולנוע, תאטראות, משחקי כדורגל, טלויזיה מסחרית וכו'.
ת. בחוק ובתקנות שעות עבודה 1951 יש החרגה למוסדות תרבות ועינוגים.
תא. נקבע בצווים ובתקנות שלענין חוק שעות עבודה ומנוחה רשאים לפעול מסעדות, בתי אוכל, תאטראות וכו', אינני יכול לצטט ישירות מהחוק אבל במקרה הבאתי עמדי מסמך, במכתב שהוצאתי למר אייל פישמן מיום 23/5/04, כתבתי לו בסעיף י'(3) ..."לאחר שבדקתי עם היועץ המשפטי למשרד כדלקמן..."
כותבת השופטת, "חוק שעות עבודה ומנוחה איננו מתיר את עבודה התיאטראות ומעולם לא ניתן היתר כללי לפי סעיף 12 לחוק המתיר את פעולתם. על כן העבדת עובדים בעסקים אלו בשעות המנוחה השבועית, מהווה לכאורה עבירה פלילית. אין לי אלא לתמוה מדוע פקחי משרד התמ"ת האוכפים את איסור העסקה במנוחה השבועית ביד רמה, נעצרים בשערי נמל התעופה והתיאטראות".
גם מנהל ההסדרה והאכיפה וסמנכ"ל בכיר במשרד התמ"ת אלי פז, נשאל לגבי האכיפה בנתב"ג ואמר:
"ש. מפנה אותך לעדותו של מר דינור בביה"ד זה, שנשאל מדוע לא נאכף חוק שעות עבודה ומנוחה על עסקים בנתב"ג. הוא השיב שמנהל האכיפה – אתה – יכול לתת תשובה בשאלה זו.
ת. אני עוסק באכיפה בזמן שנשאל. בתקופה שלא עסקתי בנושא אני לא יכול להעיד, אני יכול לומר, שאחת הסיבות לפרישתי מתפקיד האכיפה הייתה העובדה שמשרד העבודה בחר לשכור את שירותי מספר מפקחים שאינם יהודים, מתוך כוונה לשסות אותם במערכות ישראליות יהודיות ולכן חשבתי שאני לא צריך לעמוד בראש המע' הזאת, ובקשתי להשתחרר מהנושא."
כשפז נשאל האם נשלחו לאחרונה פקחים לנתב"ג, הוא ענה את התשובה הבאה, "אשר ממנה ניתן ללמוד מעט על שיקולי מערכת האכיפה", כותבת השופטת: "ת. אנחנו עובדים על תכנית עבודה בתחום האכיפה, התכנית מבוססת על שורת מרכיבים לרבות טענות שיש כלפי המערכת של אירגוני הסוחרים, שטוענים שפתיחת הפעילות המסחרית במרכזים מסחריים כגון שפיים גורמת להתמוטטות עסקים, פגיעה במשפחות, אי היכולת של אותם סוחרים קטנים להתמודד באופן ממשי עם מרכזי הקניות, למול רשתות שיכולות למנף עסקים וימי מנוחה ומול ההתמוטטויות של אותם עשרות אלפי סוחרים, אנו בונים את התכנית שלנו. לפי סדר היום שלנו יגיע הרגע שבו גם נשלח מפקחים לנמל התעופה, בסדר העדיפות הנוכחי שהוא סוציאלי מעיקרו, וכפי שקבע כב' השופט ברק חוק שע' עבודה ומנוחה הוא חוק שיש לכבד גם בהיבט הסוציאלי וגם בהיבט הדתי, הואיל והנטל הגדול הוא הפעילויות במרכזי הקניות אנו מבצעים אכיפה מאוד מסיבית במרכזים הללו, ובסופו של דבר נגיע לסדר עדיפות נמוך יותר שהוא אכיפה בנתב"ג או בנמלים. יש בידי פניה של נציג ארגוני הסוחרים שפנתה לממשלה וקבלה תשובה ממזכיר רה"מ בשם רה"מ שרון, שהממשלה רואה לעצמה לתמוך בסוחרים קטנים..."
הוסיפה השופטת וכתבהכי למעשה מדובר ב"פרשנות מרחיבה במיוחד של חוק שעות עבודה ומנוחה".
גם פז נשאל מדוע לא נאכף החוק בנתב"ג:
ש: אני לא מדברת על אוירונים ואוניות אלא על המרכז המסחרי שבנתב"ג, במה הוא שונה ממרכז מסחרי אחר
ת: אני לא רוצה להכנס לזה.
ש: מדוע נתב"ג נמצא בעדיפות שנייה? מה ההבדל בין המרכז המסחרי...
ת: אני זוכר שפעמים רבות כשהגעתי לנמל המוצא בין בניו יורק בין בישראל אתה עומד בהתלבטות בין לקנות במקום א' או ב', מי שטס דרך נמל התעופה עומדות שתי חלופות - לרכוש בנמל הזה, או במהלך הטיסה או בנמל היעד, למרות הכל הנושא לא נפסל על ידו, כשנסיים את נושא מרכזי קניות במפורש נושא הנמלים יעמוד על הפרק ולא רק נתב"ג"
"מדברים אלו למדים" כותבת השופטת, "כי ייתכן מאוד ומשרד התמ"ת אינו אוכפת את החוק בנתב"ג לאור שיקולי רווח והפסד, המעסיקים לכל הפחות את ראש מנהל ההסדרה והאכיפה בתמ"ת".
נוכחתי לראות כי שיקול הדעת של מקבלי ההחלטות במשרד התמ"ת הינו פגום ומבוסס על נימוקים שאינם ממין העניין" כותבת השופטת בהחלטה. "נוכחנו לראות כי הדרך בה מבצע משרד התמ"ת את חוק שעות עבודה ומנוחה פגום באופן הוכח בפני באופן חד-משמעי כי כנגד חלק ניכר ומהותי מהעסקים במשק הפתוחים בשבת לא מתבצעת כל אכיפה בשבת. פקחים אינם נשלחים לבתי הקולנוע, לתיאטראות, למועדונים וגם לנמל התעופה הראשי במדינת ישראל, גוף ציבורי המעסיק אלפי עובדים".
"משרד התמ"ת הינו גוף ציבורי עליו חלים כללי המינהל הציבורי. כל החלטה המתקבלת אצלו שומה עליה להיות סבירה, מידתית, נקייה משיקולים זרים ומשרירות. במקרה דנן, נוכחתי לראות כי שיקול הדעת של משרד התמ"ת נשען על שיקולים זרים וכן לא היה מבוסס דיו על שיקולים ענייניים", כתבה עוד השופטת.
בנימוקיה לביטול כתבי האישום כותבת השופטת כי מצב בו ערכאה משפטית מחליטה לבטל כתב אישום מבלי למצות את הדין עם אדם החשוד כי פגע באחד מערכיה המוגנים של החברה 'הינו אנומלי', "יחד עם זאת, אל מול הערכים המוגנים המקודשים לציבור ניצבים זכויותיו של החשוד והנאשם. אותו אדם, אשר עד אשר יקבע אחרת הינו חף מפשע, אשר עליו להתמודד לבדו אל מול עוצמתה של המדינה. כאשר השימוש שעושה המדינה, או מי מזרועותיה, בכוח זה הינו פסול באופן גורף כל כך, לא ניתן לעבור על כך לסדר היום ...כפי שנוכחתי לראות בעדותו של פז, שיקולי האכיפה של משרד התמ"ת אינם רק סוציאליים או דתיים, אלא גם מסחריים. הרושם שיצרה רשימת ההיתרים המיוחדים שהועברה לבית הדין הינו כי היתרים אלו ניתנים במקרים רבים מבלי שיש לכך כל הצדקה שהיא".