המאבק על הנגב שראשיתו כימי הציונות טרם הסתיים. העיתון אל-קודס אל-ערבי מדווח, כי לפני מספר ימים נערך בכפר חורה בנגב כינוס לרגל הוצאתו לאור של ספר חדש מטעם המרכז למחקרים באום אל-פחם,שכותרתו "הנגב בסכנה – תוכנית ייהוד הנגב". בכנס השתתפו חוקרים ואישי ציבור מקרב ערביי ישראל ובהם השיח' ראיד סלאח, מנהיג התנועה האסלאמית בישראל וחוסיין רפאיעה ראש איגוד הכפרים בנגב שאינם מוכרים ע"י ישראל.



הטענה המרכזית שעלתה בכנס הייתה שישראל אינה מכירה בזכות הבדווים על הבעלות על אדמותיהם בהתאם לחוק העות'מאני משנת 1858 והמנדט מ- 1921. ד"ר איסמאעיל אבו סעד, מרצה באוניברסיטת באר שבע, טען כי הכוח האימפריאליסטי הכובש מחק את ההיסטוריה ומנסה לשכתבה. לדבריו, אחת הבעיות אשר הבדווים מתמודדים עימן בנוגע להחזקתם באדמות המקוריות היא שהם התרגלו להעברת בעלות בע"פ מבלי להשתמש במסמכים. בנוסף לכך, השלטונות העות'מאניים והבריטיים לא ערכו רישום של הבעלות באדמות הנגב וכך לא נרשמו זכויות הבדויים ברישום המקרקעין.



הממסד הישראלי, האשים אבו סעד, ניצל את המצב כדי להפקיע את רוב אדמות הנגב. אבו סעד ציין עוד, כי במסגרת זו נכפה על הבדויים בכוח היישוב מחדש והוכנו תוכניות מבלי להתייעץ בבדווים. בראייתו המדיניות הישראלית נועדה לגרש את הבדווים באמצעות הריסת הבתים. ע"פ נתונים שהציג בשנים 98-92 נהרסו 12,980 בתים, הוטלו קנסות בסך 869,500 ₪ והושמדו 29,700 דונם של שדות חיטה בחומרים כימיים.