בית המשפט השלום בירושלים זיכה את תושבת חברון ענת כהן מאשמת תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור. השופטת קבעה כי כהן אשר ניסתה להגן על בנה בן ה 15 מפני אלימות שוטרים, פעלה כפי שכל אם היתה נוהגת בראותה את בנה "הנאנק במצוקה קשה תחת ערימת השוטרים".
"קשה לצפות מאם, לעמוד בשקט מנגד ולא לנקוף אצבע כדי להגן על בנה",כתבה השופטת אילתה זיסקינד בהחלטה.
כתב האישום נגד כהן הוגש בעקבות אירוע במהלכו נקלעה ביחד עם ילדיה ליידוי אבנים של ערבים כלפי ילדים ונוער יהודי. מדובר באירוע משנת 04 שהתרחש ליד מאחז דוד. במקום נכחו שוטרים ומשמר הגבול אך אלו במקום להגיב ולהניס את מיידי האבנים, תפסו מחסה.
כהן ניגשה אליהם ובקשה מהם להגן על הילדים היהודים אך הם סירבו. כתוצאה החלו ילדיה של כהן ליידות חזרה אבנים כלפי מיידי האבנים הערבים. כשעמדה כהן לעזוב את המקום, היא נקראה בדחיפות לסייע לבנה בן ה 15 אשר קבוצת שוטרים פעלה נגדו באלימות , בתואנה של נסיון למעצר.
כהן שביקשה לסייע לבנה ולחלצו מידי השוטרים, הואשמה בסופו של דבר בתקיפת שוטר העלבתו והתפרעות.
בהחלטה לזכות את כהן, מתחה השופטת ביקורת קשה על התנהלות המשטרה, וקבעה כי זו נקטה באלימות מיותרת כלפי הנער, שיקרה לבית המשפט ואף הגישה קלטת משטרתית המעלימה חלקים מהאירוע 'באופן מגמתי'.
בהחלטה כתבה השופטת:"על אף שצפיתי מספר פעמים בקלטת, לא הצלחתי להבין כיצד קבוצה כה גדולה של שוטרים אינה מצליחה להשתלט על נער כבן 15 השוכב על הארץ כדי לתפוס את ידיו ולאזקן. מאמצי השוטרים התמצו בנסיון הרב כדי להרימו מהארץ מ-4 גפיו ולמשכו במצב זה באוויר, לעבר תחנת המשטרה, למרות שבמקום היו עוד שוטרים, ותמוה מדוע לא אזקו אותו, כדי למנוע מצב מביש זה של גרירתו, תוך הפעלת אלימות... ראוי היה שהמשטרה תימנע מאלימות כה ממושכת וקשה כלפי הבן, ושקבוצת השוטרים במקום, תשתלט על הבן ותאזקו, במקום למשוך את גרירתו באוויר ב-4 גפיו, במשך זמן כה רב ובאלימות, המשפילה ומבזה את כל המעורבים בסיטואציה זו... גם הלחיצה בגרונו של הנער, נראית מיותרת ולא ראויה, ואינני מקבלת את הטענה כי מדובר בפעולה תמימה".
השופטת התייחסה לעדות שוטר רפי לוי אשר סתרה עדות שוטר אחר וקבעה כי זו נועדה 'להעצים את חומרת מעשיה של כהן' ונראית על פניה 'מגמתית'. עוד מתחה השופטת ביקורת על התנהלות הצלם המשטרתי וקבעה כי מדובר ב'מחדל'. "אני סבורה כי הצילום שנערך לא היה ראוי. השלב בו נתפס בנה של כהן לא תועד כלל, והמצלמה שנשא הצלם באותו פרק זמן (בו שמעו קולו רמים וצעקות) מופנית כלפי הקרקע, מצלמת את הקרקע, ורואים שלא לצורך, את נעליו וצעדיו של הצלם, במקום את האירוע עצמו. סבורני כי מדובר במחדל וברשלנות של ממש מצד המשטרה עד כדי מגמתיות, בה נמנע הצלם מלתעד דווקא את תפיסת הבן, ע"י השוטרים, למרות שניתן וראוי היה לעשות כן כדי לתעד את מלוא התמונה (ולא רק חלקים ממנה), כדי שכל חלקי האירוע יהיו בפני בית המשפט ובפני עורכי כתב האישום".
תגובתה של כהן כלפי השוטרים אשר נהגו באלימות בבנה בן ה 15 היתה 'תגובה טבעית' של אם אשר חזתה בבנה "הנאנק במצוקה קשה תחת ערימת השוטרים", וניסתה להגיע לסייע לו, קבעה השופטת. "קשה לצפות מאם, לעמוד בשקט מנגד ולא לנקוף אצבע כדי להגן על בנה".
עוד הוסיפה השופטת כי "התנהגות המשטרה היתה קשה, מחמירה ולא מידתית כלפי נער בן 15, ובמצב זה לא ניתן ולא ראוי לבוא בטענה לכהן כי ניסתה לעזור לבנה".
"קשה לצפות מאם, לעמוד בשקט מנגד ולא לנקוף אצבע כדי להגן על בנה",כתבה השופטת אילתה זיסקינד בהחלטה.
כתב האישום נגד כהן הוגש בעקבות אירוע במהלכו נקלעה ביחד עם ילדיה ליידוי אבנים של ערבים כלפי ילדים ונוער יהודי. מדובר באירוע משנת 04 שהתרחש ליד מאחז דוד. במקום נכחו שוטרים ומשמר הגבול אך אלו במקום להגיב ולהניס את מיידי האבנים, תפסו מחסה.
כהן ניגשה אליהם ובקשה מהם להגן על הילדים היהודים אך הם סירבו. כתוצאה החלו ילדיה של כהן ליידות חזרה אבנים כלפי מיידי האבנים הערבים. כשעמדה כהן לעזוב את המקום, היא נקראה בדחיפות לסייע לבנה בן ה 15 אשר קבוצת שוטרים פעלה נגדו באלימות , בתואנה של נסיון למעצר.
כהן שביקשה לסייע לבנה ולחלצו מידי השוטרים, הואשמה בסופו של דבר בתקיפת שוטר העלבתו והתפרעות.
בהחלטה לזכות את כהן, מתחה השופטת ביקורת קשה על התנהלות המשטרה, וקבעה כי זו נקטה באלימות מיותרת כלפי הנער, שיקרה לבית המשפט ואף הגישה קלטת משטרתית המעלימה חלקים מהאירוע 'באופן מגמתי'.
בהחלטה כתבה השופטת:"על אף שצפיתי מספר פעמים בקלטת, לא הצלחתי להבין כיצד קבוצה כה גדולה של שוטרים אינה מצליחה להשתלט על נער כבן 15 השוכב על הארץ כדי לתפוס את ידיו ולאזקן. מאמצי השוטרים התמצו בנסיון הרב כדי להרימו מהארץ מ-4 גפיו ולמשכו במצב זה באוויר, לעבר תחנת המשטרה, למרות שבמקום היו עוד שוטרים, ותמוה מדוע לא אזקו אותו, כדי למנוע מצב מביש זה של גרירתו, תוך הפעלת אלימות... ראוי היה שהמשטרה תימנע מאלימות כה ממושכת וקשה כלפי הבן, ושקבוצת השוטרים במקום, תשתלט על הבן ותאזקו, במקום למשוך את גרירתו באוויר ב-4 גפיו, במשך זמן כה רב ובאלימות, המשפילה ומבזה את כל המעורבים בסיטואציה זו... גם הלחיצה בגרונו של הנער, נראית מיותרת ולא ראויה, ואינני מקבלת את הטענה כי מדובר בפעולה תמימה".
השופטת התייחסה לעדות שוטר רפי לוי אשר סתרה עדות שוטר אחר וקבעה כי זו נועדה 'להעצים את חומרת מעשיה של כהן' ונראית על פניה 'מגמתית'. עוד מתחה השופטת ביקורת על התנהלות הצלם המשטרתי וקבעה כי מדובר ב'מחדל'. "אני סבורה כי הצילום שנערך לא היה ראוי. השלב בו נתפס בנה של כהן לא תועד כלל, והמצלמה שנשא הצלם באותו פרק זמן (בו שמעו קולו רמים וצעקות) מופנית כלפי הקרקע, מצלמת את הקרקע, ורואים שלא לצורך, את נעליו וצעדיו של הצלם, במקום את האירוע עצמו. סבורני כי מדובר במחדל וברשלנות של ממש מצד המשטרה עד כדי מגמתיות, בה נמנע הצלם מלתעד דווקא את תפיסת הבן, ע"י השוטרים, למרות שניתן וראוי היה לעשות כן כדי לתעד את מלוא התמונה (ולא רק חלקים ממנה), כדי שכל חלקי האירוע יהיו בפני בית המשפט ובפני עורכי כתב האישום".
תגובתה של כהן כלפי השוטרים אשר נהגו באלימות בבנה בן ה 15 היתה 'תגובה טבעית' של אם אשר חזתה בבנה "הנאנק במצוקה קשה תחת ערימת השוטרים", וניסתה להגיע לסייע לו, קבעה השופטת. "קשה לצפות מאם, לעמוד בשקט מנגד ולא לנקוף אצבע כדי להגן על בנה".
עוד הוסיפה השופטת כי "התנהגות המשטרה היתה קשה, מחמירה ולא מידתית כלפי נער בן 15, ובמצב זה לא ניתן ולא ראוי לבוא בטענה לכהן כי ניסתה לעזור לבנה".