ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד) הודיע היום על מועמדותו לנשיאות, במכתבו לחברי הכנסת כותב ריבלין "כבר בשלהי תקופת כהונתי כיו"ר הכנסת ה-16 נוכחתי לדעת, כי רבים מכם, מכל סיעות הבית וללא כל זיקה להשתייכותכם הפוליטית, רואים בי מועמד ראוי
לכהונה הרמה, ושמחתי לגלות כי גם עתה ממשיכים רבים מכם לתמוך בי, וכי גם עתה זוהי תמיכה החוצה מחנות פוליטיים".
" דומני כי הגיעה השעה לפנות אליכם, כפי שראוי, בקול צלול וברור; (לא ברמיזות מפותלות, ולא מפי מקורבים למיניהם); בכבוד הראוי למוסד הנשיאות, ובכבוד הראוי לכנסת, שבידיה הפקיד החוק את בחירתו של הנשיא, ולבקש מכם באופן רשמי את תמיכתכם במועמדותי לכהונת הנשיא התשיעי של מדינת ישראל".
ריבלין תקף את היוזמות לחוק פרס ואמר כי הוא סבור, "שאין צורך להכביר מלים על תרגילים לא ראויים שנועדו לרוקן מתוכן את הסמכות שהופקדה בידי הכנסת לבחור את נשיא המדינה. דומני כי הגינויים החריפים מכל עבר, וההתנגדות חוצת המחנות, הבהירו היטב, כי חברי הכנסת לא יסכימו להפוך את הליך הבחירה של נשיא המדינה להצגה חלולה של דמוקרטיה על תנאי".
"מוסד הנשיאות במשבר. כולנו ערים לכך. השבר כה חמור, עד שנשמעים גם קולות המפקפקים בתכלית קיומו של המוסד הזה. אבל אני מאמין, על אף הפגיעה שספג מוסד הנשיאות, ואולי דווקא בעטיה, כי אנו, הישראלים, ראויים עתה לנשיא עם ברק בעיניים, הרואה בכהונתו את פסגת שליחותו הציבורית".
"אנו ראויים לנשיא שבאמת יושב בתוך עמו; אדם השותף בחוויית החיים האמיתיים כאן, בארץ קשה ואהובה זו. אנו זקוקים לנשיא שמכיר מקרוב את החיים תחת הקסאמים בשדרות; אדם שמכיר את התסכול שבחיים בקראווילות; אדם שמבין באמת את עומק ההשפלה והאפליה שבחיים ללא מים וחשמל, בכפרים בלתי מוכרים בנגב או בגליל; אדם, שגם כאשר ייבחר לנשיא, לא ישכח את כל אלו, ולא ישכח לרגע, שהוא נבחר כנשיאם של כל הישראלים".
"הישראלים כולם ראויים לנשיא הרואה אותם כאחיו – לא כנתיניו, נשיא הרואה את כהונתו כנעלה ומכובדת – ולא כפרס ניחומים, הישראלים ראויים לנשיא שיעבוד קשה עבורם; שיקשיב לאזרחים; למה שבאמת יש להם לומר... הישראלים ראויים לנשיא שאיננו מתבייש להתרגש ואפילו לבכות, נשיא שיהיה גם כותל הדמעות לציבור, אם צריך, נשיא שיהיה מכובד ואהוב על הבריות כאן – בישראל, על כל גווניה ועדותיה; נשיא שיהיה בן-אדם".
לכהונה הרמה, ושמחתי לגלות כי גם עתה ממשיכים רבים מכם לתמוך בי, וכי גם עתה זוהי תמיכה החוצה מחנות פוליטיים".
" דומני כי הגיעה השעה לפנות אליכם, כפי שראוי, בקול צלול וברור; (לא ברמיזות מפותלות, ולא מפי מקורבים למיניהם); בכבוד הראוי למוסד הנשיאות, ובכבוד הראוי לכנסת, שבידיה הפקיד החוק את בחירתו של הנשיא, ולבקש מכם באופן רשמי את תמיכתכם במועמדותי לכהונת הנשיא התשיעי של מדינת ישראל".
ריבלין תקף את היוזמות לחוק פרס ואמר כי הוא סבור, "שאין צורך להכביר מלים על תרגילים לא ראויים שנועדו לרוקן מתוכן את הסמכות שהופקדה בידי הכנסת לבחור את נשיא המדינה. דומני כי הגינויים החריפים מכל עבר, וההתנגדות חוצת המחנות, הבהירו היטב, כי חברי הכנסת לא יסכימו להפוך את הליך הבחירה של נשיא המדינה להצגה חלולה של דמוקרטיה על תנאי".
"מוסד הנשיאות במשבר. כולנו ערים לכך. השבר כה חמור, עד שנשמעים גם קולות המפקפקים בתכלית קיומו של המוסד הזה. אבל אני מאמין, על אף הפגיעה שספג מוסד הנשיאות, ואולי דווקא בעטיה, כי אנו, הישראלים, ראויים עתה לנשיא עם ברק בעיניים, הרואה בכהונתו את פסגת שליחותו הציבורית".
"אנו ראויים לנשיא שבאמת יושב בתוך עמו; אדם השותף בחוויית החיים האמיתיים כאן, בארץ קשה ואהובה זו. אנו זקוקים לנשיא שמכיר מקרוב את החיים תחת הקסאמים בשדרות; אדם שמכיר את התסכול שבחיים בקראווילות; אדם שמבין באמת את עומק ההשפלה והאפליה שבחיים ללא מים וחשמל, בכפרים בלתי מוכרים בנגב או בגליל; אדם, שגם כאשר ייבחר לנשיא, לא ישכח את כל אלו, ולא ישכח לרגע, שהוא נבחר כנשיאם של כל הישראלים".
"הישראלים כולם ראויים לנשיא הרואה אותם כאחיו – לא כנתיניו, נשיא הרואה את כהונתו כנעלה ומכובדת – ולא כפרס ניחומים, הישראלים ראויים לנשיא שיעבוד קשה עבורם; שיקשיב לאזרחים; למה שבאמת יש להם לומר... הישראלים ראויים לנשיא שאיננו מתבייש להתרגש ואפילו לבכות, נשיא שיהיה גם כותל הדמעות לציבור, אם צריך, נשיא שיהיה מכובד ואהוב על הבריות כאן – בישראל, על כל גווניה ועדותיה; נשיא שיהיה בן-אדם".