נהוג כי מוזיאונים משאילים יצירות אמנות מחוץ למדינתם, אך היו מקרים, בהם עקב ההשאלה, התעוררו תביעות לגבי היצירות המושאלות. כך, נוצר מצב שמדינות סרבו להשאיל יצירות, מחשש לתביעת בעלות עליהן. הצעת חוק ממשלתית, באה לתת חסינות לגורם המשאיל, כך שהיצירות שהושאלו לא יוכלו להיתבע ולהיות מעוכבות במדינה בה מתקיימת התערוכה. הזכות לתביעה קיימת ונשארת במדינה המשאילה.
בין היתר, הסוגיה נוגעת גם ליצירות אמנות שנשדדו מיהודים בשואה. בתקופה זו, נבזזו מיהודים יצירות אמנות רבות. יצירות אלה נמצאות במוזיאונים במדינות שונות. כך, למשל, בקרוב תובא לארץ (למוזיאון ישראל) תערוכה שכולה יצירות שהיו שייכות ליהודים, ושנגזלו בזמן השואה. הצגת התערוכה תחשוף את היצירות לידיעת הציבור הרחב, אשר יוכל לצפות בהן ולתבוע אותן אם יזהה יצירה שהיא שלו.
ועדת החינוך קיימה מספר דיונים מקיפים בהצעת החוק, והכניסה, בו מספר שינויים שהיו דרושים, כדי להדגיש את מחויבותה של מדינת ישראל להשבת הנכסים שנגזלו מהיהודים בתקופת השואה. במסגרת זו, הוכנס להצעה סעיף הצהרתי, המדגיש שמטרת החוק הינה לאפשר השאלה של נכסי תרבות - בלי לגרוע מטענות העם היהודי באשר לזכויות לנכסים שנגזלו בשואה.
כמו כן, לפני מתן הצו, השר יצטרך לפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים לגבי אילו יצירות עומד להנתן הצו, בצירוף צילום היצירות ותולדותיהן, כדי שהציבור יוכל להתנגד למתן החסינות. השר לא יוכל לתת צו לגבי יצירה שנחשד שנגזלה בשואה, ושאדם טוען לזכויות עליה.
הוועדה עמדה על כך, שהשר יקבע דרכים נוספות לסייע למי שיש לו זכות ביצירה שניתן לגביה צו חסינות, ושנגזלה בתקופת השואה, לתבוע את היצירה (למשל, אדם שיגלה עקב הצגת התערוכה בארץ, כי יצירה היתה שייכת למשפחתו, ויתבע אותה בחו"ל).
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד) סיכם כי הצגת היצירות שנגזלו בארץ תאפשר חשיפה של הניצולים ויורשיהם ליצירות, שאולי לא ידעו כי הן קיימות. "יחד עם רצח גוף היהודים, גזלו את ממונם בצורה הכי אכזרית. מחלק מהמדינות הביאו את הדברים לברלין".
"אני יכול להעיד על נורבגיה, שם לקחו את כל מעשי האומנות ושלחו אותם לברלין כתשלום עבור הנסיעה לאושוויץ, כי לא נוסעים חינם והיו צריכים לשלם עבור זה. לקחו את דברי האומנות בצו ושלחו הכול לברלין כתשלום! זה פרק גדול שעדיין נשאר פתוח, כואב והוא פצע גלוי. כל הצד של התשלומים, כמעט בכל המדינות, נגמר בצורה כזאת או אחרת. הגזל התרבותי נשאר עוד פעור ויש מעט מאוד מדינות שם יש הסדרים לגבי הנושא".
לאחר הדיון אישרה הוועדה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק השאלת נכסי תרבות.
בין היתר, הסוגיה נוגעת גם ליצירות אמנות שנשדדו מיהודים בשואה. בתקופה זו, נבזזו מיהודים יצירות אמנות רבות. יצירות אלה נמצאות במוזיאונים במדינות שונות. כך, למשל, בקרוב תובא לארץ (למוזיאון ישראל) תערוכה שכולה יצירות שהיו שייכות ליהודים, ושנגזלו בזמן השואה. הצגת התערוכה תחשוף את היצירות לידיעת הציבור הרחב, אשר יוכל לצפות בהן ולתבוע אותן אם יזהה יצירה שהיא שלו.
ועדת החינוך קיימה מספר דיונים מקיפים בהצעת החוק, והכניסה, בו מספר שינויים שהיו דרושים, כדי להדגיש את מחויבותה של מדינת ישראל להשבת הנכסים שנגזלו מהיהודים בתקופת השואה. במסגרת זו, הוכנס להצעה סעיף הצהרתי, המדגיש שמטרת החוק הינה לאפשר השאלה של נכסי תרבות - בלי לגרוע מטענות העם היהודי באשר לזכויות לנכסים שנגזלו בשואה.
כמו כן, לפני מתן הצו, השר יצטרך לפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים לגבי אילו יצירות עומד להנתן הצו, בצירוף צילום היצירות ותולדותיהן, כדי שהציבור יוכל להתנגד למתן החסינות. השר לא יוכל לתת צו לגבי יצירה שנחשד שנגזלה בשואה, ושאדם טוען לזכויות עליה.
הוועדה עמדה על כך, שהשר יקבע דרכים נוספות לסייע למי שיש לו זכות ביצירה שניתן לגביה צו חסינות, ושנגזלה בתקופת השואה, לתבוע את היצירה (למשל, אדם שיגלה עקב הצגת התערוכה בארץ, כי יצירה היתה שייכת למשפחתו, ויתבע אותה בחו"ל).
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד) סיכם כי הצגת היצירות שנגזלו בארץ תאפשר חשיפה של הניצולים ויורשיהם ליצירות, שאולי לא ידעו כי הן קיימות. "יחד עם רצח גוף היהודים, גזלו את ממונם בצורה הכי אכזרית. מחלק מהמדינות הביאו את הדברים לברלין".
"אני יכול להעיד על נורבגיה, שם לקחו את כל מעשי האומנות ושלחו אותם לברלין כתשלום עבור הנסיעה לאושוויץ, כי לא נוסעים חינם והיו צריכים לשלם עבור זה. לקחו את דברי האומנות בצו ושלחו הכול לברלין כתשלום! זה פרק גדול שעדיין נשאר פתוח, כואב והוא פצע גלוי. כל הצד של התשלומים, כמעט בכל המדינות, נגמר בצורה כזאת או אחרת. הגזל התרבותי נשאר עוד פעור ויש מעט מאוד מדינות שם יש הסדרים לגבי הנושא".
לאחר הדיון אישרה הוועדה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק השאלת נכסי תרבות.