כמעט כמו בכל שנות קיומה, גם בתקופה הזו, ישראל מוצאת את עצמה מוקפת באיומים ביטחוניים כמעט מכל עבר. בדרום, החמאס מתחזק ובינתיים מראה את נחת זרועו ברחוב הפלשתיני, בצפון, החיזבאללה מתקרב לגבול הישראלי, מניף דגלים צהובים ובימים האחרונים אף ניסה להפעיל זירת מטענים נגד כוחות צה"ל הפועלים על הגבול. מעל כל אלה מרחף איום הגרעין האיראני. כדי ללבן סוגיות אלה ועוד כמו המו"מ עם סוריה והאפשרות לשחרורו של מרוואן ברגותי תמורת גלעד שליט שוחח עוזי ברוך עם סגן שר הביטחון, חבר הכנסת ד"ר אפרים סנה, איש מפלגת העבודה, ראיון שהובא בעיתון הקנדי 'שלום טורונטו'.



סגן שר הביטחון, כך מסתבר, לא מתרשם מרצף הסכמי הפסקת האש שנחתמים ומופרים כמעט מדי יום בין פלגי הרשות הפלשתינית. סנה קובע באופן נחרץ ש"שום הפסקת אש או הקמת ממשלת אחדות לאומית לא תגשר על הקרע בים הפלגים ברשות הפלשתיני. יש כאן הבדלים מהותיים בין שתי תפיסות עולם בקשר לאופן שבו הם רוצים לראות את המדינה הפלשתינית. החמאס רוצה להקים מדינה דתית ואילו ה'פתח' מעוניין במדינה חילונית. אין פשרה בין שני החלומות הללו. לכן העימות ביניהם יימשך".



סוגיה שמטרידה מאוד את הציבוריות הישראלית היא השאלה האם קרוב היום בו תיכנס ישראל לפעולה קרקעית לעזה כדי להתערב ולעשות סדר. לסגן השר יש תשובה, אך היא לא נשמעת החלטית ומורכבת מאיום מרומז. "ישראל כמובן לא מתערבת בעימות הזה אבל היא לא אדישה לגבי השאלה האם החמאס ישלוט בשטחים ולפני כן בעזה. ישראל אינה יכולה לחיות לצידה של מדינה שבה החמאס שולט. אנחנו לא שוכחים שהחמאס הוא ארגון דתי קיצוני שדוגל בטרור ולא מוכן להכיר בקיומה של מדינת ישראל". סנה מחדד מעט את האיום המרומז שבדבריו וקובע שנכון לעת הזו "אני לא חושב שפעולה צבאית בעזה מחויבת המציאות, ואני מקווה שהמציאות לא תחייב אותנו לפעול באופן זה".



באחרונה פורסמו דיווחים לפיהם לא שלל באופן מוחלט סגן השר סנה את האפשרות לשחרור עתידי של בכיר הטרור הפלשתיני מרוואן ברגותי, שנשפט לחמישה מאסרי עולם במסגרת עסקה לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט. סנה קובע גם כי אמנם "כרגע העניין לא על הפרק, אבל עם זאת מתישהו בעתיד נצטרך לשקול את זה".



מזירת האיום הפנים ישראלי אנחנו עוברים לאיום נוסף המרחף מעל ראשה של ישראל, איום הגרעין האיראני. בימים האחרונים דווח כי בכיר בממשל האיראני קובע שישראל לא תעז לתקוף את ארצו. חבר הכנסת סנה לא מתרשם מההצהרות גדושות הביטחון העצמי של האיראנים ואומר "אנחנו לא חיים מהפה של האיראנים. ישראל לא מעוניינת לתקוף את איראן אבל היא לא תסכים להפוך לקורבן של איראן לכן אנחנו צריכים לחזק את יכולת ההגנתית שלנו".



עם זאת מזכיר סנה לעולם המערבי ש"לא פחות חשוב שהעולם יזכור שהיהודים היו תמיד הקורבן הראשון של הרשע אבל הם לא היו הקרבן האחרון של הרשע. זה היה נכון בשנות השלושים אבל לא רק אז. זה נכון גם היום. צריך להבין שאיראן שמה לה למטרה את כל עולם התרבות המערבית. ישראל נמצאת פשוט בקו הראשון לכן זו המדינה שאיראן מקיימת נגדה מלחמת טרור עכשווית. אני לא בטוח שקוראי העיתון שלכם יודעים, אבל כל מעשי הטרור שמתבצעים כעת, בין אם זה הרקטות בעזה ובין אם זה ניסיונות הפיגוע בגדה המערבית מוכוונים על ידי איראן דרך ארגון החיזבאללה. איראן ממנת את כל ארגוני הטרור. זו מדינה שרואה את יעדיה להפוך למעצמה גלובאלית ולכן היא מחזקת את היכולת הגרעינית שלה. את המהלך הזה המערב צריך למנוע על ידי סנקציות כלכליות, מעשיות ואפקטיביות". סנה גם מפרט את יכולות הסנקציה שאותן ניתן להפעיל על הממשל האיראני ומציג דוגמאות: "יש לשים מגבלות על האשראי שאיראן מקבלת במערכת הבנקאות העולמית, ולחדול ממכירת בנזין למכוניות וחלקיקי דלק".



כסגן שר ביטחון מוטרד אפרים סנה מהאירוע בו נחשפה בימים האחרונים זירת מטענים על ידי כוח צה"ל בסמוך לגבול הלבנוני. כזכור, זירת המטענים פוצצה ללא נפגעים על ידי כוח צה"לי שהוחש למקום. "מקרים כאלה יחייבו אותנו בעתיד להגיב".



עם זאת סנה אינו סבור שלמלחמה האחרונה בלבנון לא היו הישגים. למעט האירוע החד פעמי, לפי שעה, של זירת המטענים, התפארו אנשי החיזבאללה בהנפת דגלי הארגון לאורך קו הגבול עם ישראל, אך סנה אינו מתרשם ואומר "כל מה שיכולים היום מחבלי החיזבאללה לעשות זה לתקוע שדגלים ויש מי שמוריד אותם וזה הצבא הלבנוני. לראשונה זה שנים רבות יש בדרום לבנון צבא ריבוני וזה אחד מהישגי המלחמה".



סוגיית הגבול הצפוני מעבירה אותנו לשאלת המו"מ עם סוריה. איתותים לא מעטים המשוגרים לישראל נשמעים כקוראים לממשלת ישראל לפתוח במו"מ ללא תנאי מוקדם על הסכם שלום עם ממשלו של בשאר אסד. למרות איתותי המלל הללו קובע סנה ש"האיתותים המעשיים שאנחנו מקבלים אינם טובים. סוריה אינה עושה כל סימן לכך שבכוונתה לקטוע את הקשר שלה עם איראן ולחדול מלהיות חלק מציר הרשע". סנה מפרט ומדגים: "הם משאירים את הגבול עם לבנון פתוח להברחת נשק. הם מארחים את מפקדת החמאס, להזכירכם, זהו הארגון שמחזיק בחייל החטוף שלנו והם לא עושים מאמץ להביא לשחרורו. כל המסרים הללו הם מאוד ברורים. אם יהיו מסרים אחרים נשקול את צעדינו".



ומהצפון לדרום. בתשובה קצרה והחלטית שולל סגן שר הביטחון את ההאשמות המצריות על רשת ריגול ישראלית בקהיר "כסגן שר ביטחון אומר לך שאין לדבר הזה שחר".



סנה התייחס לשאלתנו על יחסה של ישראל לאוניברסיטאות ערביות בהן מבוצעת פעילות טרור והיערכות לקראת פעילויות אלו. סנה קובע שמדינת ישראל אינה דוגלת בחרם אקדמי אלא בטיפול בטחוני במוקדי טרור. "אם יש ארגון שמעורב בטרור אנחנו נטפל בו, לא על ידי חרם, אלא על ידי פניה לרשויות הביטחון ולצה"ל. אם יש אוניברסיטה שמהווה חממה לטרור אין לה חסינות אקדמאית. מי שמהווה אכסניה לטרור יש לפגוע בו".



סוגיית החרמות האקדמיות מסיטה את הדיון מעט גם לחרמות שמופעלות באירופה כלפי מוסדות אקדמאיים ישראליים. "ניסיונות החרם על אוניברסיטאות ישראליות הוא מעשה חמור ביותר. מנוגד לכל תרבות אקדמאית. זו הורדה לשפל המדרגה של כל הנושא האקדמאי".



בסיום שיחתנו עם סגן שר הביטחון העלנו בפניו שאלה על אתר האינטרנט של דובר צה"ל, אתר שאמור היה לעמוד בחזית ההסברה הישראלית, נראה עלוב, בלתי מושך קוראים, וכזה שאינו מבצע את מטרתו. סנה מודה שמעולם לא נכנס לאתר האינטרנט הזה ואומר שהשאלה בהחלט סקרנה אותו והוא ייכנס לאתר "אם האתר אכן לא מספיק טוב אנחנו נתקן את המצב הזה".