שרת החוץ ציפי לבני התייחסה בפתיחת ועידת מינכן ה- 43 למדיניות בטחון גלובאלי להסכמות הפלסטינים במכה בעניין ממשלת האחדות ואמרה כי רצונה של ישראל בשלום לא יכול לבוא על חשבון האינטרסים הביטחוניים החיוניים שלה."
"תפקידה של הקהילה הבינלאומית הוא להיצמד לעקרונות שהיא עצמה אימצה, כפי שנקבעו על ידי הקוורטט. על הקהילה הבינ"ל להפגין נחישות ולומר בבהירות כי על הפלסטינים לקיים את שלושת תנאי-הסף. אל לכם להעניק לגיטימציה להסכמות המנוסחות באופן לא-ברור ומתחכם. עליכם לכפות על הפלסטינים את תנאיכם. על האמת להיאמר: על העולם לדחות נוסחאות מעורפלות."
לבני אמרה כי ישראל לא תמשכן את עתידה, "לא באתי לכאן על מנת לומר לכם ששלום אינו בר-השגה. אני מאמינה שהשלום בהישג יד. אף אחד לא רוצה שלום יותר מאיתנו. אף אחד לא רוצה שקט ושלווה יותר מאיתנו. אבל רצוננו בשלום לא ימנע מאיתנו מלראות את הסכנות. אין לנו כל כוונה למשכן את עתידנו. אנו חולקים את אותם הערכים,את אותן המטרות. אני מאמינה שהעולם אינו עומד רק בפני סכנות אלא גם בפני הזדמנויות לעשות את הדבר הנכון."
"שלושת תנאי הסף של הקוורטט אינם מכשול לשלום, אלא מהווים המפתח להתנעתו. תנאי הסף אינם נתונים למו"מ. ישראל אינה יכולה לקיים מו"מ על עצם זכותה להתקיים. אף מדינה לא הייתה מוכנה לקבל דבר שכזה."
"הסכמי העבר שנחתמו בין ישראל לפלסטינים אינם מהווים תפריט של מסעדה שאפשר לבחור ממנו רק את מה שרוצים. מדובר בהסכמים מחייבים שהגיעו אליהם לאחר מו"מ רציני, קשה וארוך. גם התביעה לנטישת דרך הטרור אינה נתונה למו"מ. דווקא כאן במינכן, העיר בה נרצחו אחד-עשר הספורטאים הישראלים, צריך להבין שטרור הוא טרור הוא טרור. "
"מדינה פלסטינית עתידית היא התשובה היחידה לתביעת השיבה הפלסטינית. מדינה פלסטינית לא תוכל להיות מדינת-טרור. ניסינו כבר הכל: מו"מ ישיר, מו"מ בשלבים, צעדים חד-צדדיים. בסוף קבלנו טרור".
השרה לבני התייחסה לעניין האיראני וקראה לקהילה הבינלאומית לפעול ללא הססנות, "הקיצוניים צופים בנו. אסור לקהילה הבינלאומית לגלות הססנות בעניין האיראני. יש מי שחושש לשלם את המחיר הכלכלי הכרוך בנקיטת עמדה ונחישות אל מול תכנית הגרעין האיראנית."
"גם אם נמצא פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, האם מישהו משלה את עצמו שאז יעלם גם הרדיקליזם האיראני? הכל מסכימים שאיראן מהווה סכנה לעולם כולו, אבל אסור שהשאיפה לפעולה מתוך קונצנזוס בינלאומי תוביל לפשרנות ולהססנות."
בסיום דבריה התייחסה למצב בלבנון ויישום 1701, "קיים שיפור כלשהו בשטח אבל עדיין חלקים גדולים לא מיושמים: אמברגו הנשק לא מיושם, החיילים החטופים לא שוחררו והכוח הרב-לאומי אינו פועל לפירוק תשתיות הטרור של החיזבאללה בדרום לבנון."
"תפקידה של הקהילה הבינלאומית הוא להיצמד לעקרונות שהיא עצמה אימצה, כפי שנקבעו על ידי הקוורטט. על הקהילה הבינ"ל להפגין נחישות ולומר בבהירות כי על הפלסטינים לקיים את שלושת תנאי-הסף. אל לכם להעניק לגיטימציה להסכמות המנוסחות באופן לא-ברור ומתחכם. עליכם לכפות על הפלסטינים את תנאיכם. על האמת להיאמר: על העולם לדחות נוסחאות מעורפלות."
לבני אמרה כי ישראל לא תמשכן את עתידה, "לא באתי לכאן על מנת לומר לכם ששלום אינו בר-השגה. אני מאמינה שהשלום בהישג יד. אף אחד לא רוצה שלום יותר מאיתנו. אף אחד לא רוצה שקט ושלווה יותר מאיתנו. אבל רצוננו בשלום לא ימנע מאיתנו מלראות את הסכנות. אין לנו כל כוונה למשכן את עתידנו. אנו חולקים את אותם הערכים,את אותן המטרות. אני מאמינה שהעולם אינו עומד רק בפני סכנות אלא גם בפני הזדמנויות לעשות את הדבר הנכון."
"שלושת תנאי הסף של הקוורטט אינם מכשול לשלום, אלא מהווים המפתח להתנעתו. תנאי הסף אינם נתונים למו"מ. ישראל אינה יכולה לקיים מו"מ על עצם זכותה להתקיים. אף מדינה לא הייתה מוכנה לקבל דבר שכזה."
"הסכמי העבר שנחתמו בין ישראל לפלסטינים אינם מהווים תפריט של מסעדה שאפשר לבחור ממנו רק את מה שרוצים. מדובר בהסכמים מחייבים שהגיעו אליהם לאחר מו"מ רציני, קשה וארוך. גם התביעה לנטישת דרך הטרור אינה נתונה למו"מ. דווקא כאן במינכן, העיר בה נרצחו אחד-עשר הספורטאים הישראלים, צריך להבין שטרור הוא טרור הוא טרור. "
"מדינה פלסטינית עתידית היא התשובה היחידה לתביעת השיבה הפלסטינית. מדינה פלסטינית לא תוכל להיות מדינת-טרור. ניסינו כבר הכל: מו"מ ישיר, מו"מ בשלבים, צעדים חד-צדדיים. בסוף קבלנו טרור".
השרה לבני התייחסה לעניין האיראני וקראה לקהילה הבינלאומית לפעול ללא הססנות, "הקיצוניים צופים בנו. אסור לקהילה הבינלאומית לגלות הססנות בעניין האיראני. יש מי שחושש לשלם את המחיר הכלכלי הכרוך בנקיטת עמדה ונחישות אל מול תכנית הגרעין האיראנית."
"גם אם נמצא פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, האם מישהו משלה את עצמו שאז יעלם גם הרדיקליזם האיראני? הכל מסכימים שאיראן מהווה סכנה לעולם כולו, אבל אסור שהשאיפה לפעולה מתוך קונצנזוס בינלאומי תוביל לפשרנות ולהססנות."
בסיום דבריה התייחסה למצב בלבנון ויישום 1701, "קיים שיפור כלשהו בשטח אבל עדיין חלקים גדולים לא מיושמים: אמברגו הנשק לא מיושם, החיילים החטופים לא שוחררו והכוח הרב-לאומי אינו פועל לפירוק תשתיות הטרור של החיזבאללה בדרום לבנון."