נמשך האבסורד, מחד גיסא, הארנונה לתעשייה עלתה בשנה האחרונה ב-3.08%. התעשייה שילמה לרשויות המקומיות כ-1.5 מיליארד שקל, ומאידך - חלה ירידה ברמת השירותים שסיפקו רשויות אלו למפעלים, כך אמר פנחס קימלמן, יו"ר פורום מנהלי כספים בתעשייה בהתאחדות התעשיינים ומשנה למנכ"ל כספים באסם השקעות בהסתמכו על סקר שערך הפורום בקרב 112 מפעלי תעשייה ואשר הקיף עשרות אזורי תעשייה ברשויות המקומיות בכל רחבי הארץ.
קימלמן ציין, כי השנה הגיעה שביעות הרצון משרותי הרשויות המקומיות לשפל של 2.41 (מתוך סולם של 1 = גרוע, 5 = מצויין), המבטא הידרדרות נוספת מהציון הנמוך שהתקבל גם אשתקד (2.61).
מהסקר מתברר, כי רמת שביעות הרצון הנמוכה ביותר - 1.79, היתה בתחום רמת האבטחה והשמירה של הרשויות המקומיות באזורי התעשייה השונים, (מבטא הרעה נוספת לעומת 1.92 בסקר אשתקד).
גם רמת התחבורה הציבורית לאזורי התעשייה המשיכה להידרדר לעומת אשתקד וקבלה את הציון הגרוע 2.06 (לעומת 2.25 אשתקד).
קימלמן מדגיש, כי הרעה חלה גם ברמת הטיפול של הרשויות המקומיות במפעלים בתחום רישוי עסקים. רמת שביעות הרצון בתחום זה עמדה השנה על 2.26, (לעומת 2.9 בסקר אשתקד). מהסקר עולה כי במספר תחומי שירות, לא חל כל שינוי משמעותי בהשוואה לשנה שקדמה לה. הקטגוריה של חזות פני אזור התעשייה קיבלה את הציון הנמוך 2.45, (לעומת אשתקד 2.41).
מהסקר עולה, כי תחום פינוי האשפה באזורי התעשייה, קיבל את הציון הנמוך 2.49 (לעומת 2.54 אשתקד); הרעה נרשמה בשביעות הרצון ממקומות החניה - קיבלה את הציון הנמוך 2.59 (לעומת 2.74 אשתקד); רמת השילוט באזורי התעשייה קיבלה את הציון הנמוך 2.63, (לא נבדק בסקר הקודם); תשתית הכבישים הפנימיים קיבלה את הציון הנמוך 2.70 (בהשוואה ל-2.73 אשתקד), רמת שביעות הרצון מתשתית המים והביוב הגיעה לציון הבינוני 3.15, (עומת 3.25 אשתקד).
יו"ר פורום מנהלי כספים בהתאחדות התעשיינים מציין, כי רמת השירותים הנמוכה של הרשויות המקומיות משפיעה על כ-60% מהמפעלים בשיקולים בהעתקת המפעל לאזורי תעשייה משופרים, ואצל 80% מהמפעלים משפיע גובה הארנונה על השיקול להעביר את המפעל לאזור תעשייה אחר.
קימלמן קורא למשרד הפנים לקבוע בחוק או באמצעות תקנות, רשימה של שירותים בסיסיים אותם תהיה חייבת הרשות המקומית לספק למפעלי התעשייה בתמורה לתשלומי הארנונה של המפעלים.
בין השירותים הבסיסיים אותם מציעה התאחדות התעשיינים לקבוע בחוק או בתקנות, ניתן לציין את פינוי האשפה - לדבריו, מפעלים רבים נאלצים כיום לממן באופן פרטי את פינוי האשפה או לחילופין נאלצים לשלם אגרה נפרדת, מעבר לתשלום הארנונה לרשות המקומית, עבור שירותי פינוי האשפה באזור התעשייה.
מים וביוב - קימלמן מציין, כי במפעלי תעשייה רבים קיימת חשיבות לאספקת מים רציפה ובלחצים מתאימים, זאת כדי לשמור על תהליך ייצור סדיר ללא הפרעות.
שירות בסיסי נוסף אותו יש לחייב את הרשויות המקומיות לשפר ולקבוע בחוק, הינו החזות החיצונית של אזורי התעשייה. לטענתו, על הרשות המקומית להבטיח את קיומם של כבישי גישה, כבישים פנימיים ומדרכות באזור התעשייה, וכן לבצע את התכנונים הנוגעים לתשתיות אלה.
קימלמן מציין, כי יש לחייב בחוק את הרשויות המקומיות לדאוג גם לתאורה, לשילוט, אבטחת אזורי התעשייה, יצירת מקומות חניה ועוד.
מהסקר מתברר, כי רמת שביעות הרצון הנמוכה ביותר - 2.32 נרשמה באזורי התעשייה בדרום. אזורי התעשייה במרכז קיבלו את הציון הממוצע 2.65, ואזורי התעשייה בצפון קיבלו את הציון הממוצע 2.76.
קימלמן ציין, כי השנה הגיעה שביעות הרצון משרותי הרשויות המקומיות לשפל של 2.41 (מתוך סולם של 1 = גרוע, 5 = מצויין), המבטא הידרדרות נוספת מהציון הנמוך שהתקבל גם אשתקד (2.61).
מהסקר מתברר, כי רמת שביעות הרצון הנמוכה ביותר - 1.79, היתה בתחום רמת האבטחה והשמירה של הרשויות המקומיות באזורי התעשייה השונים, (מבטא הרעה נוספת לעומת 1.92 בסקר אשתקד).
גם רמת התחבורה הציבורית לאזורי התעשייה המשיכה להידרדר לעומת אשתקד וקבלה את הציון הגרוע 2.06 (לעומת 2.25 אשתקד).
קימלמן מדגיש, כי הרעה חלה גם ברמת הטיפול של הרשויות המקומיות במפעלים בתחום רישוי עסקים. רמת שביעות הרצון בתחום זה עמדה השנה על 2.26, (לעומת 2.9 בסקר אשתקד). מהסקר עולה כי במספר תחומי שירות, לא חל כל שינוי משמעותי בהשוואה לשנה שקדמה לה. הקטגוריה של חזות פני אזור התעשייה קיבלה את הציון הנמוך 2.45, (לעומת אשתקד 2.41).
מהסקר עולה, כי תחום פינוי האשפה באזורי התעשייה, קיבל את הציון הנמוך 2.49 (לעומת 2.54 אשתקד); הרעה נרשמה בשביעות הרצון ממקומות החניה - קיבלה את הציון הנמוך 2.59 (לעומת 2.74 אשתקד); רמת השילוט באזורי התעשייה קיבלה את הציון הנמוך 2.63, (לא נבדק בסקר הקודם); תשתית הכבישים הפנימיים קיבלה את הציון הנמוך 2.70 (בהשוואה ל-2.73 אשתקד), רמת שביעות הרצון מתשתית המים והביוב הגיעה לציון הבינוני 3.15, (עומת 3.25 אשתקד).
יו"ר פורום מנהלי כספים בהתאחדות התעשיינים מציין, כי רמת השירותים הנמוכה של הרשויות המקומיות משפיעה על כ-60% מהמפעלים בשיקולים בהעתקת המפעל לאזורי תעשייה משופרים, ואצל 80% מהמפעלים משפיע גובה הארנונה על השיקול להעביר את המפעל לאזור תעשייה אחר.
קימלמן קורא למשרד הפנים לקבוע בחוק או באמצעות תקנות, רשימה של שירותים בסיסיים אותם תהיה חייבת הרשות המקומית לספק למפעלי התעשייה בתמורה לתשלומי הארנונה של המפעלים.
בין השירותים הבסיסיים אותם מציעה התאחדות התעשיינים לקבוע בחוק או בתקנות, ניתן לציין את פינוי האשפה - לדבריו, מפעלים רבים נאלצים כיום לממן באופן פרטי את פינוי האשפה או לחילופין נאלצים לשלם אגרה נפרדת, מעבר לתשלום הארנונה לרשות המקומית, עבור שירותי פינוי האשפה באזור התעשייה.
מים וביוב - קימלמן מציין, כי במפעלי תעשייה רבים קיימת חשיבות לאספקת מים רציפה ובלחצים מתאימים, זאת כדי לשמור על תהליך ייצור סדיר ללא הפרעות.
שירות בסיסי נוסף אותו יש לחייב את הרשויות המקומיות לשפר ולקבוע בחוק, הינו החזות החיצונית של אזורי התעשייה. לטענתו, על הרשות המקומית להבטיח את קיומם של כבישי גישה, כבישים פנימיים ומדרכות באזור התעשייה, וכן לבצע את התכנונים הנוגעים לתשתיות אלה.
קימלמן מציין, כי יש לחייב בחוק את הרשויות המקומיות לדאוג גם לתאורה, לשילוט, אבטחת אזורי התעשייה, יצירת מקומות חניה ועוד.
מהסקר מתברר, כי רמת שביעות הרצון הנמוכה ביותר - 2.32 נרשמה באזורי התעשייה בדרום. אזורי התעשייה במרכז קיבלו את הציון הממוצע 2.65, ואזורי התעשייה בצפון קיבלו את הציון הממוצע 2.76.