שר הביטחון עמיר פרץ אמר אמש לראש הממשלה אהוד אולמרט, כי יפנה ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, אם אולמרט לא יפנה מאחזים 'בלתי חוקיים', כך דווח בערוץ 2.
הדברים באים על רקע הדיון הצפוי היום (ב) בבג"ץ בגורלו של היישוב מגרון. זאת במסגרת עתירה שהגיש ארגון השמאל 'שלום עכשיו' ביחד עם פלשתינים. בעתירה נדרש שר הבטחון פרץ להורות על פינוי המאחז וזאת בעקבות טענת העותרים כי המאחז תפס באופן בלתי חוקי אדמות פרטיות של פלשתינים.
בתגובת המדינה שנמסרה לפני יותר מחודש, התבקש בג"ץ להעניק ארכה לצורך נסיונות הידברות על 'פינוי מרצון' של מיגרון ומאחזים נוספים. עוד נמסר בתגובה כי אם מגעים אלו יעלו בתוהו "בכוונתו של שר הבטחון, לאחר מיצוי המגעים, לפעול לפינויו של מיגרון בתוך מספר חודשים". בתשובה נטען כי "שר הבטחון הנחה לנסות ולהגיע להידברות עם גורמי ההתיישבות באיו"ש במטרה להגיע לפתרון מערכתי כולל לפינוי מרצון של המאחזים הבלתי חוקיים באיו"ש, ובכלל זה להביא לפינויו מרצון של מגרון, במועד הקרוב". אם המגעים לא יניבו הסכם פינוי, יורה שר הבטחון לפנות את המאחז, נכתב.
המדינה הוסיפה כי "עיתוי ומועד הפינוי של המאחז יהיו כפופים לתיאום עם רה"מ וכי לוח הזמנים האמור לפינוי המאחז גם כפוף, כמובן לשינויים בנסיבות וכן לאילוצים רלונטיים – בטחוניים משפטיים, ככל שיהיו".
בהתייחסה לטענות תושבי מיגרון כי מדובר בישוב שאושר על ידי הגורמים המוסמכים, הוסיפה המדינה כי "לא היתה סמכות לאיש, בכיר ככל שיהיה, לאשר את בנייתו של המאחז במקום בו נבנה, בעת ובנסיבות שנבנה, ואף לא להשלים עם קיומו של המאחז לאורך זמן או להבטיח שלא יפונה". לפיכך, "השאלות היחידות שעל הפרק הינן איפוא עיתוי ומועד פינויו של המאחז, והאם המאחז יפונה מרצון על ידי התושבים, והמבנים בו ייהרסו על ידם, או שיהיה צורך להפעיל לשם כך את הרשויות".
על טענות תושב מיגרון, כי חכר את הקרקע כדין מחברה שרכשה אותה, השיבה המדינה כי לא הוצגו המסמכים הנדרשים להוכחת הטענות על הרכישה, ולכן מדובר "בטענות שלא בוססו כנדרש והן בגדר טענות בעלמא ובודאי שאינן שקולות כנגד העובדה שהמקרקעין במאחז הינן מקרקעין מוסדרים המצויים בבעלות תושבים פלסטיניים".
המדינה טוענת עוד כי למרות שאת התשתיות של המאחז ביצעה המועצה האזורית מטה בנימין, מכספי משרד השיכון, למעט חיבור חשמל למתקן שידור סלולרי "לא ניתנו אישורים לחיבור התשתיות במאחז". וכי "חיבור המאחז לחשמל מבוסס על החיבור של מתקן השידור וגם הוא בוצע ללא האישורים הנדרשים. ככל הנראה חיבור זה בוצע ביום 11 ביולי או בסמוך לכך. כמו כן התבצע חיבור שלא אושר כדין של המאחז למים לביוב ולטלפון".
עוד טענה המדינה כי בשנת 03 הותקנו במאחז מתקני שידור סלולריים, "על רקע קשיי הכיסוי לקליטה סלולרית בציר מספר 60 עוקף רמאללה, ובהתחשב בסיכונים הבטחוניים שבנסיעה בציר". עם זאת, "אף אתרי השידור הסלולריים הם בגדר בינוי בלתי חוקי, שכן אף שניתן להצבתם היתר לפי דיני התקשורת על ידי קמ"ט תקשורת במנהל האזרחי לא קודם לקראת הצבתם כל הליך תכנוני כמתחייב עפ"י הדין".
כאמור היום (ב) ידונו השופטים: ביניש, פרוקצ'ה ולוי בעתירה לפינוי מגרון.
הדברים באים על רקע הדיון הצפוי היום (ב) בבג"ץ בגורלו של היישוב מגרון. זאת במסגרת עתירה שהגיש ארגון השמאל 'שלום עכשיו' ביחד עם פלשתינים. בעתירה נדרש שר הבטחון פרץ להורות על פינוי המאחז וזאת בעקבות טענת העותרים כי המאחז תפס באופן בלתי חוקי אדמות פרטיות של פלשתינים.
בתגובת המדינה שנמסרה לפני יותר מחודש, התבקש בג"ץ להעניק ארכה לצורך נסיונות הידברות על 'פינוי מרצון' של מיגרון ומאחזים נוספים. עוד נמסר בתגובה כי אם מגעים אלו יעלו בתוהו "בכוונתו של שר הבטחון, לאחר מיצוי המגעים, לפעול לפינויו של מיגרון בתוך מספר חודשים". בתשובה נטען כי "שר הבטחון הנחה לנסות ולהגיע להידברות עם גורמי ההתיישבות באיו"ש במטרה להגיע לפתרון מערכתי כולל לפינוי מרצון של המאחזים הבלתי חוקיים באיו"ש, ובכלל זה להביא לפינויו מרצון של מגרון, במועד הקרוב". אם המגעים לא יניבו הסכם פינוי, יורה שר הבטחון לפנות את המאחז, נכתב.
המדינה הוסיפה כי "עיתוי ומועד הפינוי של המאחז יהיו כפופים לתיאום עם רה"מ וכי לוח הזמנים האמור לפינוי המאחז גם כפוף, כמובן לשינויים בנסיבות וכן לאילוצים רלונטיים – בטחוניים משפטיים, ככל שיהיו".
בהתייחסה לטענות תושבי מיגרון כי מדובר בישוב שאושר על ידי הגורמים המוסמכים, הוסיפה המדינה כי "לא היתה סמכות לאיש, בכיר ככל שיהיה, לאשר את בנייתו של המאחז במקום בו נבנה, בעת ובנסיבות שנבנה, ואף לא להשלים עם קיומו של המאחז לאורך זמן או להבטיח שלא יפונה". לפיכך, "השאלות היחידות שעל הפרק הינן איפוא עיתוי ומועד פינויו של המאחז, והאם המאחז יפונה מרצון על ידי התושבים, והמבנים בו ייהרסו על ידם, או שיהיה צורך להפעיל לשם כך את הרשויות".
על טענות תושב מיגרון, כי חכר את הקרקע כדין מחברה שרכשה אותה, השיבה המדינה כי לא הוצגו המסמכים הנדרשים להוכחת הטענות על הרכישה, ולכן מדובר "בטענות שלא בוססו כנדרש והן בגדר טענות בעלמא ובודאי שאינן שקולות כנגד העובדה שהמקרקעין במאחז הינן מקרקעין מוסדרים המצויים בבעלות תושבים פלסטיניים".
המדינה טוענת עוד כי למרות שאת התשתיות של המאחז ביצעה המועצה האזורית מטה בנימין, מכספי משרד השיכון, למעט חיבור חשמל למתקן שידור סלולרי "לא ניתנו אישורים לחיבור התשתיות במאחז". וכי "חיבור המאחז לחשמל מבוסס על החיבור של מתקן השידור וגם הוא בוצע ללא האישורים הנדרשים. ככל הנראה חיבור זה בוצע ביום 11 ביולי או בסמוך לכך. כמו כן התבצע חיבור שלא אושר כדין של המאחז למים לביוב ולטלפון".
עוד טענה המדינה כי בשנת 03 הותקנו במאחז מתקני שידור סלולריים, "על רקע קשיי הכיסוי לקליטה סלולרית בציר מספר 60 עוקף רמאללה, ובהתחשב בסיכונים הבטחוניים שבנסיעה בציר". עם זאת, "אף אתרי השידור הסלולריים הם בגדר בינוי בלתי חוקי, שכן אף שניתן להצבתם היתר לפי דיני התקשורת על ידי קמ"ט תקשורת במנהל האזרחי לא קודם לקראת הצבתם כל הליך תכנוני כמתחייב עפ"י הדין".
כאמור היום (ב) ידונו השופטים: ביניש, פרוקצ'ה ולוי בעתירה לפינוי מגרון.