חבר הכנסת אבישי ברוורמן, איש 'העבודה' תוקף את מבנה הממשלה בחריפות וקובע כי "בממשלה הזו רוב השרים לא מתאימים לתיקים שהם מחזיקים בהם. אני מתפלל ליום שבו יהיו שרים מקצועיים".
בהתייחסו לשיג והשיח הפוליטי סביב האפשרות למסירת תיק הרווחה למפלגתו אומר ברוורמן ליומן ערוץ 7 כי נראה לו שלא מדובר במשהו גדול יותר מספין נוסף מבית מדרשו של ראש הממשלה אולמרט. "אני בכלל לא בטוח שרה"מ רוצה לתת לעבודה את הרווחה. זה נראה כמו מניפולציה מבית ראש הממשלה ולא יותר. מלכתחילה חשבתי שראוי היה שניקח חמישה תיקים כלכליים ולא את תיק הביטחון. אמרתי את זה בתחילה. הלוואי ובמדינת ישראל יהיו השרים מתאימים לתיקים", חוזר ברוורמן ואומר כשהוא מוציא מכלל שרי הממשלה דווקא את שר התיירות יצחק הרצוג. לטעמו "בוז'י הרצוג מתאים למשרדו".
ח"כ ברוורמן מזכיר את הצעת החוק שהגיש יחד עם חברי הכנסת איילון וארדן לשינוי שיטת הממשל בישראל. בהצעה זו מבקשים השלושה לחייב את ראש הממשלה למנות לפחות ארבעה שרים מקצועיים בממשלתו. ברוורמן מציין את ארה"ב כדוגמא ליעילות השיטה בה הוא דוגל. שם, כך הוא מציין, את התיקים המשמעותיים מחזיקים אישים בעלי ניסיון אקדמאי בתחומם.
לשאלת היות שר הביטחון אזרח ולא איש צבא, שב ברוורמן ואומר כי "אין כל רע בשר בטחון אזרח, ראה את בן גוריון שכשהבין שהוא עומד לקראת הכרזת מדינה ובעקבותיה מלחמה לקח חופשה שבה הכשיר עצמו לכהונת שר בטחון. זאת למרות הלעג הרב שהופנה כלפיו. בתקופה הזו הוא ראיין כל אפסנאי וכל בעל תפקיד עד שהכיר את החומר כי היה ברור לו מול איזה איום תעמוד המדינה שבדרך". 
מול האיום של האויב המוסלמי אי אפשר לחיות כעם המובל בידי אנשי קומבינות. (ברוורמן)
לעומת ימי המנהיגות של העבר סבור ברוורמן ששרי ימינו אלה עסוקים אך ורק בגזירת סרטים עם כניסתם למשרדיהם ואינם עסוקים בהיכרות מעמיקה עם החומר והמשימות שלפניהם כשרים.
ברוורמן דורש מההנהגה הישראלית להוכיח התעניינות בערכי מוסר ולהציב לעצמם כמטרה את היותו של עם ישראל אור לגויים. בהתייחסו לחקירות המלוות את ההנהגה הישראלית בימים אלה אומר ברוורמן כי הוא חש בושה כשהוא משווה בין ימים אלה לימי קום המדינה. זו בושה שמדינה שבה בן גוריון זרק אלוף שהנהג שלו לקח שני שקי סוכר הפכה למדינה שנראית כמו איטליה והפכה ללעג בעולם. הכול שחיתות. אבל ההבדל הוא שבאיטליה אין חשש קיומי ולנו יש איום שכזה. צריך להבין שמסוכן יותר מהאיום הביטחוני הוא האיום מהשפל המוסרי והשחיתות".
ברוורמן מוסיף ואומר כי "מול האיום של האויב המוסלמי אי אפשר לחיות כעם המובל בידי אנשי קומבינות. אם הכול זה חומר והכול זה יצר ולא מטרה להיות אור לגויים אז יגיד האזרח הצעיר מה לי להישאר כאן, אלך לי לניו יורק".