בסוגיות קצה כמו 'חופש דת וחופש מדת' "דאגתי תמיד שישב הרכב גדול. בהרבה מקרים זה לא חילוניים נגד דתיים אלא הרבה יותר עשיר ומורכב מזה", כך אומר נשיא בדימוס של בית המשפט העליון אהרון ברק בראיון פרידה לבטאון לשכת עורכי הדין.
בראיון מתייחס ברק לסוגיות דת ומדינה, לתחושותיו של הציבור הדתי, להתנתקות ועוד.
על השאלה כיצד לפתור את תחושת הקיפוח שחש הציבור הדתי בהחלטות בסוגיות קצה אלו, תהה ברק: "איזה קיפוח? הם מיעוט בחברה ורוצים להיות רוב בבית המשפט? אני לא מבין איזו תיאוריה פוליטית מביאה לזה". ברק הוסיף כי "בית המשפט העליון לא מייצג את החברה הישראלית אבל משקף את החברה הישראלית ואת ערכיה".
על חוק פינוי פיצוי אומר ברק: "פינוי פיצוי זה משהו יחיד מסוגו. הוא לא סוגיית קצה. הוא משהו שבו נשברו כל הכלים מבחינת החשיבה. זה כמו שבגין היה אומר: על ירושלים נוותר? תשכח ימיני. זה לא נכנס לתוך האיזונים הרגילים".
התקשורת היא מדיום שיש לו השפעה אדירה על איך החלטה של בית המשפט נספגת בעם, אומר ברק. "אתה יכול לתת החלטה שניתוח אובייקטיבי שלה אומר שכולה רוויה חמלה ואהבה לדת כמו שפסק הדין שלי על רחוב בר אילן היה, אבל התקשורת הביאה את זה כפסק דין אנטי דתי. התקשורת חשובה מבחינה הזו ואנחנו לא יודעים להתמודד עם זה...בכל העולם יש אותן הבעיות. אני משוחח עם נשיאים של בתי משפט אחרים, יש להם אותן בעיות".
על השאלה האם יסכים לנהל את המו"מ לשלום עם הפלשתינים ומדינות ערב? השיב ברק: never say never . אני לא יודע מה תהיה התגובה שלי כשתבוא הצעה קונקרטית. היו הצעות כאלה במשך השנים, שלא התממשו. אבל אני יכול לומר שהאוירה הכללית שבה אני חי היא שאני את חלקי לעם ולמדינה תרמתי 31 שנה ויותר... שמעתי אנשים אומרים: 'למה הוא לא מתמודד על תפקיד נשיא המדינה?' אני חושב שיכולתי לתרום לתפקיד זה. אבל מספיק, אין לי את התאוה השלטונית, אף פעם לא היתה לי. אבל כנגד הרצון שלי להיות עם עצמי, עומד תמיד השיקול הציבורי. אנחנו חוזרים לבעיית האיזון. אז כשתבוא איזו הצעה קונקרטית ברורה עם מדיניות ברורה, אני אשקול אותה".
"במרכז ההויה שלי, במרכז החשיבה שלי עומד האדם ויחסי אנוש, הערכה כלפי אדם, כל אדם, היא מרכזית אצלי", אמר ברק כשהוא מתייחס לטענות לפיהן אנשים אינם חשובים לו ויחסו אליהם 'אינסטרומנטלי'. "תפיסתי אינה אינסטרומנטלית. דוקא כשישנם אנשים שאני לא זקוק להם, משום שהם פרשו למשל. ביודעי שמכיון שהם פרשו לא מתעניינים בהם, אני מתחיל להתענין בהם....כשהתקיפו שופטים בעתונות הייתי מטלפן ואומר להם לא נורא, קבלו את זה בפרופורציה. הקדשתי המון זמן לשופטים גם כאשר חיבקתי את הנשיא קצב, לא עשיתי את זה משום שאני זקוק לנשיא, אלא משום שריחמתי על הנשיא. פחדתי שהוא יתקע לעצמו כדור בראש, וזה חבל"
ברק התייחס בראיון להשקפתו. לשאלה האם יש בו אמונה שאחרי המוות יש איזה המשכיות? והוא השיב: "לא ולא. שום אמונה. מצידי אפשר את הגוויה שלי לשרוף ולפזר את העשן. אני חושב במונחים הסטוריים במובן זה שדברים רבים שאני כתבתי ועשיתי באו כדי להניח תשתית שעליה תיבנה החברה שלנו בעתיד ותהיה טובה יותר. לכן גם אמרתי כשפרשתי שאני רץ למרחקים ארוכים... העתיד של מדינת ישראל, של עם ישראל חשוב לי. זה חלק מהאני. אני מרגיש את עצמי בחוליה בשרשרת של יהודים. כחוליה בשרשרת של שופטים וכל אחת מהשרשרות האלה חשוב לי. לא כדי לקבל איזשהן טובות הנאה בעולם הזה ולא משום שאני מאמין בעולם הבא. אין עולם הבא, אני לא מאמין בזה. אם זה יבוא, זה יהיה צ'ופר. לא בשביל זה אני פועל".