הזנחתם של עקורי גוש קטיף חורגת אל מעבר לגבולות הפוליטיים. סיוע מפתיע מקבלים היום עקורי גוש קטיף משלושים אנשי רוח המשויכים לשמאל הישראלי ודורשים לחדול מההזנחת הטיפול בהם.
בעצומה עליה חתומים האישים נכתב "אנו תובעים מממשלת ישראל להפסיק מיידית את ההזנחה של ציבור המפונים מגוש קטיף וצפון השומרון. בעת הצורך, ממשלה רשאית לפנות שטחים ואף לעקור ישובים, אך היא גם חייבת להגן על זכויותיהם הפגועות של האזרחים המפונים, לפצותם ולשקמם. זו הערבות ההדדית שאנו כולנו חבים בה, זה צו המוסר והלב, זה צו החוק, זה האני מאמין של הדמוקרטיה".
אנשי השמאל ממשיכים וכותבים "מתיישבי גוש קטיף וצפון השומרון פונו מיישוביהם למען כולנו. חרף זאת, שנה וחמישה חודשים חלפו מאז הפינוי ועדיין אלפי המפונים מוזנחים במגורי ביניים באתרי הקראווילות. אין להם ישובים של קבע, האבטלה גואה, הקהילות מתרופפות, האבדן צורב ואין לאלפי המפונים קרקע יציבה להיקלט בה. האם לא למדנו מהניסיון? האם שכחנו שמחנות פליטים מוכי אבטלה הם פצצה חברתית מתקתקת? אנו מביטים על מצוקת אחינו, כואבים אותה ומוחים על מצבם. הזנחת המפונים מגוש קטיף כעת עשויה לשמוט את הלגיטימציה מהמדינה אם תחליט לבצע מהלכים דומים בעתיד".
"פינינו אותם בנחישות, מגיע להם שנדאג לזכויותיהם ברגישות".
על העצומה חתומים האישים הבאים, מתחומי האקדמיה, הצבא והרוח:
א.ב יהושע, חווה פנחס כהן, סמי מיכאל, איתן בן אליהו, חיים באר, עוזי דיין, אלי עמיר, יהושע סובול, עליזה לביא, אריה לובה אליאב, יוסי שריד, עליזה שנהר, במבי שלג, יצחק בן ישראל, עמוס עוז, גדי טאוב, ירון לונדון, עמירם לוין, גילה אלמגור, מוסי רז, פניה עוז-זלצברגר, ג'נט אביעד, מירה מגן, צביה ולדן, דויד גרוסמן, מנואלה דבירי, רות קלדרון, דורון אלמוג, ניסים קלדרון ושולמית אלוני .
בתגובה לעצומה אומרים אנשי ועד העקורים "אנו מודים לחותמי העצומה, לסופרים, לאלופים ולאישי הציבור שבחרו לבטא את מחאתם על הזנחתנו שחור על גבי לבן, בפומבי ובפניה ישירה לממשלת ישראל. אנו מקווים שדבריהם יעירו מהתרדמת, מהאדישות ולעיתים מההתנכרות את המופקדים במדינת ישראל על שיקום קהילותינו".
אנשי הועד כותבים: "חרף ההזנחה, איננו מרכינים ראש, איננו מפסיקים לרגע לפעול ונמשיך להיות ציבור יצרני כבעבר, כל שאנו מבקשים הוא שישיבו לנו את אדמתנו הגזולה. לצד תודתנו על תמיכתכם נבקש להבהיר שכיום ברור אף יותר מבעבר שאין תכלית שיכולה להצדיק עקירה של קהילות מאדמתן, לא מבחינה מוסרית, לא מבחינה ציונית, לא מבחינה ביטחונית ולא מבחינה יהודית".
העקורים "קוראים למנהיגי ישראל הקשיבו לדבר הציבור, הישמעו לצו המוסר, מלא את חובתכם, הביאו לאלתר לשיקום קהילותינו, בבתי קבע, באדמות לחקלאות, בתעסוקה, בחינוך וברווחה. יפה שנה אחת קודם!"
בעצומה עליה חתומים האישים נכתב "אנו תובעים מממשלת ישראל להפסיק מיידית את ההזנחה של ציבור המפונים מגוש קטיף וצפון השומרון. בעת הצורך, ממשלה רשאית לפנות שטחים ואף לעקור ישובים, אך היא גם חייבת להגן על זכויותיהם הפגועות של האזרחים המפונים, לפצותם ולשקמם. זו הערבות ההדדית שאנו כולנו חבים בה, זה צו המוסר והלב, זה צו החוק, זה האני מאמין של הדמוקרטיה".
אנשי השמאל ממשיכים וכותבים "מתיישבי גוש קטיף וצפון השומרון פונו מיישוביהם למען כולנו. חרף זאת, שנה וחמישה חודשים חלפו מאז הפינוי ועדיין אלפי המפונים מוזנחים במגורי ביניים באתרי הקראווילות. אין להם ישובים של קבע, האבטלה גואה, הקהילות מתרופפות, האבדן צורב ואין לאלפי המפונים קרקע יציבה להיקלט בה. האם לא למדנו מהניסיון? האם שכחנו שמחנות פליטים מוכי אבטלה הם פצצה חברתית מתקתקת? אנו מביטים על מצוקת אחינו, כואבים אותה ומוחים על מצבם. הזנחת המפונים מגוש קטיף כעת עשויה לשמוט את הלגיטימציה מהמדינה אם תחליט לבצע מהלכים דומים בעתיד".
"פינינו אותם בנחישות, מגיע להם שנדאג לזכויותיהם ברגישות".
על העצומה חתומים האישים הבאים, מתחומי האקדמיה, הצבא והרוח:
א.ב יהושע, חווה פנחס כהן, סמי מיכאל, איתן בן אליהו, חיים באר, עוזי דיין, אלי עמיר, יהושע סובול, עליזה לביא, אריה לובה אליאב, יוסי שריד, עליזה שנהר, במבי שלג, יצחק בן ישראל, עמוס עוז, גדי טאוב, ירון לונדון, עמירם לוין, גילה אלמגור, מוסי רז, פניה עוז-זלצברגר, ג'נט אביעד, מירה מגן, צביה ולדן, דויד גרוסמן, מנואלה דבירי, רות קלדרון, דורון אלמוג, ניסים קלדרון ושולמית אלוני .
בתגובה לעצומה אומרים אנשי ועד העקורים "אנו מודים לחותמי העצומה, לסופרים, לאלופים ולאישי הציבור שבחרו לבטא את מחאתם על הזנחתנו שחור על גבי לבן, בפומבי ובפניה ישירה לממשלת ישראל. אנו מקווים שדבריהם יעירו מהתרדמת, מהאדישות ולעיתים מההתנכרות את המופקדים במדינת ישראל על שיקום קהילותינו".
אנשי הועד כותבים: "חרף ההזנחה, איננו מרכינים ראש, איננו מפסיקים לרגע לפעול ונמשיך להיות ציבור יצרני כבעבר, כל שאנו מבקשים הוא שישיבו לנו את אדמתנו הגזולה. לצד תודתנו על תמיכתכם נבקש להבהיר שכיום ברור אף יותר מבעבר שאין תכלית שיכולה להצדיק עקירה של קהילות מאדמתן, לא מבחינה מוסרית, לא מבחינה ציונית, לא מבחינה ביטחונית ולא מבחינה יהודית".
העקורים "קוראים למנהיגי ישראל הקשיבו לדבר הציבור, הישמעו לצו המוסר, מלא את חובתכם, הביאו לאלתר לשיקום קהילותינו, בבתי קבע, באדמות לחקלאות, בתעסוקה, בחינוך וברווחה. יפה שנה אחת קודם!"