ביום א\' תתבקש הממשלה לאשר קיצוץ של 6.15 מיליארד ש\"ח בתקציב המדינה לשנת 2002, וכן לשנות את יעד הצמיחה מ-4% ל-2% בלבד. עוד תתבקש הממשלה להעלות את יעד הגרעון ל-3% . כך סוכם בישיבה שכינסו אתמול ראש הממשלה אריאל שרון ושר האוצר סילבן שלום עם חלק מראשי סיעות הקואליציה, וזאת לקראת אישור תקציב המדינה לשנת 2002 בכנסת, הליך שאמור להסתיים עד לסוף חודש זה.
מנכ\"ל משרד האוצר אוהד מראני אמר כי תיקון התקציב עכשיו נועד למנוע משבר נוסף בעתיד, וכי אם התיקונים יבוצעו אזי במחצית השנייה של 2002 יוכל המשק הישראלי להיכנס למסלול של צמיחה.
עם זאת מראני אמר כי הוא אינו יכול להתחייב כיום שלא יהיו קיצוצים נוספים במהלך השנה הבאה.
מנכ\"ל האוצר ציין כי אין כוונה להטיל מסים חדשים, אלא לפעול לריסון הגידול בהוצאות הממשלה.
\"לבה של ההצעה שלנו הוא ריסון, הקפאה בעליית רמת החיים. הכיוון אינו צריך להיות בהעלאת מסים\", אמר. מראני הוסיף כי אין זה סביר שכאשר המשק נמצא במיתון הממשלה תגדיל את הוצאותיה.
החשב הכללי באוצר ניר גלעד אמר כי בשנת 2001 צפוי הגירעון בתקציב המדינה להגיע ל-4.1% מהתמ\"ג (תוצר מקומי גולמי), וזאת בשל ירידה חדה בהכנסות המדינה. הוא הוסיף כי שיעור הגירעון הגלום בהצעת התקציב לשנה הבאה, לאור תחזית ההכנסות המעודכנת, עלול להיות אף גבוה יותר ולהגיע ל-4.3% מהתמ\"ג.
שיעור גירעון זה יחייב את הממשלה לגייס הון בהיקף גדול מאד בשוק ההון המקומי, וכך לגרום עלייה חדה בחוב הלאומי ולעליית הריבית, וכתוצאה מכך יקטנו ההשקעות במשק וייפגעו הסיכויים לחזור למסלול הצמיחה. לשם כך מציעים באוצר לקבוע את יעד הגירעון ל-3%, ובד בבד לקצץ 6.15 מיליארד ש\"ח מתקציב המדינה.
החשב הכללי מסר כי עקב המיתון פחתו הכנסות המדינה ב-15 מיליארד שקל.
לדברי מנהל המכס והמע\"מ איתן רוב, הירידה בהכנסות ממסים הייתה במחצית השניה של 2001 דרמטית בכל הענפים: במסי הקנייה, במכס ובמע\"מ. הדבר בא לידי ביטוי גם בגידול במספר הצ\'קים החוזרים לרשויות המס, ובהגשת דו\"חות מבלי לשלם אותם.
ראשי משרד האוצר סירבו להיכנס לפרטי התוכנית בהצעות האוצר לקיצוץ בתקציב המדינה. המנכ\"ל מראני מסר כי לשרים יוגשו חלופות אחדות לקיצוצים, וכי הממשלה תתכנס ביום ד\' בשבוע הבא
לישיבה נוספת מיוחדת, כדי לאשר את הקיצוץ הנוסף בתקציב 2002.
ככל הנראה הקיצוץ יהיה בכל משרדי הממשלה, לרבות תקציב הביטחון ובתשלומי קצבאות.
מנכ\"ל משרד האוצר אוהד מראני אמר כי תיקון התקציב עכשיו נועד למנוע משבר נוסף בעתיד, וכי אם התיקונים יבוצעו אזי במחצית השנייה של 2002 יוכל המשק הישראלי להיכנס למסלול של צמיחה.
עם זאת מראני אמר כי הוא אינו יכול להתחייב כיום שלא יהיו קיצוצים נוספים במהלך השנה הבאה.
מנכ\"ל האוצר ציין כי אין כוונה להטיל מסים חדשים, אלא לפעול לריסון הגידול בהוצאות הממשלה.
\"לבה של ההצעה שלנו הוא ריסון, הקפאה בעליית רמת החיים. הכיוון אינו צריך להיות בהעלאת מסים\", אמר. מראני הוסיף כי אין זה סביר שכאשר המשק נמצא במיתון הממשלה תגדיל את הוצאותיה.
החשב הכללי באוצר ניר גלעד אמר כי בשנת 2001 צפוי הגירעון בתקציב המדינה להגיע ל-4.1% מהתמ\"ג (תוצר מקומי גולמי), וזאת בשל ירידה חדה בהכנסות המדינה. הוא הוסיף כי שיעור הגירעון הגלום בהצעת התקציב לשנה הבאה, לאור תחזית ההכנסות המעודכנת, עלול להיות אף גבוה יותר ולהגיע ל-4.3% מהתמ\"ג.
שיעור גירעון זה יחייב את הממשלה לגייס הון בהיקף גדול מאד בשוק ההון המקומי, וכך לגרום עלייה חדה בחוב הלאומי ולעליית הריבית, וכתוצאה מכך יקטנו ההשקעות במשק וייפגעו הסיכויים לחזור למסלול הצמיחה. לשם כך מציעים באוצר לקבוע את יעד הגירעון ל-3%, ובד בבד לקצץ 6.15 מיליארד ש\"ח מתקציב המדינה.
החשב הכללי מסר כי עקב המיתון פחתו הכנסות המדינה ב-15 מיליארד שקל.
לדברי מנהל המכס והמע\"מ איתן רוב, הירידה בהכנסות ממסים הייתה במחצית השניה של 2001 דרמטית בכל הענפים: במסי הקנייה, במכס ובמע\"מ. הדבר בא לידי ביטוי גם בגידול במספר הצ\'קים החוזרים לרשויות המס, ובהגשת דו\"חות מבלי לשלם אותם.
ראשי משרד האוצר סירבו להיכנס לפרטי התוכנית בהצעות האוצר לקיצוץ בתקציב המדינה. המנכ\"ל מראני מסר כי לשרים יוגשו חלופות אחדות לקיצוצים, וכי הממשלה תתכנס ביום ד\' בשבוע הבא
לישיבה נוספת מיוחדת, כדי לאשר את הקיצוץ הנוסף בתקציב 2002.
ככל הנראה הקיצוץ יהיה בכל משרדי הממשלה, לרבות תקציב הביטחון ובתשלומי קצבאות.