מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו לרגל יום המשפחה עולה, כי 1.65 מיליון משפחות חיות בישראל, במשפחה ישראלית ממוצעת ישנן 3.7 נפשות, בכמחצית מהמשפחות זוג הורים וילדים עד גיל 17, כ-93 אלף משפחות (6%) הן חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, כ-97% מהזוגות בישראל הם זוגות נשואים והיתר (3%), הם זוגות החיים יחד ללא נשואים.
הרכב המשפחות בישראל שונה בין קבוצות אוכלוסייה שונות: באוכלוסייה הערבית אחוז גבוה יותר (71%) של משפחות שבהן זוג הורים וילדים עד גיל 17, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (47%). באוכלוסייה היהודית אחוז גבוה יותר של משפחות בהן בני זוג בלבד (26%) ומשפחות חד-הוריות (כ- 13%), בהשוואה לאוכלוסייה הערבית (כ- 10% ו- 9% בהתאמה).
שכיחות גבוהה יחסית יותר של זוגות ללא ילדים ניתן למצוא ביישובים העירוניים (כ-24% מהמשפחות הן של זוגות ללא ילדים), בהשוואה ליישובים כפריים (כ-17% מהמשפחות). מבין היישובים העירוניים, בערים המונות מעל 100 אלף תושבים, נמצא אחוז הזוגות ללא ילדים הגבוה ביותר-27% לעומת 23% בכלל הארץ.
בערים תל אביב-יפו, חיפה, רמת גן ובת ים אחוז הזוגות ללא ילדים מתוך כלל המשפחות גבוה במיוחד- מעל 30%.
חלקם היחסי של זוגות עם ילדים עד גיל 17 עומד על כ- 51% מכלל המשפחות בישראל. אולם, שכיחותם היחסית גבוהה יותר ביישובים עירוניים קטנים (65% ביישובים המונים 2,000-9,999 תושבים) וביישובים כפריים (63%), בהשוואה ליישובים העירוניים הגדולים המונים יותר מ- 100,000 תושבים (44% בלבד).
מבין היישובים המונים יותר מ- 100,000 תושבים, בערים תל אביב-יפו, חיפה, רמת גן ובת ים חלקן היחסי של הזוגות עם ילדים עד גיל 17 הוא הנמוך ביותר, בין 34% ל-37% בלבד. האחוז הגבוה ביותר של משפחות כאלה נמצא בערים בני ברק-58% וירושלים-55%.
גודל משפחה
בשנת 2005 המשפחה הישראלית כללה בממוצע 3.7 נפשות. עקב שיעורי פריון נמוכים יותר, המשפחה היהודית קטנה מזו הערבית: 3.5 נפשות בממוצע במשפחה היהודית ו- 4.9 נפשות בממוצע במשפחה הערבית.
יותר משליש מן המשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר (36%), פי 4 מאחוז משפחות אלה בקרב האוכלוסייה היהודית (9%).
מבין 14 הערים הגדולות בישראל המונות מעל 100 אלף תושבים, בערים בני ברק וירושלים ממוצע הנפשות למשפחה הוא הגדול ביותר- 4.5 ו-4.2 בהתאמה. בירושלים ממוצע הנפשות במשפחה יהודית הנו 3.9 ובמשפחה הערבית 4.8, כמעט נפש אחת יותר בממוצע למשפחה.
לעומת זאת בערים תל אביב-יפו, חיפה ובת ים ממוצע הנפשות למשפחה הוא מן הנמוכים ביותר, כ-3 נפשות.
מספר ילדים במשפחה
המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 (למשפחה עם ילדים עד גיל זה) בשנת 2005 עמד על 2.3. במשפחה היהודית המספר נמוך יותר מאשר בקרב האוכלוסייה הערבית (2.2 ו- 3.0 בהתאמה).
שכיחותן היחסית של המשפחות הערביות עם ארבעה ילדים ויותר עד גיל 17, גבוה כמעט פי 3 בהשוואה לשיעורן בקרב האוכלוסייה היהודית.
הערים בני ברק וירושלים הנן בעלות ממוצע ילדים עד גיל 17 למשפחה הגבוה ביותר. בירושלים ממוצע הילדים עד גיל 17 במשפחות היהודיות נמוך מעט מזה שבמשפחות הערביות.
מבין 14 הערים הגדולות בישראל המונות מעל 100 אלף תושבים, בת ים, חיפה, חולון וראשון לציון מתאפיינות בממוצע הילדים עד גיל 17 הנמוך ביותר למשפחה.
משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17
בשנת 2005 היו כ- 93 אלף משקי בית של משפחות חד-הוריות (לעומת 99 אלף משפחות חד-הוריות בשנת 2004) עם ילדים עד גיל 17 ובהם 154.8 אלף ילדים.
המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 במשפחות חד הוריות הנו 1.7, בהשוואה ל-2.4 במשפחות עם שני הורים. בראש 91% מן המשפחות החד-הוריות עומדת אישה.
במעל מחצית (59%) מהמשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 עומד בראש המשפחה הורה גרוש/ה, 13% אלמן/ה, 13% רווק/ה (כמעט כולן נשים יהודיות) והיתר – נשואים אך חיים בנפרד (כ- 15%).
בחמש השנים האחרונות גדל מספר האמהות החד-הוריות הרווקות בכ-40%, מ-8.4 אלף בשנת 2000 ל-11.7 אלף בשנת 2005. חלקן היחסי מכלל המשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 גדל מ- 10% בשנת 2000 ל- 12% בשנת 2005.
משפחות עולים
בכ- 340 אלף משפחות בישראל יש לפחות עולה אחד שעלה משנת 1990 ואילך, מהן ב-274 אלף משפחות (81%) העולה הוא מבריה"מ לשעבר.
המשפחות שבהן עולים מבריה"מ (לשעבר) קטנות - גודלן 2.9 נפשות בממוצע, לעומת 3.5 נפשות בממוצע לכלל המשפחות היהודיות. מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 במשפחות העולים הוא 1.6, לעומת 2.2 בכלל המשפחות היהודיות עם ילדים.
אחוז המשפחות החד הוריות גבוה יותר בקרב משפחות בהן עולים מבריה"מ לשעבר (20%) מאשר בכלל המשפחות היהודיות (13%), ואחוז המשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 הוא 9% במשפחות בהן עולים מבריה"מ לשעבר לעומת 6% בכלל המשפחות היהודיות.
צפיפות דיור
צפיפות הדיור ממשיכה לרדת ב - 2005, 51.4% גרו בצפיפות של פחות מנפש לחדר. ממוצע חדרים לנפש יורד ככל שעולה מספר הנפשות במשק הבית: אצל יהודים ממוצע חדרים של 2.69 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.55 במשקי בית של 7 נפשות ויותר. אצל הערבים, ממוצע חדרים של 2.38 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.46 במשקי בית של 7 נפשות ויותר.
במשקי בית יהודים -ממוצע נפשות לחדר ב - 2005 היה - 0.85 . במשקי בית ערבים ממוצע נפשות לחדר הגיע ל - 1.40 ( מוסלמים- 1.47 , נוצרים- 1.15, דרוזים -1.21) .
הרכב המשפחות בישראל שונה בין קבוצות אוכלוסייה שונות: באוכלוסייה הערבית אחוז גבוה יותר (71%) של משפחות שבהן זוג הורים וילדים עד גיל 17, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (47%). באוכלוסייה היהודית אחוז גבוה יותר של משפחות בהן בני זוג בלבד (26%) ומשפחות חד-הוריות (כ- 13%), בהשוואה לאוכלוסייה הערבית (כ- 10% ו- 9% בהתאמה).
שכיחות גבוהה יחסית יותר של זוגות ללא ילדים ניתן למצוא ביישובים העירוניים (כ-24% מהמשפחות הן של זוגות ללא ילדים), בהשוואה ליישובים כפריים (כ-17% מהמשפחות). מבין היישובים העירוניים, בערים המונות מעל 100 אלף תושבים, נמצא אחוז הזוגות ללא ילדים הגבוה ביותר-27% לעומת 23% בכלל הארץ.
בערים תל אביב-יפו, חיפה, רמת גן ובת ים אחוז הזוגות ללא ילדים מתוך כלל המשפחות גבוה במיוחד- מעל 30%.
חלקם היחסי של זוגות עם ילדים עד גיל 17 עומד על כ- 51% מכלל המשפחות בישראל. אולם, שכיחותם היחסית גבוהה יותר ביישובים עירוניים קטנים (65% ביישובים המונים 2,000-9,999 תושבים) וביישובים כפריים (63%), בהשוואה ליישובים העירוניים הגדולים המונים יותר מ- 100,000 תושבים (44% בלבד).
מבין היישובים המונים יותר מ- 100,000 תושבים, בערים תל אביב-יפו, חיפה, רמת גן ובת ים חלקן היחסי של הזוגות עם ילדים עד גיל 17 הוא הנמוך ביותר, בין 34% ל-37% בלבד. האחוז הגבוה ביותר של משפחות כאלה נמצא בערים בני ברק-58% וירושלים-55%.
גודל משפחה
בשנת 2005 המשפחה הישראלית כללה בממוצע 3.7 נפשות. עקב שיעורי פריון נמוכים יותר, המשפחה היהודית קטנה מזו הערבית: 3.5 נפשות בממוצע במשפחה היהודית ו- 4.9 נפשות בממוצע במשפחה הערבית.
יותר משליש מן המשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר (36%), פי 4 מאחוז משפחות אלה בקרב האוכלוסייה היהודית (9%).
מבין 14 הערים הגדולות בישראל המונות מעל 100 אלף תושבים, בערים בני ברק וירושלים ממוצע הנפשות למשפחה הוא הגדול ביותר- 4.5 ו-4.2 בהתאמה. בירושלים ממוצע הנפשות במשפחה יהודית הנו 3.9 ובמשפחה הערבית 4.8, כמעט נפש אחת יותר בממוצע למשפחה.
לעומת זאת בערים תל אביב-יפו, חיפה ובת ים ממוצע הנפשות למשפחה הוא מן הנמוכים ביותר, כ-3 נפשות.
מספר ילדים במשפחה
המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 (למשפחה עם ילדים עד גיל זה) בשנת 2005 עמד על 2.3. במשפחה היהודית המספר נמוך יותר מאשר בקרב האוכלוסייה הערבית (2.2 ו- 3.0 בהתאמה).
שכיחותן היחסית של המשפחות הערביות עם ארבעה ילדים ויותר עד גיל 17, גבוה כמעט פי 3 בהשוואה לשיעורן בקרב האוכלוסייה היהודית.
הערים בני ברק וירושלים הנן בעלות ממוצע ילדים עד גיל 17 למשפחה הגבוה ביותר. בירושלים ממוצע הילדים עד גיל 17 במשפחות היהודיות נמוך מעט מזה שבמשפחות הערביות.
מבין 14 הערים הגדולות בישראל המונות מעל 100 אלף תושבים, בת ים, חיפה, חולון וראשון לציון מתאפיינות בממוצע הילדים עד גיל 17 הנמוך ביותר למשפחה.
משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17
בשנת 2005 היו כ- 93 אלף משקי בית של משפחות חד-הוריות (לעומת 99 אלף משפחות חד-הוריות בשנת 2004) עם ילדים עד גיל 17 ובהם 154.8 אלף ילדים.
המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 במשפחות חד הוריות הנו 1.7, בהשוואה ל-2.4 במשפחות עם שני הורים. בראש 91% מן המשפחות החד-הוריות עומדת אישה.
במעל מחצית (59%) מהמשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 עומד בראש המשפחה הורה גרוש/ה, 13% אלמן/ה, 13% רווק/ה (כמעט כולן נשים יהודיות) והיתר – נשואים אך חיים בנפרד (כ- 15%).
בחמש השנים האחרונות גדל מספר האמהות החד-הוריות הרווקות בכ-40%, מ-8.4 אלף בשנת 2000 ל-11.7 אלף בשנת 2005. חלקן היחסי מכלל המשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 גדל מ- 10% בשנת 2000 ל- 12% בשנת 2005.
משפחות עולים
בכ- 340 אלף משפחות בישראל יש לפחות עולה אחד שעלה משנת 1990 ואילך, מהן ב-274 אלף משפחות (81%) העולה הוא מבריה"מ לשעבר.
המשפחות שבהן עולים מבריה"מ (לשעבר) קטנות - גודלן 2.9 נפשות בממוצע, לעומת 3.5 נפשות בממוצע לכלל המשפחות היהודיות. מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 במשפחות העולים הוא 1.6, לעומת 2.2 בכלל המשפחות היהודיות עם ילדים.
אחוז המשפחות החד הוריות גבוה יותר בקרב משפחות בהן עולים מבריה"מ לשעבר (20%) מאשר בכלל המשפחות היהודיות (13%), ואחוז המשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 הוא 9% במשפחות בהן עולים מבריה"מ לשעבר לעומת 6% בכלל המשפחות היהודיות.
צפיפות דיור
צפיפות הדיור ממשיכה לרדת ב - 2005, 51.4% גרו בצפיפות של פחות מנפש לחדר. ממוצע חדרים לנפש יורד ככל שעולה מספר הנפשות במשק הבית: אצל יהודים ממוצע חדרים של 2.69 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.55 במשקי בית של 7 נפשות ויותר. אצל הערבים, ממוצע חדרים של 2.38 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.46 במשקי בית של 7 נפשות ויותר.
במשקי בית יהודים -ממוצע נפשות לחדר ב - 2005 היה - 0.85 . במשקי בית ערבים ממוצע נפשות לחדר הגיע ל - 1.40 ( מוסלמים- 1.47 , נוצרים- 1.15, דרוזים -1.21) .