עורך דין דוד פייל, המטפל בעניינו של תינוק מבני ברק אשר נולד עם נכויות קשות למרות שבבדיקות האולטרסאונד לא גילו הרופאים דבר, טוען כי הוא מתקשה לזכות במשפט הוגן. זאת לדבריו כיון שההורים הבאים מרקע של מצוקה כלכלית, מתקשים לגדל את הילד הנכה, ואינם מסוגלים לשאת בהוצאות המימון העומדות על 50 אלף ש"ח רק לשם מימון חוות דעת המומחים.
המשפחה שתבעה את הרופא ואת קופת החולים, ביקשה פטור ממימון ההוצאות, אך מאז הטיפול בתיק מושהה בסחבת יוצאת דופן. למרות שהלידה ארעה ב-2003, והתביעה הוגשה ב-2005, הדיון הראשון בתיק נדחה רק לסוף 2007. תהליך הטיפול האיטי מעורר שאלה האם מתפתחת בישראל מערכת משפט לעשירים ומערכת משפט לעניים.
השתלשלות העניינים התחילה כאשר אמו של התינוק ניגשה בעת ההיריון לכל הבדיקות התקופתיות כחוק, ורופא האולטרסאונד שבדק אותה קבע חד משמעית כי לבו של העובר ושתי כליותיו תקינים. בעת הלידה גילו ההורים מספר מומים אותם נושא התינוק ובבדיקות נוספות התגלה כי הילד נושא כליה אחת בלבד, סובל מפגם בלבו, ועד.
ההורים החליטו לתבוע את הרופא ואת קופת החולים על הרשלנות הרפואית בסיועו של עו"ד דוד פייל המתמחה בטיפול במקרים של רשלנות רפואית. אך עתה ציפו להם תחלואי הסחבת של מערכת המשפט, והדיון בתביעתם נדחה בשנית – והוא אמור להתחיל כחמש שנים לאחר הלידה, אם לא יידחה שוב.
לדברי עורך הדין פייל התובעים מגיעים ממשפחה קשת יום שנקלעה לסיטואציה בלתי אפשרית, ולכן "דחיית המשפט בתיק זה גורמת להם לעוול נורא וללא כל הצדקה" הוא מוסיף כי "דחיית המשפט נעשתה אולי בהתאם ליומנו של בית המשפט, אולם, במקרה זה, היה צריך בית המשפט להתחשב בעילה לתביעה ולנסות לעזור לתובעים, שנקלעו לסיטואציה קשה מנשוא".
עורך הדין פייל שלח מכתב לשרת המשפטים ציפי לבני בבקשה להקל על סבלם של משפחות מעוטות יכולת ולבטל את הצורך בהוצאות עבור חוות דעת רפואית, בתביעות על רשלנות רפואית, שיוצרת מצב של אפליה משפטית בין עשירים ועניים.
להלן מכתבו של עו"ד פייל, כפי שכתב לשרת המשפטים:
"בשנים האחרונות אני ועמיתיי עורכי הדין נתקלים בתופעה קשה החוזרת על עצמה בתדירות הולכת וגוברת. יותר ויותר אזרחים שנפגעו בריאותית ואשר מעונינים לתבוע פיצויים בבית המשפט, נתקלים בחומה בלתי עבירה בדמות החובה לצרף חוות דעת מומחה לכתב התביעה.
תופעה זו מקורה בתקנות סדר הדין האזרחי הדורשות מתובע במשפט להוכיח טענות מתחום הרפואה על ידי צירוף חוות דעת מומחה. התקנות אמנם מתירות לשופט לחרוג מהכלל במקרים חריגים אך מספר הפעמים שנעשה שימוש בסמכות זו הוא זעום.
3. קיימות תביעות רבות שלצורך הגשתן על התובע להצטייד ביותר מחוות דעת אחת. כך למשל בתביעות רשלנות רפואית יש צורך להוכיח הן את עצם הרשלנות והן את הנזק שנגרם שעשוי לכלול מספר תחומים רפואיים. המשמעות היא מספר לא מבוטל של חוות דעת שכל אחת מהן עולה בין 1,000$ ל 5,000$.
כתוצאה מכך נמנעת ממאות עד אלפי תובעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, זכות הגישה לבתי המשפט מדי שנה וזאת מפני שמצבם הכלכלי אינו מאפשר מימון חוות דעת רפואית.
להבדיל מהדין הפלילי בו המדינה מתחייבת להעניק הגנה לכלל אזרחיה, וגם העניים שבהם - בדמותה של הסנגוריה הציבורית, בתחום האזרחי ממעטת המדינה להשתתף בהוצאות התובעים ובוודאי שאין השתתפות במימון חוות דעת – וכך נותרים כאמור רבים מהם ללא סעד, בעוד מי שפגע בהם ואמור לפצותם, חומק מעונש.
כך למשל הגיעה למשרדי, תביעה של בני זוג אשר בנם נולד עם פגמים קשים ביותר. התינוק נולד פגום לאחר שנעשו בו בדיקות אולטרסאונד כחוק. למרות שזכאותם של בני הזוג בסעד ובפיצויים נראית לכאורה בטוחה, לא מצליחים בני הזוג לממן מספר חוות דעת מומחים כנדרש מהם על ידי החוק. התביעה הוגשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובה בקשה כי בית המשפט יבוא לקראת הנתבעים ויממן בעצמו או ע"י החיוב הנתבעים את עלות חוות הדעת. ברם, כאן נתקלו התובעים בבעיה חדשה – העומס בבית המשפט המחוזי גרם לכך שהדיון הראשון בתביעה שהוגשה בנובמבר 2005 (או ליתר דיוק בבקשה למינוי מומחים רפואיים) יתקיים רק בנובמבר 2007!!!
במקרה זה ניתן לראות את העיוות באופן בולט. התובעים שידם אינה משגת מימון בדיקת האולטרסאונד הפרטית נפגעו מהרדידות של בדיקת האולטרסאונד הציבורי. כיום כאשר הם באים לבקש סעד מבית המשפט שוב הם נתקלים במחסום הכספי של מימון חוות דעת כתנאי לכניסה לבית המשפט.
נראה כי בעיה זו שמחריפה את פערי המעמדות וחוסמת משכבות חלשות ופגועות את זכות הגישה לערכאות דורשת התערבות חקיקתית ופתרון מיידי. להערכתי, יש לשנות את התקנות ולהטיל על בית המשפט לממן לפחות חלק מעלויות חוות הדעת הללו ולחלופין, להקים רשות ציבורית שתספק מומחים במחיר מסובסד, או שתשתתף במימון חוות הדעת הנדרשות לבתי המשפט".