רב אלוף במיל. דן חלוץ, שפרש מתפקידו בשבוע שעבר תובע את בנק לאומי ודורש פיצוי על הדלפת המידע אודות הוראות המכירה שהעביר לבנק במהלך היום הראשון של המלחמה בלבנון. כך מדווח ה'דה-מרקר'.
על פי הדיווח לאחר ששיגרו פרקליטיו של חלוץ להנהלת הבנק את המכתב בו נדרש הפיצוי על הפגיעה בשמו הטוב של חלוץ, ועל החריגה הבלתי חוקית לכאורה מהחובה לחשאיות הקשרים בין בנק ללקוח, התקיימה פגישה בין חלוץ לאנשי הנהלת הבנק. בפגישה זו סירבו אנשי הבנק לקבל את דרישתו של חלוץ.
כאן המקום להזכיר כי את הידיעה הראשונה על מכירת המניות של חלוץ פרסם העיתון 'מעריב' שכתב בנימה ביקורתית: "חלוץ פנה סמוך לשעה 12:00 בצהריים ביום פרוץ המלחמה למנהל ההשקעות שלו בסניף לב דיזנגוף של בנק לאומי, וביקש למכור את כל תיק ההשקעות שלו, 120 אלף שקל, אותו הוא מנהל בסניף. באותו זמן ממש רעמו התותחים בגבול הצפון, ונעשו מאמצים קדחתניים לאתר את שיירת המחבלים שחטפה את גולדווסר ורגב".
נוסח זה בו בחר העיתון מעריב היה אות הפתיחה למתקפה התקשורתית על התנהלותו של חלוץ ביום הראשון למלחמה. מאוחר יותר ניסו אנשי חלוץ למתן את התחושות לנוכח שיחת הטלפון הבנקאית והדגישו כי מדובר בשיחת טלפון אותה יזמו אנשי הבנק ולא חלוץ עצמו ועל כן אין לייחס לה זלזול של חלוץ במתרחש בגבול הצפון, אולם ניסיונות אלה לא היה כוחם יפה כדי לטהר את האווירה סביב התנהלות חלוץ.
יצוין כי בבנק לאומי ובלשכת דו"צ מסרבים לפי שעה להתייחס למידע אודות תביעתו של חלוץ את הנהלת הבנק והמגעים שהוא מקיים מולם בסוגיה.
בשיחה עם איש ערוץ 7 יגאל שוק ביומן הצהרים מותח עורך הדין יורם שפטל ביקורת חריפה על התנהלות אנשי בנק לאומי בפרשת ההדלפה, וקובע כי מדובר במעשה חמור ביותר של הפרת חובת הסודיות המתחייבת מהחוק.
עו"ד שפטל מציין כי לטעמו הכוונה בהדלפת מידע שכזה לתקשורת הייתה אך ורק לפגוע באישיותו של חלוץ, ללא כל חשיבות של המידע לציבור הרחב. לטעמו מדובר במעשה חמור ביותר. "הייתי בטוח שלא הבנק הוא שהדליף את המידע. עכשיו כשנודע שהבנק הוא שהדליף את המידע ואין הכחשה של הבנק, אז נראה לי שכלו כל הקיצין. אין כאן כל מידע שאמור היה להטיל צל על מעשיו של הרמטכ"ל. אין כאן אבק של ראיה שפעילותו הצבאית של הרמטכ"ל נעשתה מתוך השלכה על ענייניו הכספים הפרטיים. יש כאן רק זריקת בוץ. כל אחד מכפיש את כל מי שהוא לא אוהב וזו אחת הרעות החולות של החברה שלנו".
שפטל מביע תקווה שעל הבנק יושת עונש חמור מאוד על הבנק כדי למנוע הישנות מעשים שכאלה בעתיד.
על פי הדיווח לאחר ששיגרו פרקליטיו של חלוץ להנהלת הבנק את המכתב בו נדרש הפיצוי על הפגיעה בשמו הטוב של חלוץ, ועל החריגה הבלתי חוקית לכאורה מהחובה לחשאיות הקשרים בין בנק ללקוח, התקיימה פגישה בין חלוץ לאנשי הנהלת הבנק. בפגישה זו סירבו אנשי הבנק לקבל את דרישתו של חלוץ.
כאן המקום להזכיר כי את הידיעה הראשונה על מכירת המניות של חלוץ פרסם העיתון 'מעריב' שכתב בנימה ביקורתית: "חלוץ פנה סמוך לשעה 12:00 בצהריים ביום פרוץ המלחמה למנהל ההשקעות שלו בסניף לב דיזנגוף של בנק לאומי, וביקש למכור את כל תיק ההשקעות שלו, 120 אלף שקל, אותו הוא מנהל בסניף. באותו זמן ממש רעמו התותחים בגבול הצפון, ונעשו מאמצים קדחתניים לאתר את שיירת המחבלים שחטפה את גולדווסר ורגב".
נוסח זה בו בחר העיתון מעריב היה אות הפתיחה למתקפה התקשורתית על התנהלותו של חלוץ ביום הראשון למלחמה. מאוחר יותר ניסו אנשי חלוץ למתן את התחושות לנוכח שיחת הטלפון הבנקאית והדגישו כי מדובר בשיחת טלפון אותה יזמו אנשי הבנק ולא חלוץ עצמו ועל כן אין לייחס לה זלזול של חלוץ במתרחש בגבול הצפון, אולם ניסיונות אלה לא היה כוחם יפה כדי לטהר את האווירה סביב התנהלות חלוץ.
יצוין כי בבנק לאומי ובלשכת דו"צ מסרבים לפי שעה להתייחס למידע אודות תביעתו של חלוץ את הנהלת הבנק והמגעים שהוא מקיים מולם בסוגיה.
בשיחה עם איש ערוץ 7 יגאל שוק ביומן הצהרים מותח עורך הדין יורם שפטל ביקורת חריפה על התנהלות אנשי בנק לאומי בפרשת ההדלפה, וקובע כי מדובר במעשה חמור ביותר של הפרת חובת הסודיות המתחייבת מהחוק.
עו"ד שפטל מציין כי לטעמו הכוונה בהדלפת מידע שכזה לתקשורת הייתה אך ורק לפגוע באישיותו של חלוץ, ללא כל חשיבות של המידע לציבור הרחב. לטעמו מדובר במעשה חמור ביותר. "הייתי בטוח שלא הבנק הוא שהדליף את המידע. עכשיו כשנודע שהבנק הוא שהדליף את המידע ואין הכחשה של הבנק, אז נראה לי שכלו כל הקיצין. אין כאן כל מידע שאמור היה להטיל צל על מעשיו של הרמטכ"ל. אין כאן אבק של ראיה שפעילותו הצבאית של הרמטכ"ל נעשתה מתוך השלכה על ענייניו הכספים הפרטיים. יש כאן רק זריקת בוץ. כל אחד מכפיש את כל מי שהוא לא אוהב וזו אחת הרעות החולות של החברה שלנו".
שפטל מביע תקווה שעל הבנק יושת עונש חמור מאוד על הבנק כדי למנוע הישנות מעשים שכאלה בעתיד.