ועדת חוקה חוק ומשפט הצביעה היום (ד') בקריאה ראשונה על סעיף 'החוק הנורבגי' בהצעת חוק-יסוד: הכנסת (הגבלת כהונה של חבר הכנסת כשר וכסגן שר) לפיו חבר הכנסת שהתמנה לשר, שאינו ראש הממשלה או ממלא מקומו, או שהתמנה לסגן שר, תיפסק כהונתו בכנסת עם התמנותו לכהונה כשר או כסגן שר. עוד הוחלט כי מועמד לכנסת המכהן כשר או כסגן שר, שנבחר לכנסת תיפסק כהונתו בכנסת מיד לאחר שהיה לחבר הכנסת.



על פי הצעת החוק משרתו של ח"כ שהתמנה לאחד מאלה תתפנה עד שיחדל לכהן כשר או כסגן שר, או שהוא נתמנה לממלא מקום ראש הממשלה, או שהוא נקבע לכהן כראש הממשלה בפועל או שנתמנה לראש הממשלה.



כמו כן הוחלט כי יכול שימונה סגן שר מחוץ לכנסת (שאינו ח"כ), אולם, כאמור, אם יתמנה סגן שר מתוך הכנסת – יחול עליו החוק הנורבגי.



יו"ר הוועדה, פרופ' מנחם בן-ששון (קדימה) אמר בישיבה כי "מטרת 'החוק הנורבגי' הינו לחייב חברי כנסת שיתמנו לשרים בממשלה להתפטר מחברותם בכנסת ולפנות את מקומם לחברים אחרים במפלגתם. אם יבקשו השרים להתפטר מחברותם בממשלה ולחזור ולכהן כחברי כנסת מהשורה, יחויבו החברים החדשים לפנות את מקומותיהם בכנסת ולהחזירם לשרים המתפטרים".



בן-ששון הוסיף כי ואמר ש"איסור כפל כהונה בכנסת ובממשלה הוא אמצעי להגדלת העצמאות של הרשות המבצעת, אגב החלשת התלות של הממשלה בכנסת. בה במידה, עשוי חוק מעין זה לחזק את מעמדה ואת תפקודה של הכנסת ולהדגיש את תפקידה כמבקרת של פעילות הממשלה, וכפועל נגזר מכך, לחזק את מעמדן של ועדות הכנסת".