נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש נתן גיבוי לעמדת ישראל ערב המפגש המשולש, בוויכוח עם שרת החוץ האמריקנית קונדוליסה רייס – כך מגלים גורמים מדיניים בירושלים.
מבחינתה של קונדוליסה רייס, זו היתה אמורה להיות פגישה משמעותית, שבה יידונו השלבים הבאים של "מפת הדרכים", האמורים להסתיים ב"חזון הנשיא בוש לשתי מדינות". בפועל, לא רק שלא עסקו בשלבים הבאים של מפת-הדרכים, נושאי הדיון היו הדרכים להגיע לשלב הראשון של התוכנית: קבלת תנאי הקוורטט שהם הכרה של הממשלה פלשתינית בישראל, קבלת ההסכמים שנחתמו איתה – דבר שלכאורה היה אמור להיות מובן מאליו. כשחותמים הסכם מתכוונים לקיים אותו, לא? – והפסקת הטרור הפלשתיני.
מסתבר כי ערב הפיסגה התגלעו חילוקי דעות בין קונדוליסה רייס לאהוד אולמרט. רייס התעקשה שהמפגש אכן יעסוק בתנאים של הסדר הקבע, כולל נסיגה ישראלית והקמת מדינה פלשתינית – כמו שאבו-מאזן ביקש. אולמרט ניסה להסביר שבמצב הנוכחי, כאשר הפתח' והחמאס עומדים להקים ממשלה משותפת, כאשר ההסכם בין שתי התנועות, "הסכם מכה", לא מזכיר כלל הכרה במדינת ישראל או הפסקת הטרור ורק מתבטא בנוסח מעורפל על "כיבוד ההסכמים", במצב הנוכחי לא ניתן לדבר על שלבים כל-כך רחוקים. גורמים מדיניים אף רמזו לקונדוליסה רייס בעדינות ש"הסכם מכה" הוא יריקה בפרצוף שלה מצידו של אבו-מאזן, שהתחייב במפורש כי "הסכם מכה" יקבל את תנאי הקוורטט, ולא עמד בהתחייבותו.
המחלוקת הגיעה לבית-הלבן, בשיחת טלפון בין בוש ואולמרט אבל גם בצינורות דיפלומטיים אחרים, והנשיא בוש, למרבה ההפתעה, נתן גיבוי לעמדת ישראל מול עמדת שרת החוץ שלו. גם הוא השתכנע, כפי שמגלה גורם מדיני בכיר, שאבו-מאזן העדיף את השלום הפלשתיני הפנימי על פני שלום עם ישראל, ושלא ניתן במצב הנוכחי לעסוק בפרטי הסכם הקבע, אפילו תחת הכותרת "חזון הנשיא בוש לשתי מדינות". המפגש המשולש עסק בסופו של דבר בקדימונים של מפת-הדרכים – הפסקת הטרור וקבלת ההסכמים עם ישראל מצד הפלשתינים.
מבחינתה של קונדוליסה רייס, זו היתה אמורה להיות פגישה משמעותית, שבה יידונו השלבים הבאים של "מפת הדרכים", האמורים להסתיים ב"חזון הנשיא בוש לשתי מדינות". בפועל, לא רק שלא עסקו בשלבים הבאים של מפת-הדרכים, נושאי הדיון היו הדרכים להגיע לשלב הראשון של התוכנית: קבלת תנאי הקוורטט שהם הכרה של הממשלה פלשתינית בישראל, קבלת ההסכמים שנחתמו איתה – דבר שלכאורה היה אמור להיות מובן מאליו. כשחותמים הסכם מתכוונים לקיים אותו, לא? – והפסקת הטרור הפלשתיני.
מסתבר כי ערב הפיסגה התגלעו חילוקי דעות בין קונדוליסה רייס לאהוד אולמרט. רייס התעקשה שהמפגש אכן יעסוק בתנאים של הסדר הקבע, כולל נסיגה ישראלית והקמת מדינה פלשתינית – כמו שאבו-מאזן ביקש. אולמרט ניסה להסביר שבמצב הנוכחי, כאשר הפתח' והחמאס עומדים להקים ממשלה משותפת, כאשר ההסכם בין שתי התנועות, "הסכם מכה", לא מזכיר כלל הכרה במדינת ישראל או הפסקת הטרור ורק מתבטא בנוסח מעורפל על "כיבוד ההסכמים", במצב הנוכחי לא ניתן לדבר על שלבים כל-כך רחוקים. גורמים מדיניים אף רמזו לקונדוליסה רייס בעדינות ש"הסכם מכה" הוא יריקה בפרצוף שלה מצידו של אבו-מאזן, שהתחייב במפורש כי "הסכם מכה" יקבל את תנאי הקוורטט, ולא עמד בהתחייבותו.
המחלוקת הגיעה לבית-הלבן, בשיחת טלפון בין בוש ואולמרט אבל גם בצינורות דיפלומטיים אחרים, והנשיא בוש, למרבה ההפתעה, נתן גיבוי לעמדת ישראל מול עמדת שרת החוץ שלו. גם הוא השתכנע, כפי שמגלה גורם מדיני בכיר, שאבו-מאזן העדיף את השלום הפלשתיני הפנימי על פני שלום עם ישראל, ושלא ניתן במצב הנוכחי לעסוק בפרטי הסכם הקבע, אפילו תחת הכותרת "חזון הנשיא בוש לשתי מדינות". המפגש המשולש עסק בסופו של דבר בקדימונים של מפת-הדרכים – הפסקת הטרור וקבלת ההסכמים עם ישראל מצד הפלשתינים.