ועדת החינוך התארחה לישיבה במועצה להשכלה גבוהה, בישיבתה האחרונה של המועצה בהרכבה הנוכחי, ושמעה כי אין צורך באוניברסיטה נוספת באריאל, וכי פרופ' טואף: "המחיר שמשלמים על החופש האקדמי", עוד אמרו חברי המל"ג כי "אין מנוס מהעלאת שכר הלימוד".
בישיבה הוצגו נתונים על הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, לפיהם ב-1990, היו 55,000 סטודנטים לתואר ראשון, וב-2006 – כ-160,000. מנתונים נוספים שהוצגו עלה כי בסיום י"ב ב- 1997 היו כ-23,000 זכאי בגרות, וב-2005 - כ-52,000. ובאחוזים: 1997 - כ-30%, 2004 - 46%. פרופ' הרשקוביץ, סגן יו"ר המל"ג אמר כי המקורות לגידול במס' הסטודנטים הם גידול האווכלוסייה, גידול במס' זכאי הבגרות, וכן גידול בשיתוף האוכלוסייה מהמגזר החרדי והערבי.
לאחר דברי ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) על אי פתיחת אונברסיטאות בגליל ובאריאל למרות החלטת ממשלה, שאל ח"כ זאב אלקין (קדימה), האם ההתנגדות להגדיל את מספר האוניברסיטאות נובעת מסיבות תקציביות בלבד?
פרופ' יחזקאל טלר, סגן יו"ר המל"ג, ציין שהאוניבסיטאות הקיימות ערוכות לקלוט את כל המועמדים. פרופ' שלמה גרוסמן, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב, הוסיף כי "מצאנו שאין צורך באוניברסיטה נוספת כי אנו עונים על כל הצרכים במתכונת כיום. ההיפך נכון: אנו בבעיה כיצד להגיע למסה קריטית במכללות הקיימות היום בפריפריה".
ח"כ אלי גבאי (איחוד לאומי-מפד"ל) שאל בדיון, "ההשכלה הגבוהה מתוקצבת ע"י המדינה ב-5 מליארד ₪. זה הרבה כסף. במה ההשכלה הגבוהה תורמת לזהות המדינה היהודית, שזה הערך המוסף של המדינה? ההשכלה הגבוהה גם צריכה לראות לנגד עיניה יעדים חברתיים. אני מזהיר גם מפני הרוחות האנטי ציוניות והאנטי ישראליות הקיימות באוניברסיטאות... עם כל הכבוד לחופש האקדמי, גם לו חייב להיות גבול".
פרופ' טלר השיב, כי המל"ג קיימת בחברה מסויימת, ואין לצפות שההשכלה הגבוהה תתקן את מה שביה"ס לא עשה. "חינוך יהודי צריך שינתן כבר בגן ילדים. באקדמיה קיימות דיעות שונות, וצריך להיות זהירים וסובלניים".
יו"ר הועדה, ח"כ מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד) הזכיר את ישיבת הוועדה בנושא הספר "פסח של דם", שכתב פרופ' אריאל טואף, יו"ר המחלקה להסטוריה של עם ישראל באוני' בר אילן. "אחת המסקנות בדיון לנוכח פרסום ספר זה, שפגע מאוד במדינת ישראל ובכולנו, היתה שהיה רצוי להקים מנגנון של סינון אקדמי, על פרסומים של אנשי אקדמיה. אין מדובר בהגבלת החופש האקדמי, וגם לא בצנזורה".
פרופ' טלר הגיב כי "פרסומים מדעיים, המתפרסמים בעיתונים מדעיים, עוברים פיקוח אקדמי ונבדקים על המתודולוגיה של הנושא והמחקר, וכמובן לא על התוכן ולא נעשית צנזורה. עם זאת, לגבי ספר, כל אדם יכול לכתוב ולהדפיס כל העולה על רוחו, ולא ניתן למנוע זאת. כאן מדובר על מקרה אומלל של ספר שפורסם באיטליה, שאין לנו שום שליטה עליו. זה המחיר של חופש אקדמי".
מלכיאור גם שאל "מהי העמדה האידאולוגית של המל"ג לגבי תמיכה בסטודנטים ובהשכלה הגבוהה? האם נשקלת אפשרות כמו בדנמרק, ששם אין שכ"ל והמדינה תומכת בכל סטודנט ב-1,000 דולר לחודש עבור מחיה? שם, המדינה הבינה שבשיקול כלכלי נכון לעשות כך. ומה באשר לתחומי הלימוד השונים – האם המל"ג מתכוונת לכוון לחוגים כמו מדעי רוח, או להניח את הכל לשוק החפשי?"
על כך ענה פרופ' טלר כי "היינו רוצים להיות דנמרק, אך מפאת הקיצוצים, המערכת עומדת בפני קריסה טוטלית. אין מנוס מהעלאת שכר הלימוד. גם לגבי מדעי הרוח, היתה מל"ג רוצה לראות יותר סטודנטים בפקולטות אלה, ואולם אין לצפות שהמל"ג ישנה דפוסים הקיימים בחברה. הסטודנטים כדאיניקים, והולכים ללמוד תחומים שאחר כך מתגמלים יותר בשכר".