הערב ישמעו רבבות בית ישראל את קריאת המגילה. ולמחרת יערכו את סעודת פורים החגיגית במשתה יין ואכילת בשר. בימים האחרונים נערכים בבתי הספר בארץ, תערוכת תחפושות, ותלמידי בתי הספר והגנים מתחפשים כפי המנהג 'ונהפוך הוא'.
חג פורים יתקיים ביום ראשון בכל רחבי הארץ (פורים דפרזים) וביום שני בירושלים (פורים דמוקפין) ובערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון.
במוצאי שבת ישמעו רבבות בית ישראל את קריאת המגילה. ולאחר מכן יחלו חגיגות הפורים. חג פורים הנחשב אחד מהחגים השמחים ביותר בשנה, הנחוג על נס ההצלה של עם ישראל מגזירת ההשמדה של המן, בתקופת מרדכי ואסתר לפני כאלפים שנה.
חודש אדר – חודש השמחה
חכמים אומרים בסוף מסכת תענית: "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. מכאן למדו שחודש אדר מזלו טוב ובריא, ולכן יהודי שיש לו דין עם גוי יש לו לכוון את הדין לחודש זה כיוון שמזלו טוב. ולהיפך לדחות אותו מחודש אב שמזלו אינו טוב.
ואכן חודש אדר נחשב חודש השמחה, על שם הניסים והישועות שהיו בו לעם ישראל. בחודש זה התהפכו צרותיהם של ישראל לישועה. היגון נהפך להם לשמחה, והאבל ליום טוב. לכן נהגו מתחילת חודש זה להרבות בשמחה.
חודש אדר, מזלו דגים, שאף הם רומזים לברכה, ובתקופה זו הם פרים ורבים.
ז' באדר
בז' אדר על פי המסורת נולד משה רבנו ובאותו יום לאחר מאה עשרים שנה נפטר. התקיים במשה רבנו הפסוק: "את מספר ימיך אמלא" שבדיוק ביום שנולד, נפטר. לצאת מן העולם באותו יום נחשב סימן טוב, וגם ביום שנולד משה רבנו התמלא כל הבית כולו אורה, וזה עוד אחד מהסימנים הטובים של חודש אדר.
יש שמציינים יום זה בצום, ובחלק מקהילות החסידים נוהגים שלא לומר תחנון ביום זה.
תענית אסתר
השנה, צום תענית אסתר נוהג ביום חמישי י"א אדר (תענית מוקדמת) וזאת מפני שאין אפשרות לצום ככל שנה בערב חג הפורים, שכן ערב חג הפורים יוצא בשבת. צום תענית אסתר, בניגוד לשאר צומות שנוהגים לזכר החורבן, נחשב צום קל. וסיבתו היא כזכר לצום שצמו היהודים בימי מרדכי ואסתר כאשר איימה עליהם גזירת המן. והוא סימן לדורות לזכור שתמיד בכל צרה שלא תהיה, יש כתובת אליה לפנות. ואם יתענו ישראל ויעשו תשובה, ייענו משמים ויוושעו.
בצום זה חוץ מנשים בהריון ונשים מניקות הפטורות מלצום, יש גם הקלות למי שלא מרגיש טוב.
חג פורים
בליל חג הפורים לובשים בגדים חגיגיים והולכים לבית הכנסת ושומעים ברוב עם את קריאת המגילה. במגילה מופיע סיפור הנס של גזרת ההשמדה של המן, והשתלשלות המאורעות שהביאה למהפך לביטול הגזרה, ולהצלת היהודים. ולעליית קרנם של ישראל בימי אחשוורוש מלך פרס.
בעת קריאת המגילה, יש הנוהגים להכות בכל פעם שמזכירים את 'המן' שהרי הוא מזרעו של עמלק, ומצווים אנו על מחיית עמלק.
לאחר קריאת המגילה, עושים סעודה ושוברים את הצום. במקומות רבים במוסדות ובישיבות נוהגים לערוך מסיבות של ריקודים ומוסיקה עם שתיית יין כמיטב המסורת הפורימית.
בבוקר יום הפורים, שוב הולכים לבית הכנסת ובאמצע תפילת שחרית, קוראים את המגילה. קריאת המגילה שנקראת פעמיים היא על שם הפסוק: "אלקי אקרא ולא תענה ולילה ולא דומיה לי", מכאן למדו בגמרא במסכת מגילה שכופלים את קריאת המגילה פעמיים בלילה וביום.
מצוות הפורים
לאחר תפילת שחרית מתחילים אנו לעסוק במצוות הפורים הנותרות: משלוח מנות ומתנות לאביונים ומשתה. למעשה ארבעה מצוות יש לנו בחג הפורים וכולם מתחילים באות מ"ם:
מקרא מגילה
משלוח מנות
מתנות לאביונים
משתה
המקור למצוות אלו של מתנות לאביונים ומשלוח מנות הוא בעצם מכל חג. אלא לפי שקבעו את יום הפורים ליום חג, הוסיפו בו מצוות אלו.
משלוח מנות
משלוח המנות, נועד לקרב את ישראל אחד לשני, ולהגביר את האהבה והרעות והשלום בתוך עם ישראל. לקרב הלבבות אחד לשני. בנס פורים נאמר: "לך כנוס את כל היהודים" ומפסוק זה למדו כי בזכות האחדות הגדולה שהייתה אז בעם, זכו לישועה. וגם כיום עלינו להגביר האחדות והאהבה בתוך ישראל ולשבור המחיצות המפסיקות בינינו.
מתנות לאביונים
בכל חג ומועד זוכרים אנו בזמן שמחתנו, את אלו שאין להם וחסר להם, ואינם יכולים לשמוח כראוי, ולהם אנו נותנים מתנות לאביונים וכתב הרמב"ם שהשמחה האמיתית היא לשמח למי שאין לו. וכלשונו: "אין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב העניים ויתומים אלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים דומה לשכינה שנאמר 'להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים' (הלכות מגילה פרק ב', י"ז).
על פי ההלכה די במשלוח מנות אחד כדי לצאת ידי חובה, ולעומת זאת במתנות לאביונים צריך לתת לפחות לשני בני אדם. מתנות לאביונים נחשב משהו בשווי של סעודה שהעני יוכל לסעוד.
משתה - סעודת הפורים
רק לאחר ששמענו את קריאת המגילה, והבנו את משמעות הנס הגדול של פורים ועל מה אנו שמחים, ולאחר שנתנו מתנות לאביונים, ושלחנו מנות ונהיינו מחוברים אחד לשני, מגיעים אנו לשלב האחרון של פורים: מצוות הסעודה.
אנו יושבים לאכול ולשתות כשהפעם מצווים אנו באופן מיוחד על שתיית יין להתבסמות ושכרות. אין שמחה כיום הפורים שבו נהפך הגורל של ישראל מצרה לישועה ומאבל ליום טוב.
פורים נקבע כיום משתה ושמחה. ומצווה להרבות בשמחה בסעודה. כשנכנס יין יצא סוד, בפורים מתגלים הסודות העמוקים החבויים בעומק הנשמה. איש לרעהו מתוודעים, ומשמחת הפורים המיוחדת שואבים כוח של שמחה לכל ימות השנה.
פורים של פרזים ומוקפין
פורים נחוג בכל הארץ החל ממוצאי שבת וביום ראשון י"ד אדר. יום זה נחשב זמן פורים של הפרזים, היינו ערים שלא היו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. לעומת זאת בירושלים חוגגים את חג הפורים ביום שני ט"ו אדר (החל מיום שלישי בערב), משום שירושלים מוחזקת לעיר שהייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. הבדלים אלו נלמדו מהמקורות, בעוד כל ערי הארץ מציינים את נס ההצלה שהיה בכל המדינות. בירושלים מציינים את הנס שהיה בשושן הבירה. ובשושן הבירה, הניצחון על האויבים וההצלה מהם היה בט"ו אדר.
עניינו של חג הפורים
חג הפורים נחוג על נס ההצלה הגשמית הפיזית של עם ישראל, לכן ביום זה שמחים אנו בשמחת הגוף. שלא כמו בחג החנוכה בו השמחה על הצלת תרבות ישראל והמצווה היא להדליק נרות ולהוסיף אור שמראה על חכמה, ואין מצווה בעשיית סעודה. בפורים מצווים אנו דווקא על האכילה והשתיה. אנו אוכלים ושותים ושמחים. בפורים מתגלית הקדושה הסגולית של עם ישראל בעצם קיומו.
בפורים התהפך הגורל של עם ישראל לטובה. והמצב הקשה נהפך למצב של שמחה ואורה. מנס זה למדים אנו לדורות כי תמיד המצב יכול להתהפך ולעולם לא נתייאש, ובעומק ההשגחה אנו מאמינים ויודעים כי כל מה שנעשה בעולם הוא לטובה, וגם צרות זמניות שאנו עוברים סופם להביא לגאולה וישועה. ומודים אנו על חלקנו להיות שייכים לעם היהודי העם הנבחר שיש לו השגחה כל כך מיוחדת מהבורא יתברך המציל אותנו ושומר עלינו בכל דור ודור.
פורים חג הפנימיות
פורים נחשב החג השובר את המחיצות בין אחד לשני. בפורים מתגלה הפנימיות של האדם. נכנס יין יצא סוד. במשלוח המנות מבטאים אנו אהבה אחד לשני, מבטלים אנו את המחיצות ומתחברים יותר איש לרעהו, וזוכרים אנו שכולנו בשורש נשמה אחת.
בפורים שותים אנו יין כדי להתבסם, כי בחג קדוש זה, גם כששותים יין, יוצאים דברים טובים, יוצאת האמת הפנימית של האדם. כי האלקים עשה את האדם ישר. פורים נחשב כיום הכיפורים. שני ימים אלו מגלים את האמת הפנימית של האדם. אלא שביום הכיפורים זה מתגלה במידת היראה, ואילו בפורים הפנימיות מתגלית במידת האהבה. בפורים הדור קבלוה מאהבה" חזר עם ישראל וקיבל את התורה מאהבה, בזכות אהבת הנס. עניינו של פורים הוא עבודת ה' מתוך שמחה ואהבה ומתוך רצון האדם. ולכן הוא נחשב חג של תקופת העתיד לבוא, כי זו תכלית הבריאה, שהעולם עצמו יגיע לרצון והכרה באמיתות עבודת ה', וישוב לעובדו בלבב שלם מתוך רצון והזדהות.
נזכה לשמחת פורים אמיתית, ולשבירת המחיצות, ולהתקרב יותר איש לרעהו ולהתקרב יותר לאבינו שבשמים, ונזכה לעבודת ה' מתוך שמחה ואהבה, ו'לאורה ושמחה וששון ויקר' שכפי שהייתה בימים ההם כן תהיה לנו.