ארוחת בוקר לכשעצמה, עדיין אינה הפתרון לנושא ההשמנה. עם זאת, שינויים בהרכב ארוחת הבוקר, עשויים לתרום למגמה הכוללת. מאמר המתפרסם בירחון הטכנולוגי למזון, מביא דרכים והגיגים בנושא, כאשר תכלית השינויים היא להביא להרחבת נפח הארוחה במזונות המכילים מעט קלוריות, אם בכלל, כגון מים או אויר, ועל ידי כן לצמצם את הערך האנרגטי של המזון הנסעד. כך דווח באתר "סטרמד".
למשל, יש לחשוב על הגדלת נפח דגני הבוקר, בממדים שעדיין ניתן להכניסם לפה, מבלי להגדיל את הערך הקלורי שלהם. לכאורה, הפשוט ביותר היה לדלג על ארוחת הבוקר, ובכך לחסוך את כל האנרגיה המתקבלת מארוחה זו. מסתבר ממחקרים מרבים, שדוקא הדילוג על ארוחת הבוקר בתהליכי דיאטה שונים היה כרוך בעליה במשקל. ב - 78% מחקרים אילו (בילדים) הצלחת הדיאטה היתה קשורה בהקפדה על ארוחות הבוקר.
אחד המשתנים המשפיעים על תחושת השובע הוא נפח הקיבה. ככל שעולה הנפח ונשאר כך זמן ממושך יותר, תחושת השובע נמשכת זמן רב יותר. לכן מתן חומרים "אורירים", ממלא את הקיבה, ויוצר תחושת שובע.
בדרך זו ניתן היה להראות ששתית שייק שהגיע לנפח של 600 מ"ל הביא לתחושת שובע גבוהה יותר מאשר אותו ערך קלורי של השייק שהוכן ב - 300 סמ"ק. הגדלת נפח הקיבה ושמירתו, חיונית במיוחד בשמנים שבהם יש נטיה להתרקנות מהירה יותר של הקיבה, מאשר ברזים.
גורם אחר המשפיע על מלאות הקיבה ותחושת השובע הינו כמות החלבונים בדיאטה. ארוחה עשירה בחלבונים מאיטה את התרוקנות הקיבה! ולכן יוצרת תחושת מלאות ושובע לזמן ממושך יותר מאשר צריכת פחמימות.
באותו אופן נמצא שצריכת חלבונים בארוחת הבוקר, אפקטיבית יותר מצריכת פחמימות, בכך שהיא מפחיתה בצורה משמעותית יותר את רמת הורמון הרעב - ה - ghrelin.
הגרלין מופרש על ידי תאי הקיבה, מעלה את התאבון, ומגביר צריכת המזון במכרסמים ובני אדם. ההורמון, הסב במחזור הדם, נוטל חלק בתגובת ההסתגלות לירידה במשקל. באופן רגיל, רמת ההורמון עולה חדות זמן קצר לפני הארוחה, ויורדת זמן קצר לאחר סיומה. ההורמון משפיע על התשוקה לאכול ותחושת השובע, וכאמור ארוחת חלבונים בבוקר תוריד רמתו ותעלה תחושת השובע.
אם בעניני חלבונים לארוחת בוקר עסקינן, מה יכול להיות טוב יותר מאכילת ביצים לצורך מטרה זו?! מסתבר שאנשים רבים שוכחים עובדה פשוטה זו, כאשר הזמן הנכון ביותר לאכילת ביצים הוא ארוחת הבוקר.
פרדוקסלית נמצא ששומנים אף הם תורמים לתחושת השובע אם כי במידה פחותה מהחלבונים. להרכב השומנים וליחס בין החומצות הרוויות לבלתי רוויות יש חשיבות רבה יותר מאשר לערך האנרגטי הכולל.
באשר לפחמימות, מחברת המאמר נזהרת מלחוות דעה חד משמעית באשר לחשיבות הנושא של פחמימות בעלות אינדקס גליקמי גבוה או נמוך, אך מתיחסת בעיקר לחשיבות הסיבים התזונתיים, ובעיקר לאילו אשר אינם נספגים ולכן מהוים תחליף מצוין למזון בכך שיוצרים נפח ללא אנרגיה, ובמיוחד הסובין - bran.
אפשרות אחרת במקום הסיבים היא להשתמש באוליגוסכריד - הפועל באותו אופן כמו סיבים שאינם נספגים - האוליגופרוקטוז.