ממשלת שרון מנעה ביצוע מחקר שיכול היה להציל את ענף גידול האווזים וסגרה את הענף תוך שהיא פוגעת בחקלאים. כך טוען ארגון מגדלי האווזים.
לטענת הארגון, בעוד חקלאים מישראל, מאבדים את פרנסתם עקב אותה החלטה ממשלתית מאוקטובר 05, חקלאי הונגריה וצרפת הגדילו את היקפי הגידול בארצם כדי לספק את דרישת הכבד בישראל וכן לשווקים אליהם יוצא הכבד הישראלי בעבר. בצרפת שיווקו בשנת 2006 כ-22 אלף טון כבד, גידול של 9% ואילו בשנת 2007 צפוי גידול נוסף של 5%. בהונגריה מייצרים כ-10,000 טון כבר המיוצא לאירופה ויפן ובקרוב לישראל. הצרפתים וההונגרים אימצו את הידע החקלאי מישראל בנושא רווחת האווזים והפיטום מבוצע בציוד מתקדם שפותח בישראל בסיוע משרד החקלאות.
כמעט במקביל להחלטה לסגור את הענף בישראל, החליט הפרלמנט הצרפתי (האסיפה הלאומית) להכריז על גידול האווזים כנכס מורשת תרבותי וגסטרונומי לאומי. בדברי ההסבר לחוק נאמר שהגידול נעשה בהקפדה מדעית על שמירת רווחת בעלי החיים. כן צוין שכבד האווז מהווה דוגמה ראויה למוצר השייך למורשת הלאומית ולקשר לקרקע ומאפיין את כלל תעשיית המזון הצרפתית המקורית.
הארגון מציין עוד כי החלטת הממשלה על סגירת ענף האווזים באוקטובר 2005 הוא "ארוע ראשון מאז חידוש ההתישבות בארץ ישראל שבו נסגר ענף חקלאי מצליח בהוראה שלטונית ומייצג את ההתיחסות לכלל החקלאים בארץ. סגירת הענף גרמה לפגיעה במאות משפחות, בעיקר בפריפריה, וירידה לטמיון של כסף רב שהושקע בתשתיות, ציוד וידע ואובדן שווקי יצור".
הארגון מזכיר כי ההחלטה על סגירת הענף התקבלה בישיבת הממשלה בראשות ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, וכי בישיבה הוחלט לפצות את העוסקים בענף, אבל על פי דרישת האוצר נרשם במקום פיצוי "סיוע". "הכוונה לסיוע נמוך המותנה בהשקעות חדשות של החקלאים. לרוב החקלאים אין הון שיאפשר להם לנצל את הסיוע הנמוך להשקעות חדשות. רובם כיום במצב כלכלי קשה והם מחוסרי עבודה ועל סף פשיטות רגל. עכשיו חקלאי הונגריה וצרפת צוחקים וחקלאי ישראל בוכים".