בפתח הדיון בועדה לביקורת המדינה בירך היו"ר אורלב את בית המשפט על שהחליט שלא להטיל הנחיות ומגבלות על עבודת הועדה. אורלב הגדיר את ההחלטה כפתיחת עידן חדש ביחסים בין בית המשפט לכנסת.
אוירה טעונה מלווה את הדיון כשקריאות ביניים של חברי הכנסת מטעם 'קדימה' מושתקים לא אחת בידי היו"ר שהבהיר להם כי לא יאפשר להם לפוצץ את הדיון, ולא יהסס להוציא את מי שלא ינהג כמצופה ממנו כחבר הוועדה.
אורלב תיאר את המניעים שהובילו לפתיחת הדיון ואמר כי מצוקתם של מאות אלפים במהלך ימי המלחמה הם שהובילו אותו ואת הועדה בראשותו לדרוש את תשובות המדינה למסקנות המבקר.
מבקר המדינה פתח את דבריו בסקירה של עבודת אנשיו לבירור הנתונים. "פעלנו בנושא הביקורת על פי שני מקורות כאשר חוק אחד הוא חוק מבקר המדינה והשני הוא חוק יסוד ביקורת המדינה הם שנותנים את אמות המידה בה העבודה צריכה להתרכז ועל פיהם מרוכזים הדו"חות והמסמכים כדי לאפשר את העבודה".
המבקר סיפר כיצד מיד עם תום המלחמה עברו אנשיו בין אנשי המשרדים הרלוונטיים כדי לקבל חומרים ונתונים, ולאחר מכן קיימו מסכת פגישות דיסקרטיות עם עשרות אישים, בהם שרי ממשלה כשר הביטחון, שר הפנים, השר לביטחון פנים, הרמטכ"ל, המפכ"ל ואחרים.
בהמשך דבריו גולל המבקר את מסכת הפגישות אותן קיימו אנשיו וממסכת זו, סבור המבקר, ניתן ללמוד על רצינות ועומק הבדיקות שעשו אנשיו לבירור הנתונים. עם זאת אומר המבקר שאנשיו נתקלו בקושי כשביקשו לקבל חומר מראש הממשלה.
על מנת להבהיר את דבריו ציין המבקר שהפניה הראשונה ללשכת רה"מ הייתה כבר ב-22.8.06. "אני רוצה להדגיש באופן חד משמעי שהטיפול בנושא העורף הוא בידי מבקר המדינה ולא בידי ועדת וינוגרד והיה תיאום בינינו על פי החלטת הממשלה", אומר המבקר.
רק במהלך אוקטובר הגיע חומר חלקי מלשכת ראש הממשלה, מספר המבקר, ולאחר מכן שבו אנשיו וביקשו את החומר. "רק בנובמבר קיבלנו את החומר הסופי. מדובר בחומר שכולל פרוטוקולים, סטנוגרמות וחומר אחר הנדרש לבדיקה. זאת למרות שהחוק אומר שיש להעביר את החומר מיד לידי המבקר".
המבקר מזכיר בדבריו את בקשת ראש הממשלה שתועברנה אליו שאלות בכתב והוא ישיב בהתאם. "אני מניח בסבירות גבוהה שרה"מ הופיע בפני ועדת וינוגרד", אומר המבקר ותוהה מדוע זה בפני ועדת וינוגרד הופיע רה"מ ואילו בפני הועדה שלו נמנע אולמרט מלהופיע. עם זאת עדיין ממתין לינדנשטראוס לתשובות על 12 שאלות שהוצגו בכתב לראש הממשלה כבר בינואר.
אוירה טעונה מלווה את הדיון כשקריאות ביניים של חברי הכנסת מטעם 'קדימה' מושתקים לא אחת בידי היו"ר שהבהיר להם כי לא יאפשר להם לפוצץ את הדיון, ולא יהסס להוציא את מי שלא ינהג כמצופה ממנו כחבר הוועדה.
אורלב תיאר את המניעים שהובילו לפתיחת הדיון ואמר כי מצוקתם של מאות אלפים במהלך ימי המלחמה הם שהובילו אותו ואת הועדה בראשותו לדרוש את תשובות המדינה למסקנות המבקר.
מבקר המדינה פתח את דבריו בסקירה של עבודת אנשיו לבירור הנתונים. "פעלנו בנושא הביקורת על פי שני מקורות כאשר חוק אחד הוא חוק מבקר המדינה והשני הוא חוק יסוד ביקורת המדינה הם שנותנים את אמות המידה בה העבודה צריכה להתרכז ועל פיהם מרוכזים הדו"חות והמסמכים כדי לאפשר את העבודה".
המבקר סיפר כיצד מיד עם תום המלחמה עברו אנשיו בין אנשי המשרדים הרלוונטיים כדי לקבל חומרים ונתונים, ולאחר מכן קיימו מסכת פגישות דיסקרטיות עם עשרות אישים, בהם שרי ממשלה כשר הביטחון, שר הפנים, השר לביטחון פנים, הרמטכ"ל, המפכ"ל ואחרים.
בהמשך דבריו גולל המבקר את מסכת הפגישות אותן קיימו אנשיו וממסכת זו, סבור המבקר, ניתן ללמוד על רצינות ועומק הבדיקות שעשו אנשיו לבירור הנתונים. עם זאת אומר המבקר שאנשיו נתקלו בקושי כשביקשו לקבל חומר מראש הממשלה.
על מנת להבהיר את דבריו ציין המבקר שהפניה הראשונה ללשכת רה"מ הייתה כבר ב-22.8.06. "אני רוצה להדגיש באופן חד משמעי שהטיפול בנושא העורף הוא בידי מבקר המדינה ולא בידי ועדת וינוגרד והיה תיאום בינינו על פי החלטת הממשלה", אומר המבקר.
רק במהלך אוקטובר הגיע חומר חלקי מלשכת ראש הממשלה, מספר המבקר, ולאחר מכן שבו אנשיו וביקשו את החומר. "רק בנובמבר קיבלנו את החומר הסופי. מדובר בחומר שכולל פרוטוקולים, סטנוגרמות וחומר אחר הנדרש לבדיקה. זאת למרות שהחוק אומר שיש להעביר את החומר מיד לידי המבקר".
המבקר מזכיר בדבריו את בקשת ראש הממשלה שתועברנה אליו שאלות בכתב והוא ישיב בהתאם. "אני מניח בסבירות גבוהה שרה"מ הופיע בפני ועדת וינוגרד", אומר המבקר ותוהה מדוע זה בפני ועדת וינוגרד הופיע רה"מ ואילו בפני הועדה שלו נמנע אולמרט מלהופיע. עם זאת עדיין ממתין לינדנשטראוס לתשובות על 12 שאלות שהוצגו בכתב לראש הממשלה כבר בינואר.