בעקבות דו"ח מבקר המדינה מתריעים גורמים שונים בתחום הרפואה החקלאות התיירות ועוד על הזנחה מתמשכת של הממשלה וחוסר מוכנות למלחמה נוספת.
לדברי ד"ר אוסקר אמבון מנהל המרכז הרפואי זיו, "מבנה המרכז הרפואי זיו אינו ממוגן, חדרי טיפול נמרץ, חדרי הניתוח וההתאוששות חשופים לחלוטין, כך היה לפני מלחמת לבנון השנייה ולפי כל סימני הסחבת בין משרדי הממשלה לבין עצמם, שלא החליטו עדיין על מימון עבור מיגון המרכז הרפואי, כנראה כך יהיה גם במלחמה הקרובה" אומר אמבון.
חשיבותו האסטרטגית של מרכז רפואי זיו בצפת, שנפגע ממטחי קטיושות במהלך המלחמה, במלחמת לבנון השנייה, הינו בשל מרחק הטיסה הקצר, של מספר דקות, מזירת הקרבות בלבנון. למרכז הרפואי תפקיד קריטי בהצלת חיים שבא לידי ביטוי במלחמה זו, במלחמות אחרות ובתקריות ביטחוניות בגבול הצפון, כאשר במנחת המרכז הרפואי נחתו מסוקים נושאים חיילים פצועים. במלחמה האחרונה טופלו במרכז הרפואי זיו יותר חיילים מאשר בכל מרכז רפואי צפוני אחר, לרבות רמב"ם ונהריה גם יחד, זאת בנוסף לאזרחים רבים שפונו למרכז הרפואי זיו מאזור הגליל והגולן. גם הצוות שפעל במרכז, סיכן את חייו וקלט נפגעים חיילים ואזרחים.
"על הורי החיילים לדעת כי המדינה מפקירה את ילדיהם המשרתים בגבול הצפון ואת האזרחים בהשאירם בית חולים שאיננו ממוגן , איננו מתוקצב ע"י תקציב ממשלתי למיגונו ולתוספת ציוד חיוני בהתארגנות לטיפול בתושבי הצפון בשגרה ובחיילים באירועים ביטחוניים. ההתעוררות תעשה רק כשיהיה מאוחר מידי וחיי אדם יופקרו. זוהי תעודת עניות לממשלה המתחמקת מאחריות" אומר מאיר מוסקוביץ יו"ר אגודת ידידי מרכז רפואי זיו.
אחיקם ברלוי מנכ"ל החברה לפיתוח הגליל אומר, כי שני קשיים גדולים עמדו בפני התעשייה בגליל בזמן מלחמת לבנון השנייה, הראשון- מבני התעשייה שלא היו ממוגנים בעיקרם, והקושי השני היו ההוראות הסוטרות של גורמי הביטחון, מאחר ולא הוחלט על משטר מל"ח בתחילת המלחמה אלא רק מצב בטחון מיוחד לא היה ברור ממי מתקבלים האישורים לפתיחת מפעלים ולמי לפנות כדי להפעיל אותם", ההוראות וההנחיות שקיבלנו מהמשטרה היו שונות מהוראות פיקוד העורף, שהיו שונות מההנחיות שקיבלנו ממשרד התמ"ת, בלית בררה, אומר ברלוי, לקחנו סיכון באחריות מנהלים ופתחנו חלק מהמפעלים" אומר ברלוי שנלחם לאורך מחצית השנה האחרונה על קבלת הפיצויים לחקלאי ותעשייני הגליל העליון. ברלוי מציין כי עדיין לא שולמו כל הפיצויים המגיעים לקיבוצי הגליל העליון מאז המלחמה.
דובי בנארי - מנכ"ל מלון פסטורל בקיבוץ כפר בלום אומר, כי ענף התיירות בגליל נבחן רק לאחר סיום המלחמה, שלא כמו מערכות שומרות חיים וחיוניות "המדינה לא בצעה תוכניות או פרויקטים לפיתוח וביסוס אתרי הנופש בגליל שלפני ואחרי המלחמה. גם ההבטחות לתמיכה בהקמת מלוניות ואתרי תיירות שונים לא התקיימו בפועל. הייתי מצפה שנהייה מוכנים לא רק לעת מלחמה אלא גם לתקופות השיקום שמגיעות אחריה".
בנושא החקלאות אומר חיים הוד - חקלאי, בהנהלת בית האריזה של מטולה, בעל חדרי אירוח במטולה כי לרוב החקלאים חולקו פיצויים על פי מסלולים שונים (מסלול ירוק ומסלול אדום) במטולה עדיין חייבים למאה חקלאים פיצויי המלחמה. חלקם ממתינים לפיצוי העקיף ולחלקם עדיין לא הועבר הפיצוי הישיר. הכניסה בשערי הגבול ממטולה ללבנון נעשתה דרך השדות, בכבישים ובחלקם נהרסו מטעי פרי. בשלב זה עדיין לא נסללו הכבישים מחדש והמטעים לא נטעו. חיים הוד מציין כי הנזק הוא נזק מצטבר.
חנה אלונים - מנהלת מרכז מפנה לטיפול בתינוקות אוטיסטיים אומרת, כי מרכז מפנה פונה ממטופליו ומצוות העובדים עפ"י הוראות אלוף הפיקוד, מאחר ונפלו קטיושות בראש פינה. למרות זאת לא קבלו פיצויים מאחר והם עמותה ואין פתרון בנושא זה למדינה והמדינה גם לא טרחה לשנות את החוק לאחר המלחמה ולסייע לעמותות, "אמרו לנו שנשיג את המשכורות של העובדים מתרומות ומאחר והייתה מלחמה הדבר יקל עלינו למצוא תרומות! זה פשוט אבסורד! המדינה חייבת להיערך לסיוע לעמותות הנמצאות ופועלות על הגבול. אין מי שיפצה על ההפסדים שספגנו". אלונים וצוות המדריכים במפנה התנדבו במהלך המלחמה באיסוף צעצועים והפעלת ילדים במרכז רפואי זיו בצפת ובמקלטים בצפת.