בשנת 2005 הגיעה גודלה של האוכלוסייה בגיל העבודה בישראל ל – 5.0 מיליון איש. מספרם של השייכים לכח-העבודה האזרחי עמד על 2.7 מיליון איש, בהם - כ- 1.3 מיליון נשים. נתונים סטטיסטיים מראים כי קיים קשר הדוק בין רמת ההשכלה של האישה להשתתפותה בכוח העבודה.
במהלך השנים גדל חלקן של הנשים בכח העבודה ובמקביל לעלייה זו , גדל מאוד שיעור השתתפותן מ- 35.7% בשנת 1980 ל- 50.0% בשנת 2005. שיעור ההשתתפות בישראל של נשים בגילאי 15-64 דומה לשיעור ההשתתפות של נשים בקבוצת גיל זו במדינות מפותחות אחרות, והוא עומד על 58.1% בהשוואה ל- 58.3% במדינות OECD אירופה ו- 60.4% בכלל מדינות ה- OECD.
רמת ההשכלה הינה גורם מכריע המשפיע על השתתפותן של נשים בכוח-העבודה: ככל שהיא גבוהה יותר גדל שיעור השתתפותן.
שיעור ההשתתפות של נשים בעלות השכלה של עד 8 שנות לימוד עמד בשנת 2005 על 12.2% בעוד ששיעור ההשתתפות של נשים בעלות +16 שנות לימוד הגיע ל- 77.8%.
רמת ההשכלה של הנשים בכח העבודה גבוהה משל הגברים. כ- 9% מהנשים בכח העבודה הן בעלות השכלה של עד 10 שנות לימוד בהשוואה ל- 17% בקבוצת הגברים. לעומת זאת, נשים שהשכלתן +13 שנות לימוד מהוות 59% בהשוואה ל- 48% בקרב הגברים.
שיעור ההשתתפות של נשים בכח העבודה מגיע לשיא בגילי 35-44 (71.3%). ואילו בקרב נשים בגילי הפריון (25-34), נמצא כי השתתפותן אינה נופלת באופן משמעותי מהשיעור בגילאי השיא למרות ריבוי המטלות בקבוצת גיל זו.
משהגיע שיעור ההשתתפות לשיא, הוא יורד באופן ניכר עד גיל 60, שהיה (עד לאחרונה) גיל פרישה אפשרי לנשים. שיעור ההשתתפות של נשים בגילי +60 עמד על 10.4%, בעוד ששיעור ההשתתפות של נשים בגילי 65+ עמד על 5.7%.
שיעורי ההשתתפות של נשים חרדיות נמוכים מאלו של נשים חילוניות : שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בגילאי 20-64 עמד על 56.9% בשנת 2004, בהשוואה לשיעור השתתפות של 76.7% בקרב נשים חילוניות. הפערים בשיעורי ההשתתפות בגילי העבודה העיקריים (25-54) אף גדולים יותר: שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות עמד על 58.6% בהשוואה ל- 84.6% בקרב חילוניות בקבוצת גיל זו.
קיימים הבדלים ניכרים בשיעורי ההשתתפות של נשים חרדיות בגילי העבודה העיקריים לפי רמת ההשכלה: שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בעלות השכלה נמוכה (עד בגרות כולל בגרות) עומד על 35.5% בהשוואה לשיעורן של בעלות השכלה גבוהה יותר (על- תיכונית ואילך) העומד על 64.5%.
למרות חלקן ההולך וגדל של נשים בתעסוקה בשני העשורים האחרונים, הן עדיין מרוכזות במשלחי-יד המוגדרים מסורתית כ"נשיים": הוראה, פקידות, אחיות ומטפלות. אחוז הנשים העובדות במשלחי-יד אלו הגיע בשנת 2005 לכ- 54.3% מסך המועסקות הישראליות במשק. משקלן של הנשים מתוך סך העובדים בכל אחד ממשלחי היד לעיל לא נפל מכ- 75%.
במהלך השנים גדל חלקן של הנשים בכח העבודה ובמקביל לעלייה זו , גדל מאוד שיעור השתתפותן מ- 35.7% בשנת 1980 ל- 50.0% בשנת 2005. שיעור ההשתתפות בישראל של נשים בגילאי 15-64 דומה לשיעור ההשתתפות של נשים בקבוצת גיל זו במדינות מפותחות אחרות, והוא עומד על 58.1% בהשוואה ל- 58.3% במדינות OECD אירופה ו- 60.4% בכלל מדינות ה- OECD.
רמת ההשכלה הינה גורם מכריע המשפיע על השתתפותן של נשים בכוח-העבודה: ככל שהיא גבוהה יותר גדל שיעור השתתפותן.
שיעור ההשתתפות של נשים בעלות השכלה של עד 8 שנות לימוד עמד בשנת 2005 על 12.2% בעוד ששיעור ההשתתפות של נשים בעלות +16 שנות לימוד הגיע ל- 77.8%.
רמת ההשכלה של הנשים בכח העבודה גבוהה משל הגברים. כ- 9% מהנשים בכח העבודה הן בעלות השכלה של עד 10 שנות לימוד בהשוואה ל- 17% בקבוצת הגברים. לעומת זאת, נשים שהשכלתן +13 שנות לימוד מהוות 59% בהשוואה ל- 48% בקרב הגברים.
שיעור ההשתתפות של נשים בכח העבודה מגיע לשיא בגילי 35-44 (71.3%). ואילו בקרב נשים בגילי הפריון (25-34), נמצא כי השתתפותן אינה נופלת באופן משמעותי מהשיעור בגילאי השיא למרות ריבוי המטלות בקבוצת גיל זו.
משהגיע שיעור ההשתתפות לשיא, הוא יורד באופן ניכר עד גיל 60, שהיה (עד לאחרונה) גיל פרישה אפשרי לנשים. שיעור ההשתתפות של נשים בגילי +60 עמד על 10.4%, בעוד ששיעור ההשתתפות של נשים בגילי 65+ עמד על 5.7%.
שיעורי ההשתתפות של נשים חרדיות נמוכים מאלו של נשים חילוניות : שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בגילאי 20-64 עמד על 56.9% בשנת 2004, בהשוואה לשיעור השתתפות של 76.7% בקרב נשים חילוניות. הפערים בשיעורי ההשתתפות בגילי העבודה העיקריים (25-54) אף גדולים יותר: שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות עמד על 58.6% בהשוואה ל- 84.6% בקרב חילוניות בקבוצת גיל זו.
קיימים הבדלים ניכרים בשיעורי ההשתתפות של נשים חרדיות בגילי העבודה העיקריים לפי רמת ההשכלה: שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בעלות השכלה נמוכה (עד בגרות כולל בגרות) עומד על 35.5% בהשוואה לשיעורן של בעלות השכלה גבוהה יותר (על- תיכונית ואילך) העומד על 64.5%.
למרות חלקן ההולך וגדל של נשים בתעסוקה בשני העשורים האחרונים, הן עדיין מרוכזות במשלחי-יד המוגדרים מסורתית כ"נשיים": הוראה, פקידות, אחיות ומטפלות. אחוז הנשים העובדות במשלחי-יד אלו הגיע בשנת 2005 לכ- 54.3% מסך המועסקות הישראליות במשק. משקלן של הנשים מתוך סך העובדים בכל אחד ממשלחי היד לעיל לא נפל מכ- 75%.