שופט בית המשפט העליון בדימוס, משה בייסקי, בן 86, הלך לעולמו בתל אביב. 



משה בייסקי נולד בפולין בשנת 1921, עם עליתו ארצה היה חבר קבוץ תל-יצחק ולאחר מכן עבד במחלקת עלית הנוער של הסוכנות היהודית. במלחמת השחרור שרת בצה"ל ומילא תפקיד של קצין מטה לבעיות אישיות במט"כל. בשנת 1949 נשלח מטעם המחלקה לעלית הנוער לצרפת על מנת לנהל את המחלקה באירופה ובצפון אפריקה. כהן בתפקיד זה עד שנת 1952.



למד משפטים בארץ ועבר השתלמות באוניברסיטת סורבון בפריז. הוכתר בתואר דוקטור למשפטים בסורבון. כתב תזה על הנושא: "מקורות זכויות האדם בתנ"ך – בהשוואה עם המגילה של האומות המאוחדות". התמחה במשרדו של עוה"ד י. רוטנשטרייך והוסמך כעורך דין בסוף שנת – 1953 בתאריך 21 בספטמבר 1960 מונה לכהונת שופט של בית משפט השלום. בתאריך 9 בינואר 1968 מונה לכהונת שופט בית משפט מחוזי. בשנת 1979 מונה לכהונת שופט עליון.



השופט בייסקי מונה לעמוד בראש הוועדה "ועדת בייסקי", שחקרה הסיבות שהביאו למשבר מניות הבנקים מראשיתו ועד למפולת המניות באוקטובר 1983.



יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, נח פלוג אומר כי ד"ר בייסקי היווה דוגמא ומופת לניצולי השואה והיה אדם בעל שיעור קומה, שהגיע לארץ כניצול אחרי שמשפחתו נספתה בשואה, כלשונו.



"השופט בייסקי היה אסיר בגטו פלשוב ומחנות ריכוז אחרים ונמנה על ניצולי שינדלר", סיפר נח פלוג. "הוא היה חבר הוועד המנהל של מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל וייצג את ניצולי השואה בישראל כסגן נשיא ועידת התביעות. ד"ר בייסקי הקדיש את חייו לשימור ולהנצחת זיכרון השואה ופעל בנושא ביתר שאת, במסגרת תפקידו כיו"ר 'משואה'".



השופט בייסקי יובא למנוחות מחר בשעה 16:00 בקריית שאול בתל אביב.