הכנסת העבירה בקריאה טרומית (43 בעד, 2 נגד) את הצעת החוק של יו"ר ועדת החינוך, ח"כ מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד), הקובעת חינוך חובה מגיל 3 עד כיתה י"ב, כזכור כיום, חינוך החובה חל רק עד כיתה י'. לדברי מלכיאור, מדובר בהצעה "מהפכנית, שמציבה את ישראל בתחום זה בשורת המדינות המתוקנות".
"החוק מבטא את מחויבות המדינה כלפי עשרות אלפי הילדים שבמצב היום, באין חינוך חובה, נפלטים מהמערכת, על כל ההשלכות השליליות החברתיות והכלכליות הכרוכות בכך. ההצעה משמעותית במיוחד עבור השכבות החלשות, תושבי הפריפריה, העולים החדשים והערבים בישראל".
ההצעה עברה להכנה לקריאה ראשונה בועדת החינוך, התרבות והספורט.
הצעת חוק נוספת המיועדת לשפר את תנאי הלמידה במערכת החינוך, היא הצעה המגבילה את מספר התלמידים בגני הילדים וכיתות היסוד ל 20 תלמידים בלבד. ועדת החינוך אישרה את ההצעה לקריאה ראשונה. על פי הצעת חוק זו, מספר הילדים בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים, בשעות בהם לומדים מיומנויות יסוד, לא יעלה על 20 תלמידים בכיתה.
ח"כ רונית תירוש, יוזמת ההצעה, אמרה כי "נמצא במחקרים, שהמדד המשמעותי ביותר להצלחת תלמיד במערכת החינוך הוא מספר התלמידים הקטן בכיתה. לימודים של 7-10 שעות בשבוע בכיתה קטנה, במקצועות של מיומנויות היסוד (קריאה, כתיבה וכד') הם המינימום שבמינימום".
"בודאי שהיה רצוי שכל הלימודים יתקיימו בכיתה קטנה. מפאת העלות הגבוהה, שמוערכת ע"י משרד החינוך ב-436 מליון ש"ח, אני מציעה ליישם את החוק בהדרגה".
ריקי ארמן, ממשרד האוצר אמרה כי הערכת עלות החוק בכחצי מליארד ₪ מבוססת על הערכת משרד החינוך, "טרם ערכנו הערכה, ויתכן שזה נמוך יותר. אין מניעה למשרד החינוך לצמצם את מספר התלמידים בכיתה גם ללא החוק".
מזכ"ל הסתדרות המורים יוסי וסרמן, , התומך בהצעה אמר כי מספר התלמידים בכיתה בישראל דומה למדינות אפריקה, ולא המפותחות שבהן, "אין מדינה בארה"ב או אירופה עם מספר תלמידים גדול כל כך".
ח"כ יצחק גלנטי (גיל) אמר שאל אם מחכים בקיצוצים אלו לגאידמק, "צריך להפסיק את הגישה הקלוקלת הזו. זו אטימות מוחלטת של משרד האוצר לגבי חשיבות ומשמעות החינוך. החינוך צריך לעמוד בראש מעיני המדינה, אף לפני הביטחון, כי מהחינוך נובע הביטחון, ולא ההיפך".
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל מלכיאור, סיכם כי "הצעת חוק זו צנועה, ואפילו אינה נוגעת בבניית כיתות, אלא בהבאת מורה נוסף לכיתות הקיימות. ילדים קטנים זקוקים במיוחד לטיפול פרטני, בודאי ברכישת מיומנויות יסוד כמו קריאה, כתיבה וכד'. גם הטיפול הנפשי-פסיכולוגי בהם טוב יותר ככל שהוא אישי יותר".
"מי שירויח במיוחד מהצעת החוק הזו הם הילדים ברמה הסוציו אקונומית הנמוכה. בשום נושא אין חשיבה מערכתית של הממשלה, ואין תכנון לגבי סדרי עדיפויות. משרד האוצר מכריח אותנו לבצע רפורמות באמצעות חקיקה".