כלת פרס ישראל, חברת הכנסת בעבר גאולה כהן, רואה בפרשת עגל הזהב הצמודה לפרשת המשכן ובנייתו משל לדמותו לאורך שנות ההיסטוריה של עם ישראל.
"בשתי הפרשיות הללו, של המשכן מזה והעגל מזה, אני מוצאת עדות נאמנה למה שאמרו כבר חז"ל על עם ישראל שכאשר הוא עולה למעלה הוא מגיע עד לשמים אבל כשהוא יורד למטה הוא נופל עד לעפר. אני רואה איך אותו עם ממש כשהתבקש התפרק מזהבו וכספו למען העגל, ומיד לאחר מכן כשהתבקש על ידי משה, התפרק שוב מהזהב למען המשכן ולמען עבודת ה'. זה עם שמוכן לתת הכול למען האידיאל אם רק תהיה לפניו הנהגה שתדע להציב בפניו את האידיאל, המשימה והייעוד".
את ההפכפכות, לכאורה, בטבעו של עם ישראל תולה כהן בהנהגה. "הכל תלוי בשאלה אם יש לפני עם ישראל את אהרון הנכנע לעם, או שמולו עומד משה שלא נכנע ומתווה דרך אידיאלית. כך הוא העם הזה. אם ההנהגה סוחפת אותו לעגל עכשיו, לשלום עכשיו, הוא ילך, יחטא, ירקוד ובסופו של דבר ייענש. אבל אם יש לנו מנהיג כמשה שלא נכנע לרצון העם אלא מוביל המציאות תהיה הפוכה לחלוטין".
"אנחנו לא עם שבנוי לנורמליזציה בינונית. אנחנו או למעלה או למטה. כדי להיות אזרח שוויצרי טוב די בכך שתשלם מיסים ותהיה לך תודעה חברתית נורמלית. שם אין צורך לא באלוה, לא במשיח ולא באידיאל. אצלנו בלי הדברים הללו לא נוכל להיות יהודים נורמליים. אצלנו כדי להיות אזרח טוב צריך להיות בעל הבנה אידיאלית ברורה. צריכה לעמוד הנהגה שתציב מטרה ותכלית לחיים. ויהיה ברור למה טוב וכדאי להיות יהודי. כפי שכבר נאמר 'באין חזון יפרע עם' ".
כהן סבורה שאותו מודל מלווה את עם ישראל גם בתקופה זו. היא נזכרת בשנות החמישים ובפרשיות השחיתות, המעילות והגניבות שעיטרו את כותרות העיתונים כמעט מדי יום עד לפתיחתו של מבצע סיני בשנת 56'. "כשנפתח מבצע סיני תקפה את העם הזה מין התעלות פתאומית. בן גוריון הכריז אז על מלכות ישראל השלישית, בתחזית מזג האוויר יכולנו לשמוע מה יהיו המעלות בפתח תקווה, באשקלון וב...שארם א-שייח', די היה לשמוע את תחזית מזג האוויר ברדיו כדי לחוש את ההתרגשות שתפסה אז את העם. באותה תקופה, פתאום אותו עם ממש שעד לפני רגע היה שקוע בשחיתות ומעילות החל לתרום ולהשקיע. קמה אז 'קרן הברזל' שבה תרם העם מכספו לצה"ל. אותו עם ממש שהיה לפני רגע במדמנת השחיתות קיבל מטרה, חזון ואידיאל ושינה את אורחותיו מהקצה אל הקצה. זהו בדיוק אותו סימפטום של הצמד: חטא העגל והמשכן. כדי לעשות את השינוי בעם צריך אך ורק מנהיגות ערכית ואידיאליסטית".
"בשתי הפרשיות הללו, של המשכן מזה והעגל מזה, אני מוצאת עדות נאמנה למה שאמרו כבר חז"ל על עם ישראל שכאשר הוא עולה למעלה הוא מגיע עד לשמים אבל כשהוא יורד למטה הוא נופל עד לעפר. אני רואה איך אותו עם ממש כשהתבקש התפרק מזהבו וכספו למען העגל, ומיד לאחר מכן כשהתבקש על ידי משה, התפרק שוב מהזהב למען המשכן ולמען עבודת ה'. זה עם שמוכן לתת הכול למען האידיאל אם רק תהיה לפניו הנהגה שתדע להציב בפניו את האידיאל, המשימה והייעוד".
את ההפכפכות, לכאורה, בטבעו של עם ישראל תולה כהן בהנהגה. "הכל תלוי בשאלה אם יש לפני עם ישראל את אהרון הנכנע לעם, או שמולו עומד משה שלא נכנע ומתווה דרך אידיאלית. כך הוא העם הזה. אם ההנהגה סוחפת אותו לעגל עכשיו, לשלום עכשיו, הוא ילך, יחטא, ירקוד ובסופו של דבר ייענש. אבל אם יש לנו מנהיג כמשה שלא נכנע לרצון העם אלא מוביל המציאות תהיה הפוכה לחלוטין".
"אנחנו לא עם שבנוי לנורמליזציה בינונית. אנחנו או למעלה או למטה. כדי להיות אזרח שוויצרי טוב די בכך שתשלם מיסים ותהיה לך תודעה חברתית נורמלית. שם אין צורך לא באלוה, לא במשיח ולא באידיאל. אצלנו בלי הדברים הללו לא נוכל להיות יהודים נורמליים. אצלנו כדי להיות אזרח טוב צריך להיות בעל הבנה אידיאלית ברורה. צריכה לעמוד הנהגה שתציב מטרה ותכלית לחיים. ויהיה ברור למה טוב וכדאי להיות יהודי. כפי שכבר נאמר 'באין חזון יפרע עם' ".
כהן סבורה שאותו מודל מלווה את עם ישראל גם בתקופה זו. היא נזכרת בשנות החמישים ובפרשיות השחיתות, המעילות והגניבות שעיטרו את כותרות העיתונים כמעט מדי יום עד לפתיחתו של מבצע סיני בשנת 56'. "כשנפתח מבצע סיני תקפה את העם הזה מין התעלות פתאומית. בן גוריון הכריז אז על מלכות ישראל השלישית, בתחזית מזג האוויר יכולנו לשמוע מה יהיו המעלות בפתח תקווה, באשקלון וב...שארם א-שייח', די היה לשמוע את תחזית מזג האוויר ברדיו כדי לחוש את ההתרגשות שתפסה אז את העם. באותה תקופה, פתאום אותו עם ממש שעד לפני רגע היה שקוע בשחיתות ומעילות החל לתרום ולהשקיע. קמה אז 'קרן הברזל' שבה תרם העם מכספו לצה"ל. אותו עם ממש שהיה לפני רגע במדמנת השחיתות קיבל מטרה, חזון ואידיאל ושינה את אורחותיו מהקצה אל הקצה. זהו בדיוק אותו סימפטום של הצמד: חטא העגל והמשכן. כדי לעשות את השינוי בעם צריך אך ורק מנהיגות ערכית ואידיאליסטית".