פרשת 'כי תישא' עוסקת בתחילתה במצוות מחצית השקל שנתנו בני ישראל למקדש מהם קנו את הקרבנות. לאחר מכן עוסקת בחטא העגל. לאחר קבלת התורה, שהה משה רבינו בהר סיני 40 יום ו40 לילה. וכשראה העם שמשה בושש לבוא ביקשו חלק מהעם לבנות להם עגל שיהיה להם מעין 'מתווך' עד שיגיע משה רבינו. על פי ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, בעיקר מי שהסיתו את העם לעבור על חטא זה היו מהערב רב שעלו ממצרים. בכל אופן העם נמשך אחריהם, וחטאו בעבודה זרה. וכשמשה רבינו ירד מהר סיני וראה את העגל והמחולות, שבר את לוחות הברית שהיו בידיו.
חטא העגל, היה משבר קשה. אחר העליה הרוחנית הגדולה של העם בהר סיני בה קיבל את התורה, נכשל העם בחטא העבודה זרה, וכמעט שנגזרה כליה על עם ישראל, ומשה רבינו עמד במסירות נפש בתפילה על עם ישראל, עד שהקב"ה קיבל את תפילתו וכיפר לעם. שוב משה רבינו עלה להר 40 יום ו40 לילה, בתקופה שמא' אלול עד יום הכיפורים, ולכן אלו הימים נחשבים ימי רצון ותשובה. וביום הכיפורים ירד מההר עם הלוחות השניים. וידעו ישראל שהקב"ה מחל להם על עוונם, והיה יום זה שמחה גדולה לישראל, ולכן אמרו חכמים שלא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים (סוף מסכת תענית).
מפרשה זו, למדים רבות גם על עניין התשובה, שאפשר לשוב בתשובה ולתקן. וגם עם ישראל למרות הירידה הקשה שהייתה בחטא העגל, שוב חזר לה' אלקיו, וזכה בסופו של דבר להשראת השכינה במשכן.
השבת, גם יקראו במפטיר בפרשת 'פרה' המופיעה בתחילת פרשת חקת בספר במדבר. הפרשה העוסקת בטהרה מטומאת מת. פרשה זו, אחת מארבעת הפרשיות שקוראים בחודש אדר, שקלים, זכור, פרה והחודש. הטעם לקריאת פרשה זו הוא, שהיו מזכירים לעם את הצורך להיטהר לפני חג הפסח, כדי שיוכלו להקריב את קרבן הפסח, ולקיים את מצוות אכילתו בליל הסדר.