68.4% מהיהודים חוששים מהאפשרות כי ערביי ישראל יפתחו במרד עממי ו-63.3% נמנעים מלהיכנס לישובים ערביים בישראל, כך עולה ממדד יחסי יהודים-ערבים לשנת 2006.
גם לציבור הערבי חששות משלו: 62% חוששים מסיפוח המשולש לשטחי יו"ש ו-60% מערביי ישראל חוששים מגירוש המוני. המדד המלא יוצג בנכס חיפה הראשון לאחריות חברתית שיתקיים באוניברסיטת חיפה בשבוע הבא.
מהמדד שערך פרופ' סמי סמוחה, דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת חיפה, עולה כי 5% מהציבור היהודי מאמין שאזרח ערבי שמגדיר עצמו כ"ערבי פלסטיני בישראל" אינו יכול להיות נאמן למדינה. 80.1% מהיהודים מאמינים כי בהחלטות על אופי המדינה וגבולותיה צריך להיות רוב מקרב היהודים ולא מספיק רוב של כלל האזרחים.
במחקר, שמתנהל בחסות המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה וכנס חיפה הראשון לאחריות חברתית, נבדקו במדגם ארצי מייצג 702 אזרחים יהודים ו-721 אזרחים ערבים לגבי העמדות שלהם במגוון נושאים הנוגעים לשסע היהודי-ערבי.
המדד שרטט את תחושות הפחד של היהודים מהערבים, ולהיפך. מלבד החשש של הציבור היהודי מהסיכוי למרד, 64.4% חוששים כי האזרחים הערבים מסכנים את בטחון המדינה בגלל ילודה גבוהה, 71.3% חוששים ממאבקם של ערבי ישראל לשינוי אופייה היהודי של המדינה, ו-83.1% חוששים מתמיכת ערביי ישראל במאבקו של הפלסטינים.
77.4% מהערבים חוששים מפני פגיעה בזכויות האזרח שלהם, כ-80% מודאגים מהפקעות אדמה המוניות, 73.8% ו-71.5% חוששים מאלימות מצד המדינה והיהודים (בהתאמה) וכ-76% מהציבור הערבי סבורים שישראל כמדינה ציונית היא גזענית.
המדד מצא שכ-70% מהציבור היהודי חשים ריחוק מהאזרחים הערבים, וכ-73% מאמינים שרוב האזרחים הערבים יהיו נאמנים ל'מדינת פלסטין' יותר מאשר לישראל.
כ-70% מהציבור היהודי חושבים שלשני הצדדים יש זכויות היסטוריות על הארץ, כ-74% תומכים בפתרון השאלה הפלסטינית על ידי שתי מדינות לשני עמים וכ-65% מסכימים שהמדינה תנקוט צעדים גדולים ודחופים לסגירת הפערים בין האזרחים הערבים והיהודים. גם אצל האזרחים הערבים יש תפיסות פייסניות: 75.4% מסכימים כי לישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה עצמאית שבה חיים יחד יהודים וערבים ו-67.5% מאמינים כי לישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה יהודית ודמוקרטית שבה חיים יחד יהודים וערבים.
השוואה לנתונים של סקרים מהעבר מראים שב-30 השנים האחרונות יש דווקא התקרבות ולא הקצנה בעמדות הן של בקרב הציבור הערבי והן בקרב הציבור היהודי. שיעור הערבים השוללים את זכות הקיום של ישראל כמדינה יהודית-ציונית, שהגיע לשיא של 73.1% ב-2004, ירד ל-62.6% ב-2006. התמיכה בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל עלתה מ-74.7% ב-1976 ל-87.7% ב-2006. שיעור השוללים את זכות ישראל להתקיים מקרב אזרחיה הערבים עמד בשנת 1976 על 20.5% ואילו ב-2006 הוא 15% והתמיכה באלימות ירדה מ-18% ב-1976 לפחות מחמישה אחוז ב-2006.
אצל הציבור היהודי אומנם לא חלה התמתנות, אולם גם אין הקשחה של עמדות: כ-16% מהציבור היהודי שוללים את זכות הערבים לחיות כמיעוט בישראל, נתון שלא השתנה משמעותית משנת 1985 וכשליש אינם מוכנים שיהיו להם חברים ערבים.
"קל לסלף את הנתונים על-ידי שימוש סלקטיבי ומניפולטיבי בנתונים. כך,למשל, ניתן להציג את הערבים כקיצונים על-ידי הדגשת שלילתם את אופייה הציוני של המדינה תוך התעלמות מהכרתם בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אפשר להציג את היהודים כקיצונים על-ידי הדגשת רצונם ברוב פוליטי יהודי לשם קבלת החלטות על אופי המדינה וגבולותיה תוך התכחשות לנכונותם להכיר בערבים כמיעוט בעל זכויות אזרח שוות. ממצאי מדד 2006 מראים באופן חד-משמעי שהערבים בישראל מחוברים באופן הדוק לחיים בישראל, רואים את עתידם כחלק מהמדינה ואינם מוכנים בשום פנים ואופן להסתפח למדינה פלסטינית. מאחר שעבור היהודים, מדינה יהודית-ציונית היא רעיון הגמוני שאין מוותרים עליו, השאלה היא איזו גירסה של מדינה יהודית-ציונית יכולה להיות קבילה על היהודים והוגנת עבור הערבים", אמר פרופ' סמוחה.