בסיום תפקידי כרמטכ"ל שאלו אותי מה הדבר שמדיר שינה מעיני, חשבו שהאיום האיראני, אמרתי שהשחיתות מדירה שינה מעיני. כך אמר אמש (ג) הרמטכ"ל לשעבר משה בוגי יעלון בכנס "זהות ומוסר" שקיימה תנועת זהות, במכון מאיר.
בשיחה בנושא "הקשר בין זהות מוסר ובטחון לאומי" הדגיש יעלון כי ישראל נתונה תחת מתקפה על הלגיטימציה שלה להתקיים כמדינה יהודית וכי חוסנה מותנה בלכידות ובסולידריות שלה. אלו לדבריו תלויים בשורשי הזהות היהודית ציונית ובמוסריותה של החברה.
בפתח דבריו ציין יעלון כי קשר זהות מוסר ובטחון לאומי, העסיק אותו עוד בהיותו במדים וגם היום, ומהווה את עיקר העשיה היומיומית שלו. 'לדבריו עיקר עיסוקו הוא בנסיון "לברר מה נכון לעשות, מה החזון של המדינה היהודית ולהציע אסטרטגיה למצב שבו אין אסטרטגיה אלא תמרונים פוליטיים". כמו כן מטרתו היא להקנות "ערכים יהודיים ציוניים".
יעלון אמר כי בשנת 2000 פתחו הפלשתינים במתקפת טרור רצחנית כלפי ישראל, לא רק כדי להשיג שטח אלא בעיקר כדי להחליש את החברה הישראלית על ידי זריעת פחד בקרבה וכדי להביאה לכניעה ולוויתורים על שטח. יעלון הוסיף כי במקביל למתקפת הטרור מתנהלת וממשיכה להתנהל מתקפה על הלגיטימציה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. 'מתקפה פרועה שמשפיעה גם על אירופה והעולם המערבי ומעורבת בתעמולה שקרית'. מתקפה זו לדבריו מכוונת בעיקר לשלילת הזהות של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית, ולנתק את הקשר בין הזיקה של העם היהודי לארץ ישראל.
יעלון מציין כי כאשר ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, היה מוכן לחלק את ירושלים, הפלשתינים שללו אפילו ריבונות ישראלית ב'מעבה האדמה' מתוך אותה גישה של הכחשת הזיקה בין העם היהודי לארץ ישראל. הוא הוסיף כי ישראל מתמודדת עם מלחמה מרובת חזיתות שעיקרה אינו דווקא הפיגועים וירי טילים אלא "שלילת הלגיטימציה שלנו לחיות כאן במדינה יהודית".
פרק נכבד בשיחתו ייחד יעלון לנושא השחיתות ולמשבר שבו מצויה החברה הישראלית, הנובע מהכשל המוסרי של המנהיגים. חברה שאינה מוסרית ביחסים שבין אדם לחברו היא חברה חלשה, אומר יעלון. אנשים שואלים את עצמם האם בתרבות כזו אני רוצה לחיות? האם עבור מנהיגים אלו אני רוצה להלחם?
החדשות הטובות אומר יעלון הן שהכל היום יוצא החוצה.
לדבריו כאשר סיים את תפקידו הצביע על השחיתות כענין המדאיג ביותר המאיים על ישראל. "הרחתי במקומות שאני מסתובב שהענינים מתנהלים באופן לא מוסרי. גם בתהליך קבלת החלטות נכנסים שיקולים של חשבונות אישיים או 'הצלת עורך מפני חקירה'".
ישראל לדבריו מאבדת כיוון ולכן חייבים לטפל בשחיתות ו'לנקות את המחנה'. הוא הוסיף כי הנזק שגרמה שחיתות המנהיגים היא שהאזרחים מאבדים את אמונם במנהיגיהם אבל יותר מכך 'בחודשים האחרונים גם החיילים מאבדים את אמונם במפקדים ובמנהיגים'.
הציבור לדבריו חושש כי הוא מובל על ידי ספינים ומי שמוביל הם יועצי התקשורת. "'מה הם מבינים באסטרטגיה? ביחסים בינלאומיים, במזה"ת? האם הם יודעים הסטוריה? הם יודעים רק ליצור ספינים של עגל הזהב כמו התנתקות, 'כי צריך לייצר תקווה כדי שאנשים יחשבו שזו מדינה שכיף לחיות בה'. אחר כך אין פלא שעגל הזהב מתנפץ חדשות לבקרים".
העדר מוסריות בחיים הפוליטיים ובחיי היום יום פוגע בחוסן הלאומי מדגיש יעלון. כדי להתמודד במאבק נגד הטרור החברה זקוקה לעמידות וסולידריות, אחרת 'במקום להיות תלויים זה בזה, נהיה תלויים זה ליד זה'.
יעלון סיכם את דבריו באומרו כי יש קשר ישיר בין שאלות זהות מוסר ובטחון לאומי, 'קשר חד חד ערכי' כלשונו. המרכיב העומד היום תחת הטרור הוא חוסנה ועמידותה של החברה הישראלית.
בשיחה בנושא "הקשר בין זהות מוסר ובטחון לאומי" הדגיש יעלון כי ישראל נתונה תחת מתקפה על הלגיטימציה שלה להתקיים כמדינה יהודית וכי חוסנה מותנה בלכידות ובסולידריות שלה. אלו לדבריו תלויים בשורשי הזהות היהודית ציונית ובמוסריותה של החברה.
בפתח דבריו ציין יעלון כי קשר זהות מוסר ובטחון לאומי, העסיק אותו עוד בהיותו במדים וגם היום, ומהווה את עיקר העשיה היומיומית שלו. 'לדבריו עיקר עיסוקו הוא בנסיון "לברר מה נכון לעשות, מה החזון של המדינה היהודית ולהציע אסטרטגיה למצב שבו אין אסטרטגיה אלא תמרונים פוליטיים". כמו כן מטרתו היא להקנות "ערכים יהודיים ציוניים".
יעלון אמר כי בשנת 2000 פתחו הפלשתינים במתקפת טרור רצחנית כלפי ישראל, לא רק כדי להשיג שטח אלא בעיקר כדי להחליש את החברה הישראלית על ידי זריעת פחד בקרבה וכדי להביאה לכניעה ולוויתורים על שטח. יעלון הוסיף כי במקביל למתקפת הטרור מתנהלת וממשיכה להתנהל מתקפה על הלגיטימציה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. 'מתקפה פרועה שמשפיעה גם על אירופה והעולם המערבי ומעורבת בתעמולה שקרית'. מתקפה זו לדבריו מכוונת בעיקר לשלילת הזהות של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית, ולנתק את הקשר בין הזיקה של העם היהודי לארץ ישראל.
יעלון מציין כי כאשר ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, היה מוכן לחלק את ירושלים, הפלשתינים שללו אפילו ריבונות ישראלית ב'מעבה האדמה' מתוך אותה גישה של הכחשת הזיקה בין העם היהודי לארץ ישראל. הוא הוסיף כי ישראל מתמודדת עם מלחמה מרובת חזיתות שעיקרה אינו דווקא הפיגועים וירי טילים אלא "שלילת הלגיטימציה שלנו לחיות כאן במדינה יהודית".
פרק נכבד בשיחתו ייחד יעלון לנושא השחיתות ולמשבר שבו מצויה החברה הישראלית, הנובע מהכשל המוסרי של המנהיגים. חברה שאינה מוסרית ביחסים שבין אדם לחברו היא חברה חלשה, אומר יעלון. אנשים שואלים את עצמם האם בתרבות כזו אני רוצה לחיות? האם עבור מנהיגים אלו אני רוצה להלחם?
החדשות הטובות אומר יעלון הן שהכל היום יוצא החוצה.
לדבריו כאשר סיים את תפקידו הצביע על השחיתות כענין המדאיג ביותר המאיים על ישראל. "הרחתי במקומות שאני מסתובב שהענינים מתנהלים באופן לא מוסרי. גם בתהליך קבלת החלטות נכנסים שיקולים של חשבונות אישיים או 'הצלת עורך מפני חקירה'".
ישראל לדבריו מאבדת כיוון ולכן חייבים לטפל בשחיתות ו'לנקות את המחנה'. הוא הוסיף כי הנזק שגרמה שחיתות המנהיגים היא שהאזרחים מאבדים את אמונם במנהיגיהם אבל יותר מכך 'בחודשים האחרונים גם החיילים מאבדים את אמונם במפקדים ובמנהיגים'.
הציבור לדבריו חושש כי הוא מובל על ידי ספינים ומי שמוביל הם יועצי התקשורת. "'מה הם מבינים באסטרטגיה? ביחסים בינלאומיים, במזה"ת? האם הם יודעים הסטוריה? הם יודעים רק ליצור ספינים של עגל הזהב כמו התנתקות, 'כי צריך לייצר תקווה כדי שאנשים יחשבו שזו מדינה שכיף לחיות בה'. אחר כך אין פלא שעגל הזהב מתנפץ חדשות לבקרים".
העדר מוסריות בחיים הפוליטיים ובחיי היום יום פוגע בחוסן הלאומי מדגיש יעלון. כדי להתמודד במאבק נגד הטרור החברה זקוקה לעמידות וסולידריות, אחרת 'במקום להיות תלויים זה בזה, נהיה תלויים זה ליד זה'.
יעלון סיכם את דבריו באומרו כי יש קשר ישיר בין שאלות זהות מוסר ובטחון לאומי, 'קשר חד חד ערכי' כלשונו. המרכיב העומד היום תחת הטרור הוא חוסנה ועמידותה של החברה הישראלית.