ישראל "מנצחת" את סין בטקסטיל. פועל טקסטיל ישראלי מייצא בכ-60,000 דולר לשנה - פי 8 יותר מעמיתו הסיני (המייצא בכ-7,200 דולר לשנה). כך טען היום (14 במרס), עדי ליבנה, יו"ר איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל כיתן תעשיות, במסיבת כתבים לרגל יום תעשיות הטקסטיל והאופנה.
ליבנה גילה, כי תעשייני טקסטיל ממצרים טוענים, כי עוכבו למשך שעות בבדיקות הביטחוניות, בכניסה לארץ וכי בשל כך הם לא מוכנים להגיע יותר לישראל. כך למשל מנכ"ל חברת טקסטיל מצרית הרוכש בארץ בכ-15 מליוני דולרים בשנה מסר כי עוכב וזכה ליחס מפלה בכניסה לישראל, שעות על גבי שעות למרות שהגיע עם אישור מוקדם; בעלים של מפעל טקסטיל מצרי שסך רכישותיו בארץ נאמד בכ-10 מליוני דולרים בשנה טען אף הוא כי היחס אליו בכניסה לארץ, לא היה הוגן ולכן לא יגיע יותר לישראל; תעשיין טקסטיל מצרי אחר עוכב למשך שעות בביקורת הדרכונים בנתב"ג, זאת למרות שהגיע עם אישור מוקדם, עם מלווה ישראלי ועם קונסול מצרי. בעקבות כך, קורא ליבנה לממשלת ישראל, לשר התחבורה, לרשות שדות התעופה ולשר הבטחון, לשנות את היחס לאנשי עסקים הבאים ממצרים, לגלות רגישות גדולה יותר תוך מניעת עיכובים מיותרים בכניסה לישראל.
ליבנה גילה, כי הוקמו 3 מיזמים משותפים בין יצרני טקסטיל ישראלים לבין מצריים, זאת כתוצאה מהסכם הקוויז שנחתם בין ישראל למצריים ב-2005, וכי 5 מיזמים נוספים מצויים כיום בתהליך התהוות.
ליבנה מציין, כ הסכם הקוויז עם מצריים הביא להידוק שיתוף הפעולה בין תעשייני הטקסטיל של שתי המדינות. כתוצאה מכך גדל יצוא הטקסטיל מישראל למצרים בשנת 2006 פי 2 והגיע ל-54 מליון דולר. גם השנה להערכתו, נראה גידול נוסף של כ-30% ויצוא הטקסטיל למצרים יגיע השנה ל-70 מליון דולר.
ליבנה מסר, כי בשנת 2006 נסגרו 10 חברות טקסטיל, (א.ר.ק - טקסטיל בע"מ; אמבי ג'ינס בע"מ; ברום תעשיות טקסטיל (1993) בע"מ; הום סטייל נ.ע. בע"מ; לב כרמי בע"מ; מירל תעשיות טקסטיל בע"מ; מצבעה טקסטילית גרינפלד בע"מ; מריטקס מריקה והשתאה (1992) בע"מ; ציון טכנולוגיות צביעה ואשפרה ותג-לי בע"מ).
למרות זאת, גדל יצוא הטקסטיל ב-2006 ב-1% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם ב-1.085 מיליארד דולר; מכירות הטקסטיל בשוק המקומי גדלו אשתקד בכ-13% והסתכמו בכ-5.18 מיליארד שקל; סה"כ מכירות הענף גדלו בשנת 2006 ב-6% והסתכמו בכ-10 מיליארדי שקלים.
בהתייחסו לכוח - האדם, ציין ליבנה כי אשתקד פוטרו כ-500 עובדים בענף הטקסטיל וההלבשה, וכי כיום מועסקים כ-18,300 עובדים בענף.
עוד אמר, כי קיים קושי רב בגיוס עובדים מקצועיים וכי חסרים היום בענף כ-200 עובדים מקצועיים (אורגים, דפסים, צבעים, מאשפרים ועוד). לטענתו, הדבר בולם ומעכב את התפתחות הענף ואף מגביל את המכירות ליצוא.
עוד מסר, כי אשתקד חלה נסיגה ריאלית של 29% בהשקעות הענף במכונות ובציוד והסתכמו ב-294 מליון שקל.
בהתייחסו ליבוא ציין ליבנה, כי אשתקד חלה ירידה של 7% ביבוא חומרי גלם (בדים וחוטים) לתעשיית הטקסטיל והסתכם ב-632 מליון דולר - דבר המשקף את מצב הטקסטיל המייצר פחות, מוציא יצור החוצה ומשאיר את הפעילות החכמה בארץ - שיווק, עיצוב וגימור.
יו"ר איגוד הטקסטיל והאופנה בהתאחדות התעשיינים גילה, כי כיום, בתהליך שנמשך בשנים האחרונות, כל מפעלי הטקסטיל הגדולים בישראל - כ-20 - 25 במספר, העבירו חלק מהפעילות הייצורית שלהם לחו"ל - למזרח הרחוק, מזרח אירופה, מצריים וירדן.
עוד אמר, כי אשתקד חל גידול של 4% ביבוא מוצרי הלבשה מוגמרים והסתכם ב-991 מליון דולר. בתוך כך ציין את הגידול העצום של יבוא מוצרי טקסטיל מסין - גידול של 18% לכ-606 מליון דולר; מתאילנד יובאו אשתקד מוצרי טקסטיל והלבשה בכ-22 מליון דולר (גידול של כ-15%); מקוריאה הדרומית יובאו מוצרי טקסטיל בכ-22 מליון דולר (גידול של כ-23%); מסינגפור יובאו אשתקד טקסטיל בכ-2.5 מליון דולר (גידול של 39%). כן יובאו אשתקד לישראל מתורכיה מוצרי טקסטיל והלבשה בכ-169 מליון דולר, בדומה לשנה שקדמה לה.
בהתייחסו לשנת 2007 מעריך ליבנה, כי גם בשנה זו תמשך מגמת הצמצומים בכוח אדם בענף, וכי השנה יפוטרו כ-500 - 1,000 עובדים בתעשיית הטקסטיל והאופנה. בכך יגיע מספר העובדים שפוטרו ב-12 השנים האחרונות (משנת 95') לכ-30,000).
להערכתו, יצוא הטקסטיל והאופנה יגדל השנה בכ-3% - 5% ויסתכם בכ-1.13 מיליארד דולר; מכירות הטקסטיל בשוק המקומי יגדלו השנה בכ-10% ויסתכמו בכ-5.7 מיליארד שקל; סך כל מכירות הענף יגדלו השנה בכ-7% ויסתכמו בכ-10.7 מיליארד שקל.
במטרה למנוע סגירתן של מתפרות נוספות ולעודד הקמתן של מתפרות חדשות, קרא ליבנה לממשלה להעתיק את מודל מתפרת חורפיש שבגליל על כל המתפרות ברחבי הארץ, כאשר הממשלה תעביר ישירות לעובד סכום של 1,000 - 1,500 שקל לחודש למשך 5 שנים. דבר שיביא לקליטתם של כ-1,500 - 2,000 עובדים נוספים.
לדעת ליבנה, הסיוע צריך להינתן במסגרת קרן אחת שהיקפה יהיה 50 מליוני שקלים והיא תהווה תחליף למצב המסורבל הקיים כיום, לפיו ישנן מספר קרנות, אך בפועל בעלי המתפרות אינם זוכים מהן לסיוע כלשהו. ליבנה קרא לממשלה להקל בכל הקריטריונים לסיוע לאנשי עסקים המוכנים לפתוח מתפרות באזורי הפריפריה. לטענתו, עד היום מסלולי התעסוקה למיניהם טרם הביאו ואף מפעל עוד לא קיבל כסף מהעניין.
ליבנה ציין, כי 200 עובדי טקסטיל זרים ומקצועיים נושאים למעשה על גבם את תשתית תעשיית הטקסטיל בארץ בתחום המצבעות, דפוס טקסטיל ואריגה. תעשייני הטקסטיל לא רואים בעובדים אלו מקור לחסכון בכסף אלא ההעסקה מחוסר ברירה.
בהתייחסו למעבר קרני ולסגירתו "חדשות לבקרים", טען ליבנה, כי למרות שהוא מבין את הבעייה הבטחונית, בפועל אינו יכול לקבלה, שכן עבור תעשיית הטקסטיל עזה ויו"ש הם מקורות התפירה העיקריים שיש לענף ובלעדיהם חלק גדול מייצוא הטקסטיל יפגע. עבור תעשייה זו, המשך פתיחת מעבר קרני הוא קריטי, ואם הוא ייסגר הדבר יוביל לסגירת מפעלי טקסטיל.
ליבנה גילה, כי תעשייני טקסטיל ממצרים טוענים, כי עוכבו למשך שעות בבדיקות הביטחוניות, בכניסה לארץ וכי בשל כך הם לא מוכנים להגיע יותר לישראל. כך למשל מנכ"ל חברת טקסטיל מצרית הרוכש בארץ בכ-15 מליוני דולרים בשנה מסר כי עוכב וזכה ליחס מפלה בכניסה לישראל, שעות על גבי שעות למרות שהגיע עם אישור מוקדם; בעלים של מפעל טקסטיל מצרי שסך רכישותיו בארץ נאמד בכ-10 מליוני דולרים בשנה טען אף הוא כי היחס אליו בכניסה לארץ, לא היה הוגן ולכן לא יגיע יותר לישראל; תעשיין טקסטיל מצרי אחר עוכב למשך שעות בביקורת הדרכונים בנתב"ג, זאת למרות שהגיע עם אישור מוקדם, עם מלווה ישראלי ועם קונסול מצרי. בעקבות כך, קורא ליבנה לממשלת ישראל, לשר התחבורה, לרשות שדות התעופה ולשר הבטחון, לשנות את היחס לאנשי עסקים הבאים ממצרים, לגלות רגישות גדולה יותר תוך מניעת עיכובים מיותרים בכניסה לישראל.
ליבנה גילה, כי הוקמו 3 מיזמים משותפים בין יצרני טקסטיל ישראלים לבין מצריים, זאת כתוצאה מהסכם הקוויז שנחתם בין ישראל למצריים ב-2005, וכי 5 מיזמים נוספים מצויים כיום בתהליך התהוות.
ליבנה מציין, כ הסכם הקוויז עם מצריים הביא להידוק שיתוף הפעולה בין תעשייני הטקסטיל של שתי המדינות. כתוצאה מכך גדל יצוא הטקסטיל מישראל למצרים בשנת 2006 פי 2 והגיע ל-54 מליון דולר. גם השנה להערכתו, נראה גידול נוסף של כ-30% ויצוא הטקסטיל למצרים יגיע השנה ל-70 מליון דולר.
ליבנה מסר, כי בשנת 2006 נסגרו 10 חברות טקסטיל, (א.ר.ק - טקסטיל בע"מ; אמבי ג'ינס בע"מ; ברום תעשיות טקסטיל (1993) בע"מ; הום סטייל נ.ע. בע"מ; לב כרמי בע"מ; מירל תעשיות טקסטיל בע"מ; מצבעה טקסטילית גרינפלד בע"מ; מריטקס מריקה והשתאה (1992) בע"מ; ציון טכנולוגיות צביעה ואשפרה ותג-לי בע"מ).
למרות זאת, גדל יצוא הטקסטיל ב-2006 ב-1% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם ב-1.085 מיליארד דולר; מכירות הטקסטיל בשוק המקומי גדלו אשתקד בכ-13% והסתכמו בכ-5.18 מיליארד שקל; סה"כ מכירות הענף גדלו בשנת 2006 ב-6% והסתכמו בכ-10 מיליארדי שקלים.
בהתייחסו לכוח - האדם, ציין ליבנה כי אשתקד פוטרו כ-500 עובדים בענף הטקסטיל וההלבשה, וכי כיום מועסקים כ-18,300 עובדים בענף.
עוד אמר, כי קיים קושי רב בגיוס עובדים מקצועיים וכי חסרים היום בענף כ-200 עובדים מקצועיים (אורגים, דפסים, צבעים, מאשפרים ועוד). לטענתו, הדבר בולם ומעכב את התפתחות הענף ואף מגביל את המכירות ליצוא.
עוד מסר, כי אשתקד חלה נסיגה ריאלית של 29% בהשקעות הענף במכונות ובציוד והסתכמו ב-294 מליון שקל.
בהתייחסו ליבוא ציין ליבנה, כי אשתקד חלה ירידה של 7% ביבוא חומרי גלם (בדים וחוטים) לתעשיית הטקסטיל והסתכם ב-632 מליון דולר - דבר המשקף את מצב הטקסטיל המייצר פחות, מוציא יצור החוצה ומשאיר את הפעילות החכמה בארץ - שיווק, עיצוב וגימור.
יו"ר איגוד הטקסטיל והאופנה בהתאחדות התעשיינים גילה, כי כיום, בתהליך שנמשך בשנים האחרונות, כל מפעלי הטקסטיל הגדולים בישראל - כ-20 - 25 במספר, העבירו חלק מהפעילות הייצורית שלהם לחו"ל - למזרח הרחוק, מזרח אירופה, מצריים וירדן.
עוד אמר, כי אשתקד חל גידול של 4% ביבוא מוצרי הלבשה מוגמרים והסתכם ב-991 מליון דולר. בתוך כך ציין את הגידול העצום של יבוא מוצרי טקסטיל מסין - גידול של 18% לכ-606 מליון דולר; מתאילנד יובאו אשתקד מוצרי טקסטיל והלבשה בכ-22 מליון דולר (גידול של כ-15%); מקוריאה הדרומית יובאו מוצרי טקסטיל בכ-22 מליון דולר (גידול של כ-23%); מסינגפור יובאו אשתקד טקסטיל בכ-2.5 מליון דולר (גידול של 39%). כן יובאו אשתקד לישראל מתורכיה מוצרי טקסטיל והלבשה בכ-169 מליון דולר, בדומה לשנה שקדמה לה.
בהתייחסו לשנת 2007 מעריך ליבנה, כי גם בשנה זו תמשך מגמת הצמצומים בכוח אדם בענף, וכי השנה יפוטרו כ-500 - 1,000 עובדים בתעשיית הטקסטיל והאופנה. בכך יגיע מספר העובדים שפוטרו ב-12 השנים האחרונות (משנת 95') לכ-30,000).
להערכתו, יצוא הטקסטיל והאופנה יגדל השנה בכ-3% - 5% ויסתכם בכ-1.13 מיליארד דולר; מכירות הטקסטיל בשוק המקומי יגדלו השנה בכ-10% ויסתכמו בכ-5.7 מיליארד שקל; סך כל מכירות הענף יגדלו השנה בכ-7% ויסתכמו בכ-10.7 מיליארד שקל.
במטרה למנוע סגירתן של מתפרות נוספות ולעודד הקמתן של מתפרות חדשות, קרא ליבנה לממשלה להעתיק את מודל מתפרת חורפיש שבגליל על כל המתפרות ברחבי הארץ, כאשר הממשלה תעביר ישירות לעובד סכום של 1,000 - 1,500 שקל לחודש למשך 5 שנים. דבר שיביא לקליטתם של כ-1,500 - 2,000 עובדים נוספים.
לדעת ליבנה, הסיוע צריך להינתן במסגרת קרן אחת שהיקפה יהיה 50 מליוני שקלים והיא תהווה תחליף למצב המסורבל הקיים כיום, לפיו ישנן מספר קרנות, אך בפועל בעלי המתפרות אינם זוכים מהן לסיוע כלשהו. ליבנה קרא לממשלה להקל בכל הקריטריונים לסיוע לאנשי עסקים המוכנים לפתוח מתפרות באזורי הפריפריה. לטענתו, עד היום מסלולי התעסוקה למיניהם טרם הביאו ואף מפעל עוד לא קיבל כסף מהעניין.
ליבנה ציין, כי 200 עובדי טקסטיל זרים ומקצועיים נושאים למעשה על גבם את תשתית תעשיית הטקסטיל בארץ בתחום המצבעות, דפוס טקסטיל ואריגה. תעשייני הטקסטיל לא רואים בעובדים אלו מקור לחסכון בכסף אלא ההעסקה מחוסר ברירה.
בהתייחסו למעבר קרני ולסגירתו "חדשות לבקרים", טען ליבנה, כי למרות שהוא מבין את הבעייה הבטחונית, בפועל אינו יכול לקבלה, שכן עבור תעשיית הטקסטיל עזה ויו"ש הם מקורות התפירה העיקריים שיש לענף ובלעדיהם חלק גדול מייצוא הטקסטיל יפגע. עבור תעשייה זו, המשך פתיחת מעבר קרני הוא קריטי, ואם הוא ייסגר הדבר יוביל לסגירת מפעלי טקסטיל.